"חברות בניה זרות? המדינה עושה לנו וידוא הריגה. הרוכשים ייפגעו"

משרד הבינוי והשיכון פרסם קול קורא לחברות בנייה זרות להגיע לישראל. המטרה: להכניס לכאן 10 חברות נוספות, מתחרות, שיגדילו את ההיצע. העדיפות של המשרד היא חברות שיודעות לבנות לגובה. כיום פועלים בישראל 10 חברות זרות, כולן מסין. בין היתר, מדובר בחברות כמו CSCEC, Zhongding, Longxin, Shandong Hi-Speed ועוד. כמו כן, פועלת בארץ חברת יילמזלר הטורקית הוותיקה, שבנתה בעבר את מגדלי YOO.

"אין מחסור בחברות בנייה"

במשרד הבינוי והשיכון מרגישים שהפתרון הזה יהיה יעיל ויוכל להביא, בעתיד, להורדת מחירי הנדל"ן. לא בטוח שהתחזית תתממש: מחירי הקרקע בישראל יקרים יחסית ולא כל חברה רוצה להיכנס לשוק הזה לפני שהיא עורכת מחקר מעמיק. בהתאחדות הקבלנים לא מתכוונים לשתוק. שם טוענים כי במקום לסייע לענף, המדינה מנסה לתת מכה נוספת בכנף שלהם. "זו החלטה שבאה לאחר 9 חודשים שבהם המדינה, בפעולות שלה, הביאה לשיתוק מלא או חלקי של רוב קבלני הביצוע בישראל", נמסר מההתאחדות. "אין כאן בישראל מחסור בחברות בנייה".

בהתאחדות מוסיפים שקבלני הביצוע מעסיקים 300 אלף ישראלים וזו מכה למשק. חשוב לציין כי ההחלטה הזו נוסתה על יד ממשלות קודמות ללא הצלחה.

לפי גורמים בענף, חלק קטן מאוד מהחברות מביאות לכאן כוח אדם איכותי, בהם מהנדסים, כשהשאר בעיקר מגייסות פועלים. "חלק מהן בעיקר גוזרות קופונים על המדינה, מספסרות בפועלים ולא באמת בונות בניינים", אמר לנו יזם מוכר. "בעבר התנגדנו לכך שהן יפעלו בישראל, אבל זה לא עזר".

במקום לייבא עוד פועלים זרים - ייבאו חברות שלמות (צילום מסך: התאחדות הקבלנים)

"במקום לעזור ליזמים ולקבלנים בתקופה הקשה הזו, המדינה פועלת באופן הפוך שפוגע בהם וברוכשי הדירות", אומר לנו עידו פדלון, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת שפונדר פדלון. "הוצאת קול קורא להבאת חברות ביצוע זרות לארץ היא בעצם וידוא הריגה לייצור כחול לבן, לאחד הענפים היחידים שהוכיח בשעות מצוקה כי הוא ממשיך  לבנות ולייצר בזמן שענפים אחרים היו מושבתים".

"מי יעשה בדק בית?"

פדלון אומר כי קיימים שני חסמים עיקריים שעל המדינה לטפל בהם ויוכלו לפתור את הבעיה במקום להביא חברות מחו"ל. "ראשית לאף אחת מהחברות הזרות אין את הניסיון הדרוש בבניה הקונבנציונלית הישראלית הכוללת למשל תקנים לרעידות אדמה ושמה דגש בין היתר על שילוב ממ"דים וחיפויים מסוימים ההכרחיים מאוד בישראל. בישראל אף קיים נושא הבדק והאחריות על פרויקט גם שנים לאחר אכלוס הבניין כאשר במקרה הזה, המדינה רוצה להביא את החברות הזרות לפעילות אך ורק ל 5 שנים, תקופת זמן שבקושי מסיימים בה לבנות פרויקט, האם לאחר שהחברה הזרה תעזוב הדיירים, הרוכשים, יישארו ללא שירות הבדק?".

לדבריו, ההיבט השני הוא נושא הבירוקרטיה בהבאת עובדים זרים לארץ ודרך "הייסורים" שהקבלן צריך לעבור על מנת להביא עובד זר וחוקי לישראל. "המיסים המושתים על הקבלנים הישראלים והבירוקרטיה בדרך מביאה לכך שעובד עולה לקבלן הישראלי 100 שקל לשעה בענף הבניין. בחקלאות למשל, עולה עובד רק כשליש מכך מאחר ויש לחקלאים הטבות והפחתת מיסים", הוא מציין. "אנו נמצאים בימים לא קלים למדינת ישראל, בכל תחום ואנו מבינים שללא ערבות הדדית יהיה קשה מאוד לצאת מהמשבר ולכן אני מקשה להבין את הצורך בחיפוש אחר פתרונות לא מציאותיים במקום לחזק את היזמים והקבלנים המקומיים. הבעיה המרכזית היא כוח אדם והורדת המיסים על העובדים תפתור זאת".

"בעיית היצע הדיור בישראל מושפעת ממגוון גורמים, ודורשת פתרון מקיף שיתייחס לכל ההיבטים ולא רק לאחד מהם", אומר לביזפורטל רון אבידן, מנכ"ל חברת אזורים. "הכנסת חברות זרות לא תביא לשינוי משמעותי במחסור, שכן הבעיה טמונה בכוח האדם ולא בחברות הביצוע המנהלות את כוח האדם. במקום זה, נדרש לפעול לטובת העלאת מכסות העובדים הזרים והרחבת שיתופי פעולה בינלאומיים להגדלת כוח האדם הזמין. נוכח הצורך הדחוף בחיזוק החוסן הכלכלי של המדינה בשעה זו, הכנסת חברות זרות עשויה להוביל להוצאת הון מהמדינה - ולעשות את ההפך".

​"הורדת המיסים על העובדים תפתור את הבעיה". עידו פדלון (שפונדר פדלון)

"הודאה בכישלון"

<

לדבריו, "ניכר שמשרד הבינוי והשיכון עשה בחודשים האחרונים מאמצים להביא עובדים זרים מקצועיים, כעת הוא צריך לשפר את המאמצים ולא לייצר תוכניות ממוחזרות שעלולות לפגוע קשות בענף".

אריאל פוקוטינסקי מנכ"ל חברת ECOWALL שמבצעת שיטת חיפוי לחזית מבני מגורים, טוען כי יעבור זמן רב עד שחברות יוכלו לבוא לכאן ולהתאים את עצמן לשיטת הבנייה הישראלית. "אני מעריך כי עד שנראה תפוקה חיובית בעקבות שילוב החברות הזרות תעבור לפחות שנה וזאת בשל העובדה שטכנולוגיית הבניה בישראל ושיטת התיעוש של הבניה הרוויה, הכוללת יציקת החזית כחלק מהשלד ייחודית לישראל, ולכן תידרש עקומת למידה אצל החברות", הוא אומר.

לדבריו, "אנו רואים כבר כיום כי כוח האדם ההודי שהובא לאחרונה עדיין מתקשה להשתלב ובמרבית האתרים משתמשים בו למלאכות תומכות".