סולאר דרון נכנסת לבורסה בת"א: תצליח איפה שכל מתחרותיה כשלו?
סולאר דרון, אשר פיתחה מטען לניקוי שדות סולאריים באמצעות רחפן, נכנסה היום לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד בלייד ריינג'ר 0% בלייד ריינג'ר 63.3 0% בסיס:63.3 פתיחה:63.3 גבוה:63.2 נמוך:63.2 תמורה:632 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , שעסק גם הוא באותו התחום, לפי שווי מצרפי של 30 מיליון שקל. עם השלמת המיזוג יחזיקו בעלי המניות של סולאר דרון, בהובלת בעל השליטה שמוליק ינאי בכ-71%, מהחברה הממוזגת.
הכניסה של סולאר דרון לבורסה מגיעה לאחר ששלוש חברות אחרות שפעלו בתחום הניקוי הסולארי, כולל בליידריינג'ר עצמה, חוו כישלון חרוץ בבורסה בתל אביב. בליידריינג'ר נכנסה לבורסה בסוף שנת 2020, כחלק מגל ההנפקות ששטף את השווקים, לפי שווי של 93 מיליון שקל, ובשיאה אף הגיעה לשווי של כ-250 מיליון שקל. אלא שלמרות הניסיונות השונים, החברה לא הצליחה להציג הכנסות, בזמן שהיא שרפה מזומנים ומצאה את עצמה, עם קופה ריקה לחלוטין, ושווי שהפך אותה לשלד אליו נכנסה היום הפעילות החדשה של ינאי.
מהלך דומה עבר גם על שתי חברות הרובוטים הסולאריים הנוספות, שניצלו את הגאות בשווקים כדי להנפיק את מניותיהן בתל אביב, וראו כיצד תוך שנתיים הן מאבדות מעל 90% משווין. בדצמבר 2020 הונפקה חברת אקופיה אקופיה -6.25% אקופיה 9 -6.25% בסיס:9.6 פתיחה:9.6 גבוה:8.3 נמוך:8.3 תמורה:996 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל, ואף הגיעה בשיאה בשווי של 1.4 מיליארד שקל. פחות מארבע שנים אחרי זה היא נסחרת בשווי של כ-160 מיליון שקל. מספר חודשים לאחר מכן נכנסה לבורסה חברת איירטאצ' איירטאצ +1.08% איירטאצ 37.5 +1.08% בסיס:37.1 פתיחה:37.1 גבוה:37.5 נמוך:37.5 תמורה:5,690 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: סולאר שהונפקה לפי שווי של 410 מיליון שקל, אך כמו מתחרותיה ראתה כיצד שוויה נחתך תוך שנתיים, והגיע לכ-15 מיליון שקל בלבד כיום.
עם זאת, שמוליק ינאי, בעל השליטה בסולאר דרון, סבור שהסיפור של החברה שלו יהיה שונה מאלה שקדמו לה. "שוק ההון הוכיח שהטענה שלנו כשקמנו לפני שלוש שנים הייתה נכונה, למרות שאנחנו היינו חברה מתחילה, ואקופיה ואיירטאצ' נסחרו בשווי של מאות מיליוני שקלים. הטענה שלנו הייתה שהעולם הסולארי הוא כבר לא שורות ארוכות וישרות במדינות צחיחות. רוב העולם הסולארי היום הולך בכיוון של דו שימוש, כמו גגות, מאגרים צפים וצלעות הרים. גם בתחום המסורתי, של שדות גדולים נכנסו עוקבי שמש, מערכת מכאנית שמזיזה את הפאנל כדי לעקוב אחרי שמש, מה שמקשה על רובוטים של חברות כמו איירטאצ' ואקופיה.
לעומת זאת, לרחפן שלנו, שהוא היחידי בעולם ללא צינור, אין את המגבלה של המרחקים והטופוגרפיות שהוא יכול לכסות. זה אומר שאני יכול לשטוף היום פאנלים החל בעיר דרומית, עובר בגגות בשיפועים שונים ועוקבים בזוויות שונות, וכלה במאגר צף. בנוסף החברות האחרות צריכות מדינות צחיחות. בניגוד אליהן ששוטפות בניקוי יבש, אנחנו שוטפים עם מים וחומר. זה הבדל עצום, תחשבו מה קורה למטאטא ששוכב לילה בלחות והופך לרטוב. הפתירון שלנו גם מכוון לשווקים עדיפים מבחינה כלכלית וגם לכאלה שאין בהם פיתרון אחר, מסביר ינאי בראיון לביזפורטל.
שמוליק ינאי. קרדיט: החברה
מי שמזדהה עם הדברים של ינאי הוא מנכ"ל בליידריינג'ר, עודד פרוכטמן, שימשיך לשמש גם כמנכ"ל החברה הממוזגת. "אנחנו פיתחנו בבלייד רובוט וראינו את המגבלות הללו. היה לנו אפילו רובוט שנפל במאגר מים. למאגרי מים אין פיתרון היום, לא עם רובוטים ולא עם רובוטי שורה, ואפילו לא בניקוי ידני. לכן, רחפן כמו של בסולאר דרון, הוא הפיתרון האולטימטיבי בניקוי של משטחים כאלה, ומשטחים מורכבים אחרים, שאין אליהם גישה."
על איזה שוק מדובר?
"אנחנו הערכנו את הפוטנציאל של השוק במיליארדי דולרים. מה שיפה במשטחים האלה, הוא שבגלל שהם יותר מורכבים, המחיר הוא גבוה משמעותית משדות סולארים. אנחנו מחפשים את הנישות שמשלמות הרבה כסף יחסית עבור שטיפה. הרחפן גם לא מוגבל רק לפאנלים סולארים, וכיול לעשות פעולות ניקוי בשווקים אחרים, כמו בניינים, גגות זכוכית וכו'."
בינתיים, החברה נמצאת בשלב של פיילוטים, ועוד לא מחזיקה במכירות משמעותיות, כשאת 2023 היא סיימה עם הכנסות של 20 אלף שקל. חברה נזהרים לפחות בשלב זה לתת הערכות מתי הם יתחילו לדווח על הכנסות משמעותיות ממכירה של המוצר. אך מתחייבים ש"השנה אנחנו עושים פיילוטים יותר מוגדרים בתשלום, שיכניסו מספרים גדולים יותר מבשנה האחרונה. עשינו פיילוטים אצל מובילי שוק בישראל, פינרג'י אנלייט והצלחנו להגיע לתוצאות טובות מאד, שהפכו את המוצר להרבה יותר בשל".
לבליידריינג'ר אין למעשה פעילות או עובדים, אך נותרה לה תוכנה בשם "דיפ סולאר" לניתוח שדות סולארים גדולים, ובכוונתם לשלב אותה ביחד עם הפעילות של הרחפן. בשיחה עמם גם ציינו ינאי ופרוכטמן את המודל העסקי של החברה מחוץ לישראל, בה היא מחזיקה ברישיון טיסה של רשות תעופה אזרחית, אשר מתבסס על שיתוף פעולה עם חברות תפעול רחפנים מקומיות שמחזיקות באישורים המתאימים וגם יכולות להביא את הלקוחות המתאימים עבור החברה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.נשמע רעיון תיאורתי מדהים, בפועל רחפן שצריך לסחוב כמויותאמיר 26/06/2024 19:18הגב לתגובה זו1 1של מים למרחקים נשמע פחות מעשי, אבל שיהיה להם בהצלחה. באמת.סגור
-
יש רחפנים היום שלוקחים 80-100 ק"ג אז הבעיה היא לא המשקלערן 27/06/2024 11:13הגב לתגובה זו0 0יש רחפנים היום שלוקחים 80-100 ק"ג אז הבעיה היא לא המשקל. אבל שיהיה להם בהצלחה.סגור