"זמן ההקמה של תחנת כוח עלה מ-10 ל-13 שנה; צריך בערך תחנה בשנה עד 2040"

תחום תחנות הכוח צפוי להמשיך ולהיות אחד מעמודי התווך המשמעותיים בשוק החשמל של ישראל. לפי ההערכות של נגה, יש צורך בעוד 9,000 מגה ואט של הספק מותקן על ידי תחנות כוח עד שנת 2040, מה שאומר תוספת של המון תחנות כוח, שכיום גם ככה תהליכי האישורים הדרושים לפרויקטים בתחום בשביל להתחיל בבניה ארוכים. 

על חשיבותו של התחום לעתיד האנרגטי של ישראל, ההזדמנויות למשקיעים וגם על התחרות בשוק החשמל הפרטי, שוחחנו בפאנל בועידת ההשקעות באנרגיה עם ערן אמויאל, מנכ”ל או.פי.סי  או פי סי אנרגיה -1.26% או פי סי אנ 2,830 -1.26% בסיס:2,866 פתיחה:2,865 גבוה:2,923 נמוך:2,781 תמורה:11,226,205 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: ישראל, יונתן פלורסהיים, רכז אנרגיה אגף התקציבים באוצר והראל שליסל, סמנכ”ל אסטרטגיה ושותפויות בפאוורג’ן.

ערן, מה זה בעצם תחנת כוח?
"מה שמבדיל בין תחנות הכוח זה סוג האנרגיה שמשמשת לייצור החשמל. יש ייצור באמצעות דלקים - סולר, גז, פחם, מזוט ויש גם רוח, שמש, גיאו תרמית, גרעינית ועוד.  בישראל החשמל מיוצר בעיקר ע"י תחנות כוח קונבנציונאליות המייצרות באמצעות גז ובנוסף אנרגיות שמש ואגירה שאובה.התחנות הגזיות נחלקות למחזור פתוח ומחזור משולב ונבדלות בנצילות שלהן".

כותרת ראשית

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

גלובל | אדיר בן עמי | 22/11/2024

- כל הכותרות

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

עוד תכניות

מה השיעורים של ההון העצמי?
"בסדרי גודל בישראל שיעור המימון עומד על 80 אחוז, בד"כ שיעור המימון נגזר מיחס כיסוי חוב והסיכונים בפרויקט. בד"כ יש מגבלה של המממנים עצמם לממן פרויקטים בגבול של 80 אחוז מעלות הפרויקט.

אז אנו יכולים לעשות חשבון בראש ולהבין שיש תשואה על הפרויקט באזור 10 אחוז ותשואה על ההון באזור 12 אחוז.
"את זה אתה אמרת, אבל כן ניתן להניח".

צפויות הרבה השקעות בתחום בתקופה הקרובה. זו הזדמנות למשקיעים להכנס לתחום?
"זו שאלה קריטית", אומר הראל שליסל, סמנכ”ל אסטרטגיה ושותפויות בפאוורג’ן. "אם מסתכלים על התחזיות של נגה שאמונה על התחום, רשות החשמל והוועדה לתשתיות לאומיות, רואים צורך משקי משמעותי. מניח שיונתן כאן ייתן עוד רגע את נק' המבט שלו. זה יכול להגיע ל-7-8-9 תחנות בקלות, זה מה שרוצים להקים ואם רוצים תחרות צריך לאשר כמות גדולה כזו לפחות. בצד ההיצע יש חסם משמעותי, קשה להקים תחנת כוח בישראל. יש מעט שטח ויש יתרון מובהק למי שיש לו איתורים או אתרים קיימים כי הוא יהיה המועמד לספק את אותו ביקוש משמעותי ויש יתרון משמעותי לשחקנים בתחום שנמצאים בו היום. יש יתרון למשקיעים שנכנסים עם אותם שחקנים מנוסים בתחום ועם דריסת רגל".

בהינתן הדברים שאמרת, אפשר להגיד יש בתחום טיפה יותר ודאות באופן יחסי?
"ודאות זו מילה קצת גדולה. בפווארג'ן, יש תחנה שמחכה לאישור ממשלה. תחנות שמחכות לאישור של התשתית הלאומית של הממשלה. ודאות אין מצד אחד. מצד שני הפיזיקה או החיים עצמם יותר חזקים. כשמסתכלים על הצורך המשקי והסיכון הבטחוני ומדברים על עלטות ברור שזה מגביר את הצורך המשקי ואני חושב שבסוף תחנות יקומו. לא יודע להגיד ודאות לטווח קצר של שנה-שנתיים אבל קדימה למשק כשמסתכלים בוודאי יקומו תחנות נוספות".

יונתן, איך אתה רואה את הכיוון שתחום תחנות הכוח הולך אליו?
"בטווח הקצר בינוני אני חושב שיקומו עוד תחנות. בסוף המשק צריך עוד תחנות לצרכי משק החשמל והתחנות יועילו לתחרות ולשוק האנרגיה שמחפש עוד גורמי ייצור. אנו שוקלים הרבה שיקולים באישורים של תחנת הכוח. בסוף בונים על המגזר הפרטי והשוק הפרטי בייזום ותכנון תחנות כוח. ככה זה שנים ואני מעריך שזה ימשיך כך ואין סיבה שזה ישתנה. בטווח הבינוני, פועלים לקראת הסמכה של תחנות כוח נוספות כדי שיתחילו לתכנן תחנות כוח בהיקפים משמעותיים. לפי התחזיות של נגה נדרשים לפחות עוד 9,000 מגה ואט הספק, זה יכול להיות 10-13 תחנות נוספות בעשור הקרוב פלוס מינוס שיקומו. זה מבחינתנו מצב משמעותי, להתחיל לתת לשוק לחפש מיקומים וליזום ולהקים תחנות.

לגבי הימשכות התהליכים, אחת הסיבות שאנו כבר עכשיו מסתכלים על העשור הבא, זה שבתהליך של הקמת תחנת כוח יש הרבה בעיות. אחד מהדברים ששינינו הוא שהות"ל לא צריך להיות במיון כל התחנות אלא יותר בצורה FIRST IN FIRST OUT. בסוף מחיר אי ההחלטה ומחיר הזמן שעובר זה מחיר גדול. דבר אחרון, הראל התייחס לחוסר ודאות. תפקידנו לצמצם את חוסר הוודאות למשקיעים. רואים בהשקעה הפרטית ערך רב".

הצורך מאוד גדול בשנים הקרובות. דיברו על סדר גודל של 9,000 מגה וזה המון תחנות - זה בכלל ריאלי?
"9,000 מגה מדבר על הספק מותקן עד סוף שנת 2040", אומר פלורסהיים. "ישראל היא מדינה מתפתחת, האוכלוסיה גדלה והתוצר גדל והחשמל הופך למשהו הרבה יותר משמעותי. תמהיל הדלקים משתנה ועוברים לרכבים חשמליים ולכן יש צורך משמעותי בחשמל. דיברו על אנרגיות מתחדשות. ברור שהיקף הייצור באנרגיות מתחדשות יגדל ויש לזה הרבה יתרונות, אבל זה לא סותר את זה שיהיה צורך בעוד תחנות. ההספק המותקן של תחנות הכוח יהיה משמעותי מאוד. יהיו מתקני אגירה, גם לה יש תפקיד משמעותי כהחלפה של תחנות כוח ותמיכה באנרגיות מתחדשות על מגוון הספקטרום שיש".

"ל-OPC יש 5 תחנות כוח, משלב הייזום עד שלב הפעלה מסחרית זה 10 שנים", מוסיף ערן. "ככל שהתקדמנו על ציר הזמן, המספר הלך וגדל. היום נוהגים לומר 12-14 שנה, תלוי על איזו תחנה מדובר. במקרה של חדרה 2, התחלנו לקדם את הקרקע בשנת 2017. היום אנו בשנת 2024. דיון בממשלה היה אמור להיות ביום א' האחרון והוא צפוי להיות מחר. זו רק כניסת התוכנית למלאי התכנוני של תחנות הכוח. בסדרי גודל, זה בערך 12-13 תחנות כוח בלי להיכנס לסולארי ולאגירה, עד שנת 2040. המלאי הקיים של ישראל עומד על 4. בהינתן שלקח לנו 7 שנים לקדם תוכנית סטטוטורית עבור הקרקע, תעשו חשבון כמה זמן צריך כדי להקים תחנת כוח. את התחנה שתקום ב-2040 צריך להתחיל ליזום היום, בעוד שנתיים-שלוש. בנגה תמיד הייתה ההבנה שצריך לקדם מלאי תכנוני ורואים את זה בחברת החשמל ובממשלה שמבינים שאין דרך אחרת כדי להימנע מהסיכונים ולהגביר שרידות דרך היתירות ואין ספק שמבינים שחייבים לפתח תחנות כוח נוספות".

"יצירת יתירות תכנונית, אומר שלממשלה יש אפשרות להקים תחנות כוח בזמן סביר ולא במונחים של 10-12 שנים אלא אחרי שיש אישור וסגירה פיננסית", מוסיף פלורסהיים. "יצירת יתירות תכנונית זה אינטרס ממעלה ראשונה ועובדים קשה כדי שזה יקרה. מחיר הטעות בזה שלא יהיו תחנות חדשות פעילות, הוא מחיר מאוד גדול וצריך לפעול בצורה מסוימת".

אפשר לצפות למכירת תחנות נוספות של חברת חשמל?
"בהחלט כן", משיב פלורסהיים. "אשכול זו התחנה האחרונה שאמורה לעבור לידיים פרטיות במסגרת הרפורמה של 2018, ואנחנו מניחים שיהיה המשך לרפורמה בזמן הלא רחוק. אנחנו מניחים שתחנות יעברו לידיים פרטיות ואנו רואים בזה יתרון מבחינת יעילות משקית, זה יסייע לתחרות בשוק האנרגיה. עדיף מוקדם על פני מאוחר".

אם נגענו בתחרות בשוק החשמל, כמה חשיבות אתה מקנה לדבר ואיפה אתה רואה את המצב נכון להיום בתחום?
"לתחרות בשוק החשמל חשיבות מאוד גדולה", משיב פלורסהיים. "אנו כמשרד אוצר או כאגף תקציבים צריכים שייצור החשמל יהיה במחירים תחרותיים ובסוף זה ישתקף בעלויות חשמל לעסקים ומשקי בית ולכן יש חשיבות מאוד גדולה לתעריף ולתחרות. אנו פועלים כדי לנסות להתמודד עם כשלי שוק ולשכלל את השוק כמה שניתן".

"אני רוצה להתייחס לנושא התחרות", מוסיף הראל שליסל. "שתי פרספקטיבות. ישבתי בכיסא של יונתן לפני כמה שנים. כשמסתכלים על הרפורמה, המחיר ירד אחרי מכירת אלון תבור, רמת חובב וחגית ואשכול היה כל מיני אילוצים נוספים אבל זה תרם להפחתת תעריף החשמל. זה מנק' המבט של הצרכן. התחרות מכניסה הפחתה בתעריף ומצד שני הרפורמה שרשות החשמל קידמה בשנים האחרונות, שמה את הצרכן במק' טוב יותר, כשהיום באים ומחפשים חוזה חשמל במודל השוק. הרבה מאוד שחקנים שנפתחו חוזיהם הצליחו להשיג מחירים טובים והשלב הביתי הוא השלב הבא. הם נהנים מהפתיחה של שוק האספקה שמגיע ללקוח הביתי. בהקשר הזה רואים את הכיוון הולך לשם והקמנו יחד עם בזק חב' אספקה שמטרתה לטרגט אותם לקוחות ביתיים ועסקים קטנים, חברה ב-50-50. שאמורה להגיע לאותם אזורים שמי שמכר להם בעיקר חשמל היו חב' חשמל. אם ניקח את מתקני PV אגירה שהם חלק מפאוורג'ן, מכרו חשמל לרשת ב-19 אגורות. ברגע שעוברים למודל שוק, רואים מס' אחרים במודל השוק ויכולים לקבל עוד 5-6 אגורות לפחות. היא נתנה לשוק הזה מימד חופשי של לבוא ולהתארגן לבד והתחרות מגיעה מאליה. ככל שרשות החשמל והאוצר ידחפו לכיוון, גם הצרכנים מרוויחים כי יש ערך מוסף נוסף שנכנס למשוואה.

יש לנו כאן שני נציגים של חברות דומיננטיות בתחום התחרות בשוק החשמל. כמה הצמיחה תהיה משמעותית בשנים הקרובות?
"תחום הצריכה הפרטית לגמרי תהיה משמעותית", אומר הראל שליסל. "בשנה האחרונה עשינו מהלך התארגנות בקרן ג'נריישן, תחת חברה חדשה בשם פאוורג'ן, מתוך הסתכלות על משק חשמל שעובר ממשק בו היו מתקנים STAND ALONE למשק חשמל צופה מודל שוק יותר אינטגרטיבי עם יתרונות לגודל ומגוון. הערך המוסף זה נושא השוק הביתי. הרגל השלישית חוץ מסולגרין ורפק זה הביתי. לקוחות שעד אתמול קנו חשמל מחברת החשמל. ברור שלנו ולשחקנים בשוק יש יכולת להיות יותר יעילים מחברת החשמל. ברגע שנכנסים למקטע הזה יודעים להציע יתרון ללקוחות. רואים בזה אפיק משמעותי".

"ארחיב על פעילותנו", מוסיף ערן אמויאל. "התחרות רלוונטית לשוק הייצור ולאספקה. יש לכך משמעות עצומה מבחינתנו. אנו שחקן לטווח ארוך. פעלנו בשווקים באמריקה הלטינית וראינו שתחרות מביאה לשקיפות, לוודאות ולהפחתת סיכונים. אם אתה שחקן לטווח ארוך אתה רוצה תחרות בשוק שאתה פועל בו. יש 4 תחנות כוח שמוכרות חשמל ללקוחות קצה ואנו פועלים בבעלות מלאה על הנכסים, 100 אחוז בעלות על כל נכסי הייצור. ביחס לתחרות בשוק האספקה והדרך שבה מסתכלים על הדברים - אנחנו עושים אופטימיזציה מצד האספקה והייצור. זה נכון לגבי שוק האספקה הביתית ואנחנו רוצים להמשיך ולגדול גם באמצעות סולארי. הפתיחה של שוק הלקוחות הביתיים סופר משמעותית עבורנו.

 עשינו התקשרות עם פרטנר, שהיא זרוע המכירה ללקוחות קצה. ביחס לתוכניות קדימה אנחנו מפתחים גם תחנת כוח עבור אינטל בארץ. התחנה שאינטל בונה בקריית גת צפויה להגיע לאזור 500 מגה ואט. אנחנו גם מפתחים שדה סולארי בהיקף של 250 מגה ואט, יחד עם אגירה. דיברנו על התחנות הגזיות אבל גם בהספק הסולארי, בתחום של אנרגיה מתחדשת, עד 2030 מדובר על תוספת של 11 מגה ואט. זה יעד שאפתני שסביר שלא נעמוד בו אבל אם נעמוד ב-20% מדובר על תוספת של 18% שזה מאוד משמעותי בתחום אגירת אנרגיה, אלפי מגה ואטים. כשסוכמים הכל יחד, עד 2040 דרושות השקעות בסדרי גודל של 25 מיליארד דולר, לא פחות מזה וזה עוד לפני השקעות של חברת החשמל בתחום ההולכה. אנחנו נמצאים מבחינתנו בשוק טוב ונכון עם צמיחה משמעותית".

לקראת סיום, אנחנו רוצים לשמוע מכם כמה מילים על מנועי הצמיחה בשנים הקרובות ואיפה תהיו עוד 3-4-5 שנים?
"מנועי הצמיחה שלנו מחולקים באותו אופן שהצגתי קודם", אומר הראל שליסל. "יש את מקטע הייצוא שאנחנו מאמינים שיש יתרון תחרותי מאוד משמעותי לשחקן שיהיה לו שילוב של אנרגיות מתחדשות וייצוא קונבנציונאלי ומחיר אגירה שמאפשר להציע מחיר אטרקטיבי ללקוח. חשוב לציין שבסוף לאגירה יש סיכון, סיכון האלפא, הפער בין פסגה לשפל. יכול להיות שמחר המשחק משתנה וזה יהיה פחות כדאי ולכן מאוד חשוב בעינינו לייצר שכבת ייצור שתוכל להיות אטרקטיבית. על זה א ני מוסיף את נושא האספקה הביתית, זה OFF TAKER מאוד חזק לצד הייצור שלנו, יהיה OFF TAKER שיידע לקחת את כמויות החשמל שנייצר ולשם הולך השוק. זה סגמנט חדש שרואים בו ערך. איפה נהיה עוד כמה שנים? נמשיך לעבות את מקטע הייצור ואת האגירה ואת האספקה מחזק ביחד עם בזק".

"אנחנו נפעל בכל הסגמנטים וגם בתחום התחנות הקונבנציונאליות, האגירה, ומתח סולארי", אומר ערן אמויאל. "היום יש 1100 מגה ואט ואם נסתכל כמה שנים קדימה אחרי שהקמנו את אינטל וניקח את חדרה או שורק, אנחנו רואים את עצמנו כשחקנים של 3000 מגה ואט. נושא הגיוון קריטי עבורנו. יש את הצד שמוכר ללקוחות פרטיים, צומת שמוכר למנהלי המערכת, התחנות במסגרת הרפורמה של חברת חשמל, כמו שורק וחדרה - הגיוון הזה חשוב מבחינת ניהול סיכונים של חברה".