מי צודק, אלונה ברקת או אוהדי ב"ש ומה המאמן הבא חייב לקחת בחשבון?

1. אלונה ברקת עשתה אתמול צעד שמזכיר מאוד את הצעד שעשתה ב-2015: היא החליטה להיפרד ממאמן מיד לאחר גמר הגביע ומינתה במקומו מאמן צעיר (רן קוז'וך), שהוביל קבוצה בינונית להצלחה עונה קודם (לא בכדי רמזנו כאן כאן עוד לפני הגמר - שהעונה הזאת תגדיר את העתיד המקצועי שלהם). היא עשתה זאת בהבדל אחד - אז היא נפרדה ממאמן שהיא לא הייתה חייבת לו דבר, הפעם היא חתכה את הסמל, אליניב ברדה. כרגע קשה לראות את זה, אבל בעתיד ברדה יבין שהוא הרוויח מהעזיבה הזאת, שהיא תעשה לו רק טוב.

אוהדים עימם שוחחתי ביממה האחרונה (חשוב לציין, מדובר באותו קומץ שהשמיע טענות, לא ברוב האוהדים שלא יחרימו את הקבוצה) טוענים שהסיפור הזה לא יעבור בשתיקה. הם מוכנים לקחת את ההחלטה הזאת לקצה, ומספרים שלא יקנו מנויים ואם צריך - יצרו לחץ גדול על הקבוצה, גם במחיר של פגיעה בטווח הקצר. נכון, לבאר שבע יש הכנה ארוכה וסביר להניח שאותם אוהדים יירגעו בעוד מספר שבועות, ועדיין - בפעם השנייה (ואולי אפילו השלישית, תלוי איך מסתכלים על זה) מאז שהיא לקחה בעלות על הקבוצה, נוצר משבר מול הקהל. בפעם הקודמת, ברקת הודיע שהיא עוזבת.

תוך חודשים ספורים, קוז'וך שפוטר מנתניה והגיע לקבוצה בינונית אחרת, מגיע לבאר שבע - פסגת חלומותיו של כל מאמן. הוא מגיע בעיתוי לא הכי נוח וצריך לדעת - בכל צעד שלו, הקהל ישווה אותו לברדה. יהיה לו קשה להתמודד עם זה, אבל לקוז'וך יש אופי חזק. חוץ מזה, מספרים שהוא שואף להיות ברק בכר. וזו משוכה קשה שהוא יצטרך לעבור.

המאץ' אפ הכריע. ברדה וקוז'וך (הפועל ב"ש ומכבי פ"ת, רשמי)

2. ההודעה של ברקת הגיעה בעיתוי קצת מוזר, אבל יש הרבה מחשבה מאחוריה: היא הוציאה אותה בצאת השבת, במקביל לגמר הצ'מפיונס, כשהיא יודעת שאוהדי באר שבע דבוקים לכורסא.

"לצערי, במהלך החודשים האחרונים ובמיוחד לאחר ההודעה על אי הארכת החוזה, הלכו והתעצמו ברשתות ובכלי התקשורת השונים מספר טענות נגד המועדון ונגדי באופן אישי", כתבה ברקת. הטענה הראשונה שהושמעה נגדה, לדבריה, היא "הבעלים הקמצנית הפסיקה להשקיע במועדון ולכן הצוות המקצועי לא מקבל תנאים להצליח".

היא כמובן הקצינה מעט, אבל בהחלט ספגה ביקורת, גם כאן, על כך שברדה חייב לעזוב את הקבוצה אם היא לא תכניס את היד עמוק לכיס. ברקת לא חייבת לשים שקל וחייבת להבין: הטענה היא לא שאינה משקיעה מספיק בקבוצה, אלא שהיא משקיעה סכומים נמוכים ומעמידה סגל בינוני יחסית למכבי חיפה ומכבי תל אביב, ושואפת לזכות בכל התארים - מה שעובדתית לא קרה. האם התקשורת ידעה משהו שהיא לא ידעה? לא בטוח.

3. ברקת טוענת כי היא זכתה באליפויות גם בתקציב נמוך משל מכבי חיפה ומכבי תל אביב. זה גם נכון. אבל באותן עונות הייתה ציפייה שבאר שבע תזכה באליפות כי היא פגעה בזרים, כי היא הביאה את הישראלים הטובים ביותר בזמן ששתי המועמדות האחרות לתואר בזבזו את הזמן בלשלם לשחקנים בינוניים שכר כפול.

לדבריה, היא השקיעה במועדון 58 מיליון שקל, 22 רק העונה, כולל 15 מיליון שקל ברכש בשתי העונות האחרונות. לדבריה, תקציב המועדון הוא 68 מיליון שקל, 37 מיליון מתוכו הוקצה לשכר שחקנים. התקציב הזה מדבר בעד עצמו - הפועל באר שבע נכשלה ובגדול.

לא בטוח שמישהו מאוהדי באר שבע חושב שברקת לא השקיעה. נראה שכאן היה פספסה את הנקודה: דווקא בגלל ההשקעה הגבוהה, הם ציפו לראות קבוצה תחרותית יותר. האם ברקת שכחה איך אותם אוהדים הפכו אותה לגיבורת הנגב בתקופת האליפויות? כמה שנים היא נהנתה, עד העונה, מהתמיכה שלהם?

והנה כמה שורות לברקת, שבאות מתוך הלב: בתקופה בה רצת לבחירות ברשימת ימינה של נפתלי בנט, תושבי באר שבע ואשקלון, ערים שבהם תמכת בספורט המקומי, הצביעו לך בשיעור נמוך, ועוד כשרובם הם תומכי ימין. מתברר שיש הבדל גדול בין הערצה של קבוצת כדורגל לבין תמיכה של מי שמשקיע בה את הכסף. הדבר הזה היה חייב ללמד אותה שיעור: אוהדי הכדורגל, לא רק בבאר שבע אלא בכל העולם, הם צבועים. היום את על כס המלכות ומחר יקראו לך ללכת הביתה. זה לא אישי, זה הכדורגל.

4. כאן הדברים מתחברים לטענה השלישית, והנה פנייה לאוהדי באר שבע: תרגיעו את הרוחות. ברקת אמנם פישלה העונה בהחלטות שלה, אבל בלעדיה, לא הייתם לוקחים שלוש אליפויות ויותר מכך - יכול להיות שהקבוצה שלכם עדיין הייתה מדשדשת בלאומית. במקום לפנות לאדמונד ספרא דרך גורם שלישי, תבנו לאלונה פסל בכניסה לאיצטדיון. למרות הכל, היא הדבר הכי טוב שקרה לעיר הזאת, אולי אפילו לפני ראש העיר.

בהסתמך על מה שאמר פעם לופא קדוש ז"ל: לא הייתם רוצים שבבאר שבע לא ידברו איתכם באר שבעית. עוד נקודה למחשבה לפני שאתם הופכים כסאות באיצטדיון.