נוהל גילוי מרצון 2024 יוצא לדרך - למי זה רלוונטי ואיך זה יעבוד?

בחודש שעבר הודיעה רשות המסים, כי הליך גילוי מרצון, קיבל אמש את אישור היועצת המשפטית לממשלה וצפוי לצאת לדרך. הצעד, מכוון בעיקר עבור ישראלים שמחזיקים בנכסי קריפטו, וילווה בחקיקה וסנקציות כלפי מי שבחרו שלא לדווח על נכסיהם. לקראת החלת הנוהל, עו"ד אמנון סמרה עונה על השאלות המרכזיות בנושא.

על אילו הכנסות חל נוהל גילוי מרצון 2024?
הנוהל החדש חל על הכנסות החייבות במס בישראל אשר טרם דווחו לרשות המיסים והמס בגינן לא שולם. ברשות המיסים שמים דגש בנוהל החדש על הכנסות משלושה סוגים עיקריים: הכנסות ממטבעות דיגיטליים – לראשונה יחול הנוהל על הכנסות מתחום הקריפטו, הכנסות מדמי שכירות – הכנסות פסיביות מהשכרת דירות בישראל; וחשבונות בנק בלתי מדווחים מחוץ לישראל.

ההליך מבטיח חסינות מפני העמדה לדין?
כמו בעבר, גם נוהל החדש לגילוי מרצון מבטיח חסינות מפני העמדה לדין פלילי.הפניה לרשות המיסים תתבצע בכתב, תוך חשיפת כל הפרטים הנוגעים הן לנישום והן להכנסות הבלתי מדווחות, ותשלח במייל למחלקת החקירות של רשות המיסים. מחלקת החקירות תבחן את פרטי הבקשה ותוודא כי הפניה עומדת בכללי הנוהל (בין היתר, תבחן מחלקת החקירות האם אכן נעברה עבירת מס, האם יש בידי רשות המיסים מידע קודם בנוגע לאותו נישום או אותן הכנסות, האם הפונה מצוי בדיוני שומה מול רשותו המיסים וכו').

לאחר בחינת הפניה במחלקת החקירות, וככל שאין בידי רשות המיסים עילה לדחיית הפניה, יתקבל אישור מחלקת החקירות להתקדמות בהליך הגילוי מרצון, והמייצג יופנה להסדרת הדיווח ותשלום מול פקיד השומה האזרחי במסלול ירוק או במסלול רגיל (להלן).

האם הנוהל החדש מאפשר פניה אנונימית?
בהתאם לנוהל החדש הפניה למחלקת החקירות ברשות המיסים תכלול את כל פרטי הפונה, כלומר שלא תתאפשר פניה אנונימית בהליך הגילוי מרצון.

האם המידע שיימסר יוכל לשמש כנגדי?
בהתאם לנוהל, כל מידע שיימסר במסגרת הליך הגילוי מרצון לא יוכל לשמש כנגד הפונים. לפיכך, במקרה שבו רשות המיסים תדחה את בקשת הגילוי בהתבסס על מידע קודם הקיים בידיה בנושא, תידרש הרשות להוכיח כי המידע היה בידיה עוד קודם לקבלת הפניה.
הסדרת הדיווח ותשלום המס מול פקיד השומה האזרחי

נוהל 2024: "מסלול ירוק" ו"מסלול רגיל".

בתיקים העומדים בתנאי "מסלול ירוק" תודיע מחלקת החקירות, כחלק מן התשובה לפניה, כי על המייצג להגיש דוחות מתקנים לפקיד השומה האזרחי, בהתאם לנתונים הנכללים בפניה. עם הגשת הדוחות המתקנים ותשלום המס, תינתן לפונה חסינות מהעמדה לדין וההליך יושלם. כלומר, אותם תיקים שיעברו ב"מסלול ירוק" יעברו בנוהל מזורז, ללא בדיקה נוספת של פקיד השומה האזרחי, תוך צמצום החיכוך בין הפונה לרשות המיסים.

תיקים שאינם עומדים בתנאי "מסלול ירוק" יעברו לבחינה אצל פקיד השומה האזרחי, כך שפקיד השומה יבחן את המסמכים הרלבנטיים, ויזמן את המייצג לדיון שומה בנוגע להכנסות שנחשפו במסגרת הפניה לגילוי מרצון. בתום ההליך השומתי, ייערך הסכם שומה בין הצדדים, אשר יסדיר באופן סופי את חובת המס הנובעת מהליך הגילוי מרצון.

מה התנאים לעמידה במסלול ירוק?
ראשית, הכנסות דמי שכירות, מהשכרת דירות בישראל, בסכום של עד 250,000 שקל. לחילופיןההכנסות מקורן מכספים המופקדים בחשבון בנק מחוץ לישראל, מבלי שבוצעו הפקדות כלשהן במהלך 10 השנים האחרונות, וכאשר סך כל הסכומים בחשבון איננו עולה על 4 מיליון שקל. לבסוף, הכנסות מקריפטו – יפנו ל"מסלול רגיל".

כאמור, תיק שאיננו עומד בתנאי "מסלול ירוק" יטופל התיק ב"מסלול רגיל". בהתאם לכך, התיקים בהם ההכנסה הבלתי מדווחת הופקה בתחום הקריפטו, יועבר הטיפול לפקיד השומה האזרחי אשר יבחן את הנותנים לגופם, ויוודא כי הגילוי כולל את מלוא ההכנסות הבלתי מדווחות מן ההשקעה במטבעות הדיגיטליים. בסיום הדיון השומתי ייחתם הסכם שומה אשר יסדיר את חבות המס.

אילו שנות מס ימוסו במסגרת הגילוי מרצון?
בדומה לנוהלי גילוי מרצון שפורסמו בעבר, גם הפעם תמסה רשות המיסים את ההכנסות הבלתי מדווחות שנצמחו במהלך 10 השנים האחרונות. כלומר, שמדובר בהכנסות שנצמחו בשנות המס 2014-2023. במסגרת הנוהל החדש יישא המס הפרשי הצמדה וריבית, אך לא יוטלו קנסות או סנקציות אחרות מכל סוג שהוא.

בהמשך להוראת הביצוע שפרסמה רשות המיסים בתחילת 2024 במקרים בהם ההכנסה הבלתי מדווחת מקורה בהשקעה בתחום הקריפטו, והבנקים בישראל מסרבים לאפשר את העברת הכסף לחשבון בנק בארץ, ניתן יהיה לקבלת את אישור רשות המיסים ולשלם את המס ישירות מן החשבון בחו"ל. 

איך נגמר ההליך?
הליך הגילוי מרצון יסתיים עם תשלום המס כפי שנקבע בדוחות המתקנים (במסלול ירוק) / בהסכם השומה (במסלול רגיל). לאחר תשלום המס כאמור, תכנס לתקופה התחייבות ראשות המיסים לחסינות מפני העמדה לדין. השלמת ההליך תעניק לפונים וודאות בנוגע לסכום המס הסופי אותו יידרשו לשלם + חסינות מפני העמדה לדין.
         
הכותב הוא מנהל מחלקת המיסים במשרד גרי סרוסי רשף סמרה ושות', סגן יו"ר פורום מיסים ארצי בלשכת עורכי הדין, בעל נסיון של למעלה מעשרים שנה בתחום המיסים, הן במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) והן בשוק הפרטי.