רשות החדשנות: עובדי ההייטק משלמים מעל לשליש ממס ההכנסה בארץ

עובדי ענף ההייטק משלמים מעל לשליש ממס ההכנסה המשולם בישראל וכרבע מכלל תשלומי המס שקשורים לחברות ולעבודה בישראל. בתוך כך, מרבית הכנסות המדינה מהענף קשורות בעובדים ובעובדות הענף ולא ממיסים שמשלמות החברות, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום רשות החדשנות.

על פי הדו"ח, אשר נסמך על נתונים ישנים יחסית, בשנת 2021 (השנה האחרונה שבנוגע אליה התפרסמו הנתונים), היו השכירים והשכירות בענף ההייטק אחראים לכ-36% מתשלומי מס הכנסה משכר. מדובר בעליה משמעותית ביחס לעבר, שכן בתוך 5 שנים על שיעורם מסך מס ההכנסה המשולם בישראל מ-29% ל-36%.

מרבית ההכנסות מענף ההייטק קשורות בעובדים ובעובדות הענף, כאשר 85% מהכנסות המדינה מגיעות מהעובדים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות). זאת בזמן שרק 15% מהכנסות המדינה מענף הייטק מגיע מתשלומים של החברות. על פי מחברי הדו"ח הדבר נובע מכך שהשכר הממוצע הגבוה בהייטק גורר תשלומי מס הכנסה גבוהים מצד העובדים. במקביל, בצד החברות, לסטארטאפים לרוב אין רווחים שעליהם הם משלמים מס חברות, ואילו מרבית החברות הרווחיות בענף נהנות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2020 סך הכנסות המדינה הנובעות באופן ישיר מפעילות ההייטק בישראל היו שקולות לכ-9.3% מתקציב המדינה. בנוסף, תשלום מס ההכנסה החודשי הממוצע של עובד הייטק בשנת 2021 היה 6,966 שקלים - פי 6.3 מהממוצע בשאר המשק (1,112 שקלים). בשל הייצוג החסר של אוכלוסיות בהייטק, 57% מתשלומי המס בשנת 2021 נבעו מקבוצת המועסקים הדומיננטית המאפיינת את הענף - גברים, יהודים (שאינם חרדים), העובדים בתל אביב ובמרכז הארץ.

• בכמה עלה השכר בהייטק ובאיזה תפקיד מרוויחים הכי הרבה?
• הירידה נבלמה? עלייה של 25 אלף משרות בהייטק

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: ״הפרסום מדגיש את חשיבותו האסטרטגית של ענף ההייטק לכלכלה הישראלית ולהכנסות המדינה: אנו מציגים בפעם הראשונה סקירה מקיפה של תשלומי המס השונים של עובדי וחברות ההייטק. ההייטק מהווה "קטר הצמיחה" של הכלכלה הישראלית בעתות שגשוג ו״בולם הזעזועים" של המשק בתקופת משבר, והתובנות העולות מניתוח תרומת ההייטק להכנסות המדינה מחזקות את החשיבות של מענה ממשלתי שיוודא שהענף לא ייפגע וימשיך בצמיחה שלו גם בעת האטה כלכלית. הנתונים המפורסמים היום מחדדים את כך שמשאב הטבע של ישראל הוא ההון האנושי - שאחראי לרוב הכנסות המדינה מההייטק. לכן, חשוב להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בחינוך איכותי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל.

השענות על ענף ההייטק

על פי מחברי הדו"ח, מדינת ישראל הולכת ומגדילה את התלות שלה בענף זה, ובעיקר בעובדים ובעובדות בו. תלות זו הולכת ומתחדדת בשנות משבר, כמו השנה הנוכחית, בה יש צפי לעלייה משמעותית בגירעון המדינה וירידה בהכנסות מענפים שרגישים לזעזועים ביטחוניים כמו נדל"ן, קמעונאות ותיירות. בתקופות משבר ככלל, לדוגמה בקורונה, ההייטק מהווה ״בולם זעזועים״ למשברים כלכליים במשק, כפי שהוצג בהרחבה בדו״ח תמונת מצב ההייטק לשנת 2024 של רשות החדשנות.

על כן, הם מדגישים כי ישנה חשיבות גבוהה להשקעה ממשלתית משמעותית בענף, בדגש על תשתיות מחקר לשם שמירת היתרון הטכנולוגי של ישראל במקביל להשקעה ישירה בסטארטאפים בתחילת הדרך הפועלים בתחומים בעלי זמינות הון פרטי נמוכה. וכן שיפור מתמיד של הסביבה העסקית לתעשיית ההייטק (מיסוי, רגולציה וכו') על מנת לשמר את התחרותיות של ישראל מול האבי חדשנות עולים בעולם. לאור התלות הגבוהה של הכלכלה הישראלית בהייטק והצורך לאפשר צמיחה רציפה של חברות טכנולוגיה מתחדד הצורך להשקיע בסטארטאפים דווקא בתקופות של משברים כלכליים, בהן המשקיעים הפרטיים מצמצמים את ההשקעות שלהם.