פיננסים: המנוע של שוק ההון - הבנק וחברת הביטוח (כמעט) תמיד מרוויחים

השמן שמניע את גלגלי המערכת הכלכלית

"והכסף יענה את הכל", כתב שלמה המלך בספר קהלת. סקטור הפיננסים הוא הלב והמנוע של כל שוק ההון – הבנקים, חברות הביטוח והאשראי מאפשרים לכל שאר הסקטורים לפעול ולתפקד. הסקטור מכיל מגוון רחב של תעשיות כמו בנקים, חברות השקעה, חברות ביטוח וגם סגמנט מסוים מתעשיית הנדל"ן כדלקמן. ההגדרה הרשמית היא: הסקטור המורכב מחברות ומוסדות שמספקים שירותים פיננסיים לחברות ולקוחות פרטיים. 

לשאר הכתבות בסדרה: 
>>> מהם 11 הסקטורים ב-S&P ואיך להשתמש בהם בבניית אסטרטגיית השקעה?
>>> סקטור האנרגיה - הסולידי שמזנק בשנים האחרונות; המניות העיקריות, הביצועים ואיך משקיעים?
>>> טכנולוגיה: איך משקיעים במנוע של העליות בוול סטריט בשנים האחרונות?
>>> בריאות: סקטור סולידי וצומח אבל מפוקח בכבדות עם תשואות נמוכות
>>> חומרי בסיס: סקטור סולידי ומגוון אך תלוי בסייקל הכלכלי
>>> תעשיות: ציוד כבד, שילוח, טורבינות ועד אובר - הסקטור המגוון ביותר

מבנה

סקטור הפיננסים מחולק לשלוש קבוצות תעשייה: בנקים, שירותים פיננסיים וביטוח. בקבוצת הבנקים ישנה תעשייה אחת בעלת שם זהה. השירותים הפיננסיים מחולקים לארבע: א. שירותים פיננסיים. ב. אשראי צרכני. ג. שוקי הון. ד. קרנות ריט משכנתאות. בביטוח ישנה גם רק תעשייה אחת בעלת שם זהה. כל שלוש קבוצות התעשייה ביחד מחולקות ל-18 תתי תעשייה שונים.

קרנות ריט משכנתאות הן חברות שמעניקות אשראי לחברות הפעילות בתחום הנדל"ן המניב, ומחלקות את רוב הרווחים מהתזרים הנובע מהפער בין תשלומי הריבית המתקבלים לעלות גיוס ההון כדיבידנד למשקיעים, כפי שמחויבות שאר קרנות הריט. למרות שקרנות ריט משויכות בדרך כלל לסקטור הנדל"ן, במקרה זה מעצבי שיטת הקטלוג GICS החליטו שההיבט הפיננסי בולט יותר מההיבט הנדל"ני ושייכו את הסגמנט הזה לסקטור הפיננסים ולא לסקטור הנדל"ן (שמורכב כמעט כולו מקרנות ריט – נרחיב בנושא כשנגיע לסקטור הנדל"ן). מכל מקום מדובר בתעשייה קטנה מאד בעלת השפעה זעירה על הסקטור בכללותו. נציין שבעבר כל תעשיית הנדל"ן היה מסווג כקבוצת התעשייה הרביעית בסקטור הפיננסים. היא הופרדה ממנו רק בשנת 2016 וסווגה כסקטור נפרד. 

ביחס לבנקים חשוב לזכור שהמושג "בנק" הוא שם כולל לחברות מסוגים מאד שונים, או לעיתים חברה אחת עם מגוון פעילויות שלאו דווקא קשורות זו לזו. ישנם בנקים מסורתיים שמעניקים שירותי ניהול כספים יומיומי ללקוחות וביצוע תשלומים. ישנם בנקי השקעות שמרוויחים מניהול השקעות או משירותי ברוקראז'. בנקים אחרים מרוכזים יותר בתחום המשכנתאות או מתן הלוואות אחרות. כולם קרויים בנקים אבל מדובר בחברות בעלות אופי שונה מאד זו מזו.
 

מאפיינים

סקטור הפיננסים הוא קריטי לכלכלה בריאה. השמן שמניע את גלגלי הכלכלה הוא הנזילות שמעניקים הבנקים וחברות האשראי – מהלוואות לעסקים, משכנתאות לרכישת דירות ועד ביטוח לעסקים, לרכוש וליחידים. סקטור פיננסי חזק מהווה אינדיקציה לעוצמת הכלכלה. סקטור פיננסי חלש, לעומת זאת, עלול להיות סימן להיחלשות כלכלית ומיתון. בגלל החשיבות שלו הוא מפוקח בכבדות על ידי הרגולטורים השונים, מה שמצד אחד מוסיף ליציבות והסולידיות שלו, ומצד שני עלול לעיתים להגביל את פוטנציאל הרווח. 

שלשות חלקי סקטור הפיננסים קשורים לגורם אחד חשוב ומשמעותי שמהווה אלמנט קריטי בפעילותם ובביצועיהם – הריבית. חברות רבות בסקטור מייצרות את הרווח שלהן מהלוואות ומשכנתאות. למעשה, העסק הבסיסי של חלק גדול מהבנקים הוא ללוות בריבית נמוכה (פיקדונות) ולהלוות בריבית גבוהה. גם חברות הביטוח מושפעות מאד מגובה הריבית. חברות הביטוח מקבלות כסף שאחוז מסוים ממנו ישמש לתשלומים עתידיים לשיפוי המבוטחים, לכן חלק משמעותי מהעסק של חברות הביטוח הוא ניצול הזמן שהכסף שוהה אצלם בין מועד קבלתו (תשלום הפרמיום) לבין התשלום העתידי במקרה של אירוע ביטוחי, כלומר ערך הזמן של הכסף – ההגדרה של ריבית.

עקרונית, ריבית גבוהה מיטיבה עם הסקטור. הבנקים יכולים ליצור פערים משמעותיים יותר בין תשלומי הריבית על הפיקדונות לבין תקבולי הריבית על ההלוואות, וחברות הביטוח מרוויחות יותר על אחזקותיהן. אבל זה נכון רק עד גבול מסוים. כיוון שאחד מהעסקים העיקריים של הסקטור הוא הענקת אשראי, כשהריבית גבוהה מדי שיעור חדלות הפירעון עולה והבנקים או נותני האשראי נאלצים להפריש יותר כסף ל"חובות מסופקים" או "חובות אבודים". ככל שהריבית גבוהה יותר לאורך זמן ארוך יותר, נותני האשראי עלולים להיפגע.

סקטור הפיננסים מושפע מגורמים נוספים כמובן. הסייקל הכלכלי משפיע, כשעלייה בפעילות המשקית מגדילה את ההכנסות של כל חלקי הסקטור. מאידך שפל כלכלי מצמצם את הפעילות, וכמובן גם את ההכנסות. שפל כלכלי גם פוגע בחברות האשראי שמתמודדות עם אחוזים גבוהים יותר של חדלות פירעון (בנפרד מהשפעת הריבית, כלומר, גם אם הריבית נמוכה). לכן, מלבד הרגולציה שכאמור משפיעה מאד על הסקטור, גורם ממשלתי נוסף שמשפיע הוא המדיניות המוניטרית על שני חלקיה - היצע הכסף וגובה הריבית. 

תעשיות מסוימות בתוך סקטור הפיננסים מושפעות מגורמים אחרים יותר ספציפיים. הברוקרים יושפעו מנפח הפעילות בשוקי המניות ואגרות החוב (שיכול לעלות גם במקרה של ירידות חזקות) ומצב שוק הנדל"ן משפיע כמובן על קרנות הריט משכנתאות וכדו'.

בסופו של דבר גם לאחר שקלול כל הגורמים החיוביים והשליליים, מדובר בפועל בסקטור צומח ורווחי מאד, שיודע לייצר כסף גם בתקופה של שפל כלכלי או ריבית גבוהה (או נמוכה) מדי. רבות מהחברות בסקטור מחלקות דיבידנד באופן קבוע וצומח במשך עשרות שנים.

ישנה קבוצה של שישה בנקים בארצות הברית שנחשבים ל"בנקים הגדולים", ומהווים את ליבה של תעשיית הפיננסים העולמית. לקבוצה הזו שייכים ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ, גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וולס פרגו. בגלל הקריטיות שלהם לפעילות המשקית הם מפוקחים בכבדות, אך גם נחשבים ל"גדולים מכדי ליפול", כלומר, שאם יהיה חשש ליציבות שלהם הממשל והבנק המרכזי יתערבו ויצילו אותם.

הבנקים האזוריים או הקטנים נחשבים לסקטור מסוכן בהרבה. בתקופת המיתון הגדול (2008 – 2009) בנקים קטנים ובינוניים פשטו רגל על ימין ועל שמאל. גם בשנה שעברה כמה מהבנקים הבינוניים פשטו את הרגל (ולאחרונה בנק בינוני נוסף). גם כמה מהבנקים הגדולים יותר כמו ליהמן ברדרס או ביר סטרנס פשטו את הרגל באותה תקופה. התופעה הזו רק חיזקה עוד יותר את הבנקים הגדולים.

חברות חשובות נוספות בתחום הפיננסים הן חברות האשראי הגדולות – ויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס. הקבוצה השלישית היא חברות הביטוח. הסגמנט של חברות הביטוח מכניס לתוך סקטור הפיננסים חברה חשובה – ברקשייר האת'וואי, שלמרות שהיא מפורסמת כ"חברת ההשקעות של וורן באפט", חלק לא מבוטל מעסקיה הוא חברות ביטוח פרטיות או ציבוריות שמספקות תזרים רווחים יציב וצומח לחברה. נציין עם זאת שענקיות הביטוח הרפואי לא כלולות בסקטור הזה אלא בסקטור הבריאות.

כיום ניתן להוסיף אספקט של סטארט אפ וטכנולוגיה גם לסקטור הפיננסים במה שמכונה פינטק – חברות שנועדו לשבש את שוק הפיננסים המסורתי באמצעות פיתוחים טכנולוגים ודיגיטליים. דוגמה לחברות מן הסוג הזה היא חברת פייפל, חברת בלוק של ג'ק דורסי, וכדו'.
 

תעודות סל וחברות מובילות

FINANCIAL SELECT SECTOR SPDR FUND +1.29% FINANCIAL... 50.18 +1.29% סגירה:0 פתיחה:49.78 גבוה:50.4 נמוך:49.66 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  (XLF) המחזיקה ב-71 ניירות ערך שונים היא התעודה של SPDR שעוקב אחר סקטור הפיננסים. היא מנהלת 37 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.09%. מכפיל הרווח הממוצע הוא 18.91 ותשואת הדיבידנד מגיעה ל-1.59%. 

האחזקה הגדולה ביותר של תעודת הסל הזו היא  BERKSHIRE HATHAWAY B +0.66% BERKSHIRE... 471.92 +0.66% סגירה:0 פתיחה:469.3 גבוה:474.66 נמוך:467.01 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  נציגת סקטור הביטוח בחמש הגדולות (13%). לאחר מכן מופיע הבנק הגדול בארצות הברית – JP MORGAN +1.73% JP MORGAN 244.94 +1.73% סגירה:0 פתיחה:243.23 גבוה:245.49 נמוך:242.11 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: (9.95%). את המקום השלישי והרביעי תופסות שתי חברות האשראי הגדולות –  VISA +0.8% VISA 309.86 +0.8% סגירה:0 פתיחה:307.67 גבוה:310.91 נמוך:306.76 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: (7.7%) ו MASTERCARD INCORPORATED +0.48% MASTERCARD... 514.99 +0.48% סגירה:0 פתיחה:513.45 גבוה:520.12 נמוך:511.58 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: (6.6%). את החמש הראשונות משלים בנק נוסף -  BANK OF AMERICA +0.85% BANK OF AME 46.45 +0.85% סגירה:0 פתיחה:46.33 גבוה:47.05 נמוך:46.3 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: (4.6%). בעשר הראשונות ישנם עוד שני בנקים (וולס פרגו וגולדמן זאקס), חברת הדירוג S&P, וחברת אשראי נוספת – אמריקן אקספרס. החברה העשירית בתעודת הסל היא חברת ביטוח נזקי הרכוש  PROGRESSIVE CORP THE +2.48% PROGRESSIVE 263.4 +2.48% סגירה:0 פתיחה:259.29 גבוה:263.51 נמוך:257.2 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

VANGUARD FINANCIALS INDEX FUND +1.24% VANGUARD... 123.25 +1.24% סגירה:0 פתיחה:122.48 גבוה:123.84 נמוך:122.07 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: (VFH) היא האלטרנטיבה מבית ונגורד. שגובה 0.1% ומנהלת קרוב ל-10 מיליארד דולר. מכפיל הרווח הממוצע נמוך משמעותית - 14.91 ותשואת הדיבידנד גבוהה יותר - 1.93%. מבחינת האחזקות הגדולות ג'יי פי מורגן וברקשייר האת'וואי מחליפים מקומות, כשגם שאר הרשימה דומה למדי לתעודה של SPDR. 

ISHARES U.S. FINANCIALS ETF +1.36% ISHARES U.S 116.4 +1.36% סגירה:0 פתיחה:115.47 גבוה:116.86 נמוך:115.21 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: (IYF) היא האופציה של בלקרוק, שכרגיל יקרה יותר (0.4%). חברות כרטיסי האשראי נעדרות מאחזקות התעודה הזו. 

 תעודות ממוקדות יותר בסקטור: 
Invesco KBW Bank ETF (KBWB) – משקיעה בסקטור הבנקים. האחזקות הגדולות הם הבנקים הגדולים, אבל גם שאר הבנקים מיוצגים בתעודה שגובה 0.35%. מכפיל הרווח נמוך בהרבה מהסקטור באופן כללי ועומד על 10.7 עם תשואת דיבידנד דשנה של 3.21%. בנקים זה עסק רווחי. 

Direxion Daily Financial Bull 3X Shares - תעודה ממונפת פי 3 על הבנקים שגובה 0.94% דמי ניהול. בשנה האחרונה היא הרוויחה 87%, אך בשלוש השנים האחרונות היא במינוס 3.59%. 

SPDR S&P Regional Banking ETF (KRE) היא תעודת הסל הממוקדת יותר בבנקים האזורים המסוכנים יותר שהשיגה תשואה שלילית של 8.36% בשלוש השנים האחרונות עקב הסערות בסקטור, אך בשנה האחרונה רשם התאוששות עם תשואה של 39%, מעל ביצועי הסקטור ומעל ה-SP500. 

Shares US Insurance ETF (IAK) - מעניקה חשיפה ממוקדת לתעשיית הביטוח. מכפיל הרווח גבוה מהבנקים (17.3) והדיבידנד נמוך יותר (1.41%). האחזקות הגדולות הן חברת פרוגרסיב קורפוריישן ו- CHUBB CORP THE +0.8% CHUBB CORP 285.1 +0.8% סגירה:0 פתיחה:283.67 גבוה:285.62 נמוך:282.7 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  עם 15% ו-13% מנכסי התעודה בהתאמה. 

iShares U.S. Broker-Dealers & Securities Exchanges ETF (IAI) משקיעה בסגמנט של חברות המסחר שכוללת בנקים גמו גולדמן זאקס או מורגן סטנלי, אבל גם חברות כמו צארלס שוואב, קוינבייס או חברות דירוג ומדדים כמו מודי'ס, S&P ובורסות כמו בורסת CME והנאסד"ק. 

Invesco S&P SmallCap Financials ETF (PSCF) משקיעה בחברות קטנות יותר מהסקטור. הביצועים של התעודה נמוכים יותר מהסקטור בכללותו. 

ביצועים

הוא גם אחד הסקטורים הגדולים והמשפיעים ביותר במדד ה-SP500. הביצועים שלו טובים למדי. מתחילת השנה ובשנה האחרונה הוא אף עוקף את ה-SP500, ובחמש השנים הוא מפגר אחריו כמו שאר 10 מתוך 11 הסקטורים, עקב הביצועים העודפים של סקטור הטכנולוגיה.