לוותר על 23 מיליארד בשביל חברה בת 4?

ההשפעה של הנתונים הכלכליים הריאליים, מקרו ומיקרו, על המשקיעים הולכת ויורדת. מה שקובע את התנהגות המדדים, לבטח בטווח הקצר, זה הקונצנזוס נטו "בעזרת" הרשתות החברתיות, וזה מביא לזעזועים שיימשכו עד לבחירות. יחד עם זאת, הסביבה הכלכלית ממשיכה להיות ידידותית למניות מלבד רמות המחירים, ותיקון לא יזיק כרגע, ההפך. התחום היותר מעניין כרגע זה איגרות החוב כי הריבית כבר במסלול ירידה (עוד לפני שהפד פעל), ולמשקיעים של  הכנסה ורווח הון זה זמן טוב לחשוב על האיגרות לעשר שנים.
 

למה נדחתה העסקה?

לוותר על 23 מיליארד בשביל חברה בת 4? אם גוגל צודקת בסיבות להצעת הרכש, זו בהחלט החלטה נכונה של המייסדים, ולדעתי (אם אכן זה סוף הסיפור) זה גם יכול להיות טוב למדינת ישראל.

"מכשפים" (Wizards באנגלית), כתב מנכ"ל החברה אסף רפפורט לעובדי החברה, "אני יודע שהשבוע האחרון היה אינטנסיבי, עם הבאזז על רכישה פוטנציאלית, אבל למרות שאנחנו מוחמאים מההצעות שקיבלנו, בחרנו להמשיך בדרכנו לבניית Wiz". רפפורט הוסיף: "השורה התחתונה היא שאבני הדרך הבאות שלנו הן מיליארד דולר בהכנסות והנפקה. נכון שלהגיד לא להצעות כאלה זה קשה, אבל עם הצוות יוצא הדופן שלנו, אני מרגיש בטוח בבחירה הזו".

בכל מקרה, זה מסר מעניין לעסקה שהעריכה חברה בת 4 לפי 23 מיליארד דולר, לעסקה שהייתה אמורה להיות הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של ענקית החיפוש האמריקאית ולאקזיט הגדול ביותר אי פעם של חברה ישראלית. אני מניח שאנשים רבים בישראל נדהמו לשמוע שדווקא WIZ הייתה זו שדחתה את המשך המו"מ, שהרי אקזיט כזה הוא חלומו של כל יזם בישראל, מדינה שבה הפך האקזיט לעגל הזהב של תעשיית ההייטק, שלא להזכיר את העובדה שארבעת המייסדים עמדו להפוך למיליארדרים בדולרים אם העסקה הייתה יוצאת לפועל.

השאלה המתבקשת כמובן היא מדוע נדחתה העסקה. לפי הוול סטריט ג'ורנל, שפרסם ראשון את דבר העסקה בשבוע שעבר, "יודעי דבר אומרים ש-Wiz שואפת להגיע לרף ההכנסות החוזרות השנתיות של מיליארד דולר כבר בשנה הבאה (השנה יגיעו ההכנסות ל-500 מיליון) ומעדיפה הנפקה...".

לפי היומון, העסקה נפלה בעיקר בגלל שתי סיבות. ראשית, ששני הצדדים לא יכלו להסכים אם Wiz תישאר יחידה נפרדת בתוך גוגל או תשתלב בעסקי מחשוב הענן שלה, ושנית כי להנהלה ולחלק מהמשקיעים שלה היו חששות לגבי הזמן שייקח לעסקה כדי לפנות מכשולים רגולטוריים. הם העריכו שסגירת העסקה תימשך למעלה משנה, ותקופת המתנה ארוכה כזו עלולה לעכב את הצמיחה ואת הסיכויים הפיננסיים של Wiz, לבטח אם הרגולטורים יחסמו בסופו של דבר את העסקה.

אלו נימוקים שלי בהחלט נראים סבירים, אלמלא היה מדובר בחברת סטארט אפ ישראלית שההיסטוריה מוכיחה שאקזיט הוא המטרה בחברות ישראליות כאלו. איני יודע לגבי הסיבה הראשונה שנותן הוול סטריט ג'ורנל, אבל לגבי הסיבה השנייה אני חושב שהיא בהחלט היוותה גורם משמעותי בהחלטת ההנהלה. הרגולטורים האמריקאים היו מוציאים לגוגל את הנשמה לפני שהיו מאשרים. הוול סטריט ג'ורנל עצמו פירט את הבעיות עוד כשפרסם על העסקה. 
 

תעשייה של טריליון דולר בעוד עשור

גוגל, כך נראה מפעילות הרכישות שלה בשנים האחרונות, מעוניינת להפוך את עסקי הענן שלה לשחקן מרכזי באבטחת סייבר, תעשייה שגלגלה בשנה שעברה 238.13 מיליארד, תגלגל השנה כ-270 מיליארד, ובעוד עשור תיגע בטריליון, שם גוגל עדיין לא בתמונה. אבל הרגולטורים, בארה"ב וגם באירופה, אינם ממהרים לאשר עסקאות כאלו. הם מעדיפים להמתין שהנישה הזאת תבשיל, כי מדובר בשוק צעיר, שצומח ומשתנה במהירות, שמפוצל מאוד ולא יציב עדיין וגם חסר רגולציות מתאימות, ושהניסיון עד כה מראה שחברות רבות מהסוג של WIZ, שנכנסות בלוויית התלהבות גדולה בוול סטריט, גם נופלות מהר.

בעיה רגולטורית. מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. צילום: Eesan1969, Wikipedia

הניסיון גם מראה שחברות ענק שמנסות להיכנס להובלה בשווקים טכנולוגיים חדשים (כמו מיקרוסופט במקרה של רכישת Activision Blizzard שם נאבקה כשנתיים לפני שהדיל אושר), מתקשות לעבור את הרגולטורים. בגוגל, שמודעת לבעיית הרגולטורים, האמינו שהתזמון של הצעת הרכש ל-WIZ נראה מצוין לאור הגידול בפריצות משמעותיות לאחרונה כמו למשל מה שקרה ב-T&AT, פריצה שפגעה בנתוני הסלולר והטקסט של כמעט כל לקוחות חברת הענק האלחוטית.

אין לי ספק שרפפורט וחבריו המייסדים, לבטח בנקאי ההשקעות שמלווים את הדיל, חששו שהרגולטורים יעשו להם חיים קשים, אבל האלטרנטיבה, להמשיך לבד, בעייתית לא פחות. זאת מאחר שהמשפט שכתב רפפורט לעובדים - "אבני הדרך הבאות שלנו הן מיליארד דולר בהכנסות והנפקה", מכיל סיכונים גדולים לא פחות מסיכוני הזמן של החלטות הרגולטורים, אולי אפילו יותר, אלא אם רפפורט ושלושת המייסדים האחרים וגם המשקיעים (המאוד מכובדים ומנוסים כמו Andreessen Horowitz או Sequoia Capital) מאמינים שרפפורט מסוגל להוביל את החברה להצלחה המסחרית שעליה כתב באי מייל לעובדים.  במילים אחרות, אם רפפורט חושב כיזם אמריקאי ולא כיזם ישראלי ובאמת מאמין שיצליח להוביל את WIZ, בכוחות עצמה, להצלחה גלובלית.
 

מתי תהיה כאן "טבע שנייה"?

הנהלת WIZ הגיעה כנראה למסקנה שהם יצליחו בתוכנית ה-Do it yourself שלהם, הלוואי וכל הכבוד כי זה דבר שמלבד אלי הורביץ ז"ל, מייסד טבע, שום הנהלה ישראלית לא הצליחה לבצע, להפוך לחברה גלובלית מובילה. בוול סטריט ג'ורנל קצת מפקפקים. שם חושבים שהיציאה מהדיל אינה סוף פסוק, "מו"מ מהסוג הזה, במיוחד כשהדברים קשורים לרכישות בקנה מידה כזה, ידוע כקשה מאוד עם תוצאות בלתי צפויות. ייתכן שהחברות יחזרו לשולחן המשא ומתן".

מה שברור מכל הסיפור הזה עד כה הוא שגוגל באמת מאמינה שתחום אבטחת הסייבר ימשיך לצמוח בקצב מהיר ושבעזרת WIZ היא יכולה להתחרות על נתח משמעותי מהתעשייה הזו שכרגע היא מפגרת בה אחרי ענקיות הטכנולוגיה האחרות בתחום, וזו אחת הסיבות לפרמיה הענקית. גוגל מאמינה שבאמצעות WIZ היא תקצר את "הזמן לשוק" ותפחית את סיכוני התחרות שמתפתחת. המחשבה הזו נכונה כי הניסיון של העשור האחרון מראה שככל שמהפכת הטכנולוגיה מתקדמת ומייצרת נישות חדשות/משבשות, כך גם חברות הענק, בכל התחומים, מעדיפות להתרחב ולצמוח בעיקר באמצעות רכישות ופחות באמצעות צמיחה אורגנית, בעיקר בטכנולוגיה וברפואה.

אגב, העסקה הזו, לצד זרם של השקעות זרות ורכישות במהלך השנה האחרונה, מפריכה שוב את כל השטויות שמאכילה אותנו התקשורת בקשר להפסקת ההשקעות בהייטק הישראלי. ישראל היא עדיין "אומת הסטארטאפ" ואחת המובילות ביישום חלומות טכנולוגיים בתחומי הכלכלה הכי נחשקים כמו אבטחת סייבר, AI, אפליקציות, טיפול במים, חקלאות, מזון, ביטחון ועוד, וכאן ניתנת לישראל הזדמנות נוספת להעלות חברה להובלה גלובלית (בתנאים שנגיע אליהם בהמשך).

מדינת ישראל, שממנה התחיל חלק לא מבוטל מכל התעשיות הטכנולוגיות המובילות בעולם כיום, לא נהנתה בגדול מההצלחה המסחרית של כל אחת מהטכנולוגיות שפותחו כאן. נכון, האקזיטים מילאו את החסר בתקציבים הממשלתיים, ונכון, יש כאן המון מיליונרים, אבל מלבד טבע לא יצאה מכאן אפילו מובילה גלובלית אחת! למה? כי מסיבות שאני כותב עליהן שנים, "הצלחנו" להגיע למצב שבו הצרכים של הטווח הקצר גוברים על ההיגיון של ניצול ההישגים בטווח הקצר על מנת להגיע להצלחה כלכלית בטווח הארוך. מה זה אומר? זה אומר שאסטרטגיית האקזיט מובילה את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית.

למה זה קרה כך? מדוע אין בישראל חברה כמו טייוואן סמי קונדקטור או היולט פקארד, ויאוליה או אפילו פייסבוק? מדוע אין כאן "טבע שנייה"? כי התימרוץ העסקי הכי גדול ליזם הישראלי הוא אקזיט. לא כל כך בגלל התאווה להתעשר במהירות כמו בגלל החוסר בסביבה ידידותית לעסקים לצמיחה גלובלית.

כאשר גוגל מוכנה לשלם סכום כזה לחברה בת 4 ומן הסתם אפילו יותר, ואין ספק שגוגל בדקה הרבה אופציות אחרות לכניסתה לתעשיית האבטחה הדיגיטלית, אומרת של-WIZ עצמה יש הפוטנציאל להתברג בין חברות הסייבר המובילות. זה גם אומר לי שמנהלי WIZ צודקים באסטרטגיה שלהם להמשיך לבד, לבטח אם המשקיעים הסכימו. זה גם אומר שאם החברה תצליח, אז תוכל, סוף סוף, לצאת מישראל "טבע שנייה".
 

איפה TSMC, איפה טאואר

לפני 26 שנים שכנעה האנליסטית מרי מיקר, גורו הרשת דאז, את ענקית הרשת AOL לרכוש חברה בשם ICQ שהקימו ארבעה נערים ישראלים בכ-407 מיליון דולר כי לטענתה "יש להם משהו שיהפוך ללהיט עולמי". כן, היתה להם פייסבוק קטנה 6 שנים לפני מארק צוקרברג. ב-1984, שנתיים לפני שנשיא טייוואן שוכנע להפוך את המוליכים למחצה לפרויקט לאומי, שכנע ד"ר גיורא ירון את נשיונל סמיקונדקטורס האמריקאית להקים מפעל לייצור מוליכים למחצה במגדל העמק שהיום הוא טאואר. בטייוואן עטפה הממשלה את היזם מוריס צ'אנג בסביבה עסקית הכי ידידותית שאפשר להעלות על הדעת, והיום הם שולטים בלמעלה מ-70% מכל המעגלים המודפסים שמיוצרים בעולם. וטאואר? אם לא היו משכנעים ב-2001 את ראסל אלוואנגר לבוא ולנהל את החברה, היא בכלל לא הייתה קיימת היום.

בלעדיו החברה לא היתה קיימת. מנכ"ל טאואר, ראסל אלוואנגר. צילום: יח"צ

תשוו את ההיסטוריה של TSM לזו של טאואר ותנסו לשכנע אותי מדוע TSEM אינה המתחרה הגלובלית של TSM. הטרגדיה של ישראל היא שהממשלות מגלות פעם אחר פעם שהכנסותיהן מהאקזיטים ממלאות את קופת המדינה ואפילו מייתרות העלאת מיסים במדינה כשלנו שכל כך זקוקה לכסף, במיוחד למט"ח, אז בשביל מה לעודד "סביבה ידידותית לבניית עסקים"? עדיף לעודד אקזיטים, זה כמו לעודד יבוא מכוניות.

יש כרגע שתי חברות ישראליות, צ'קפוינט ופאלו אלטו, שהן בין המובילות בתחום הגנת הסייבר. האם "בעזרת המדינה" אי אפשר לשחזר בתחום הזה את מה שעשה אלי הורביץ ז"ל בתחום הגנרי/רפואי? כך הרי נוצרו כל ענקיות הטכנולוגיה, צמיחה גנרית ובעיקר A&M.  בטח שאפשר לעשות זאת בישראל, בהגנת סייבר, בתחום ה-AI וגם בתחום הציוד הרפואי החכם, עדיין לא מאוחר. אבל לשם כך צריך מישהו כמו הורביץ ומישהו כמו שהיה נתניהו בתחילת שנות ה-80.

האנשים שמובילים את חברות ההגנה על הרשת, מפאלו אלטו וצ'ק פוינט (שהודיעה השבוע על מינוי מנכ"ל החדש) ומטה עד WIZ, יכולים גם היום, בקלות יחסית, לעשות אקזיט או למצוא נוסחה להתמזגות ולהפוך לחברת ענק גלובלית, וכך גם האנשים שמריצים סטארטאפים של AI וציוד רפואי. צריך בשביל זה שני דברים: 1. לוותר על אגו 2. לשכנע את נתניהו לדבר עם ד"ר צ'אנג מטייוואן, האיש שהגה, הקים וניהל את טייוואן סמיקונדקטור, שיסביר לו כיצד שכנע את נשיא האי להפוך את התחום לפרויקט ממלכתי. אין לי שום ספק שבתחום הגנת הסייבר אפשר להקים "טבע שנייה", ואין לי שום ספק שכל הנוגעים בדבר, כולל המדינה, ירוויחו מההצלחה הרבה יותר מאשר באקזיט.  

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל