תבע שכר טרחה על פרויקט התחדשות בבניין של אמו - מה פסקה השופטת?

בית משפט השלום באשדוד דחה באחרונה תביעה שהגיש עורך דין בדרישה לקבל מאות אלפי שקלים כשכר טרחה עבור קידום לכאורה של פרויקט התחדשות עירונית בבניין שבו גרה אמו. בהיעדר מסמך חתום התומך בגירסתו, ובעקבות העדויות של השותפים בחברה היזמית שלפיהן לא היו דברים מעולם, החליטה השופטת רוני סלע שלא לקבל את טענותיו של עורך הדין.

הנתבעת, חברה יזמית בתחום הנדל"ן, ביצעה פרויקט של התחדשות עירונית בבניין שנמצא ברחוב המעפילים באשדוד, שבו כאמור מתגוררת אמו של התובע. בתביעה שהגיש לבית המשפט, טען עורך הדין כי הוא היה המארגן, היוזם והמקדם העיקרי של פרויקט ההתחדשות, וכי הוא והשותפים בחברה היזמית הגיעו להסכמה שתשולם לו תמורה כספית בעד קידומה של החברה כאחראית על פרויקט ההתחדשות העירונית בבניין.

לדברי התובע, ב-2012, כשהיה עדיין סטודנט למשפטים, הוא פגש במקרה עורך דין שהיה בשעתו שותף בחברה היזמית, וסיפר לו שבאפשרותו לקדם תמ"א בבניין שבו גרה אמו. לטענתו, אותו עורך דין הציע לו לעשות את ההתמחות שלו אצלו לאחר שיסיים את הלימודים, ובמהלך הסטאז' סוכם בינו לבין כלל השותפים בחברה שעבור קידום הפרויקט הוא יזכה לעמלה של 4% מהסכום הכללי של מכירות הדירות החדשות. לראיה, הציג התובע הסכם שכר טרחה ממאי 2012, שלכאורה תומך בגירסה שלו. התובע אף טען כי היזמית הפרה את ההסכם, לאחר שלא שילמה לו את שכר הטרחה המוסכם, ועליה לפצות אותו בסכום של כ-400 אלף שקל.

היזמית לא קיבלה את הטענות של התובע וטענה שלא היה שום הסכם שכזה. לטענתה, אם אכן בוצעו פעולות כלשהן מצדו לקידום הפרויקט, הרי שהן נעשו במסגרת התמחותו במשרד עורכי הדין או כבעל אינטרס עבור אמו. היא ציינה כי בינה לבין התובע לא נחתם בשום שלב הסכם מחייב שאותו היא יכולה היתה להפר.

השופטת סלע ציינה כי הסכם שכר הטרחה שהציג התובע לא נושא את חתימת היזמית - מה שבפועל שולל את התוקף המשפטי שלו. היא הדגישה כי, "אין מדובר בענייננו בתובע שהוא הדיוט, אלא במי שהיה בשנת 2012 מתמחה במשפטים, בעל השכלה משפטית, וכיום הוא עורך דין, ואף אינו בחור צעיר. התובע היה מודע אפוא היטב לאופן בו יש לעגן התחייבויות, ולמשמעויות המשפטיות של היעדר חתימה על הסכם, ודאי מסוג זה שבענייננו".

בתוך כך, השופטת ציינה גם כי כל השותפים בחברה היזמית הכחישו בתוקף את הטענה שהיתה בין הצדדים הסכמה כלשהי לתשלום לתובע, באופן השולל היווצרות הסכם בהתנהגות. כך למשל, השותף שאצלו התמחה התובע בזמנו העיד באופן ברור ומפורש כי הדרישה של התובע לתשלום לא הבשילה לכדי הסכמה ברורה. שותף נוסף העיד כי "אין שום אמת בתביעה" וכי לדבריו "מעולם לא היתה הסכמה כלשהי בין הנתבעת לתובע ביחס לפרויקט".

דיירי הבניין שהעידו מטעם ההגנה אישרו גם הם כי התובע לא ביצע פעולות מהותיות כלשהן לצורך קידום פרויקט ההתחדשות העירונית. אחד מהם אף סיפר כי התובע מעולם לא פנה אליו או לאמו בקשר לפרויקט, לא החתים אותם על שום מסמך ואף לא ניהל עמם שיחה כלשהי בנושא.

השופטת קבעה כי גירסת התובע לגבי מעורבותו בפרויקט והזכאות שלו לשכר טרחה היא עדות בודדה שמולה ניצבות שלל ראיות הסותרות אותה, וכי אין ביכולתה לקבל את התביעה. בעקבות כך הטילה השופטת סלע על התובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 28 אלף שקל.

בין אם תהליך ההתחדשות העירונית החל ביוזמת הדיירים ובין אם ביוזמת היזמים, יש צורך למנות נציגות דיירים. מטרת הנציגות היא לסייע לבעלי הדירות לפעול באופן מאורגן מול בעלי המקצוע, הרשות המקומית ומוסדות התכנון. הנציגות נבחרת מתוך כלל בעלי הדירות שמעוניינים להיות חברים בנציגות. תפקידי הנציגות הם, בין היתר, לבחור את בעלי המקצוע: עורך הדין המייצג, המפקח על הבנייה, השמאי והיזם. הנציגות צריכה לפעול בשקיפות ולייצג את האינטרסים של בעלי הדירות.

כל התחדשות עירונית היא עסקה שבה בעלי הדירות למעשה מוכרים את זכויותיהם בדירה ליזם עבור תמורה מסוימת. לכן חשוב מאוד להתקשר עם עורך דין מתאים ומנוסה ולהתייעץ אתו בכל שלבי התהליך. התפקיד של עורך הדין הוא, בין היתר: לסייע בחתימה על הסכמי התקשרות עם היזם ובעלי מקצוע; לסייע בטיפול בדיירים סרבנים; לסייע בבחירת מפקח ושמאי לבעלי הנכסים; לעקוב אחר ביצוע ההתחייבויות של היזם או הקבלן. באתר של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ניתן למצוא דגשים והמלצות להתנהלות מול עורכי דין המייצגים בעלי דירות בהתחדשות עירונית. מומלץ, בין היתר, שלא לבחור עורך דין שעובד עבור היזם שמבצע את הפרויקט.