"צריך להשקיע בביטחון - אבל ביטחון צריך גם כלכלה; חייבים לצמצם את אי הוודאות הפיסקאלית"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיע לוועידה הכלכלית של ישראל לדבר על מצב המשק והצפי להמשך. לצד ההוצאות הביטחוניות שממשיכות לגדול, ואי הוודאות גדולה בהמשך, בנק ישראל ומשרד האוצר פועלים לצמצום אי הוודאות לצד תמיכה במשק בתקופה הקשה בה אנחנו נמצאים. 

בשבוע שעבר הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את עיקרי תוכנית האוצר לתקופה הקרובה ולתקציב 2025. שר האוצר דיבר על יעד גירעון של 4%. הוא גם אמר כי התקציב השנה צפוי לעמד ביעד גירעון של 6.6%, למרות שבשלב הראשון הוא יגדל, אך ייקטן בהמשך, כי הרבעון האחרון של 23 היה קשה מאוד (וכמובן שבתקציב 24 השנתי, הרבעון האחרון השנה צפוי להיות טוב משנה קודמת ולכן הגירעון ייקטן).

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון; קרדיט: ליאת מנדל

פרופ' ירון דיבר על הצפי לאינפלציה לשנה וחצי הקרובות, תחזית ליחס החוב-תוצר ועוד. הוא גם סיפר על הפעולות שנקט בנק ישראל בתחילת המלחמה ועל כך שדרושות עוד פעולו נוספות, חלקן קשות, בשביל לשמור על יציבות המשק ולהוריד את רמת אי הוודאות.

"זה חשוב שיש ועידות בהן אנחנו בוחנים את המצב", פתח הנגיד פרופ' ירון. "נכנסנו לאירוע המלחמה עם כלכלה חזקה, ביציאה מהקורונה צמחנו בצורה מרשימה. היינו על מסלול צמיחה של 3.5% בשנת 2023 לפני האירוע הנוראי. שוק העבודה היה מאוד הדוק, יחס החוב-תוצר ירד ל-60% והשתמשנו במרחב הפיסקאלי שיש לנו. עלינו ל-72% ומהר מאוד ירדנו חזרה ל-60%. הגענו לשיא באינפלציה של 5.4% בינואר והיינו במסלול לנחיתה רכה. היינו מודל לחיקוי בפני נגידים בעולם, ואז הגיע ה-7.10. לישראל יש היסטוריה מאוד חזקה ביציאה ממשברים ובעיקר ממשברים ביטחוניים, זה הצד החזק, לישראל יש עמידות ולמשק הישראלי יש דינמיות, אבל חשוב לזכור - זה לא יפטור אותנו מהצעדים שצריך לעשות בשביל לשמור על אמון השווקים והמשקיעים", אמר ירון.

"ברבעון הראשון של 2024 המשק שוב הראה את עמידות עם צמיחה של 17%, אבל ברבעון השני הצמיחה כבר האטה משמעותית. ראינו בעיקר את הפגיעה בתוצר העסקי ובהשקעות וזו תוצאה של הימשכות האירוע ואי הוודאות. אנחנו רואים את ההתאוששות אבל עדיין יש הרבה מגבלות ואי וודאות וזה משפיע על יכולת הצמיחה", הוסיף ירון. "לפי התחזית האחרונה של בנק ישראל מיולי, נסיים את 2024 עם צמיחה של 1.5% ואת 2025 עם צמיחה של 4.2%".

"אי הודאות הגיאו-פוליטית השפיעה כמובן גם על פרמיית הסיכון של ישראל ואנחנו רואים את הקפיצות בפרמיית ה-CDS. אנחנו רואים גם את ההפרש בין התשואות באג"ח הממשלתי הישראלי הדולרי לאג"ח הממשלתי האמריקאי. אין ספק שהרבה מזה קשור לאי הוודאות אבל אנחנו גם חייבים להוריד את אי הוודאות הפיסקאלית כדי לשקם את אמון השווקים. התוצאה של זה היא שהחוב הממשלתי יותר יקר וזו גם נקודת פתיחה יקרה יותר לחברות שבאות לגייס הון". אמר ירון.

 

"החלטנו שה-8.10 יהיה יום עבודה - זו הייתה החלטה נכונה"

"עם פתיחת המלחמה, למעשה כבר בלילה של ה-7.10, היינו צריכים לקבל החלטה האם יהיה יום עסקים למחרת. החלטנו שכן וזו הייתה החלטה נכונה. יש לזה תמסורת מאוד חשובה. בנינו הכנות לשוק המט"ח - היה ברור שעם העלייה בפרמיית הסיכון יהיה שינוי בשקל ומאוד חשוב לשמור על יציבות בשווקים ותפקודם, ולכן יצאנו עם תכנית של מכירות של עד 30 מיליארד דולר כולל עסקאות סוואפ. לדבר הזה הייתה חשיבות מאוד גדולה והייתה לזה השפעה לא רק בשוק המט"ח אלא גם בשוק האג"ח וגם בבורסה.

ב-13 באוקטובר היו אצלי מנכ"לי הבנקים והגענו למתווה אחיד שמאפשר דחיית תשלומים לציבור בעוטף עזה ולמשרתי המילואים. הקפאת משכנתאות והלוואות צרכניות - זה מקביל להורדת ריבית נקודתית, וזה היה מאוד חשוב", הוסיף ירון.

"כולם רצו שנוריד ריבית, אבל סדר העדיפויות שלנו ברור - קודם כל יציבות"

"בהחלטת הריבית של אוקטובר כל המדינה הפכה לקיינסיאנית. כולם אמרו שצריך להוריד ריבית. אני אמרתי שיש לנו סדר עדיפויות והוא ברור - קודם כל יציבות.. בשעה שאי הוודאות געשה החלטנו לא להוריד ריבית. בינואר האינפלציה אכן נכנסה לתחום היעד והייתה צפויה להמשיך ולרדת. האירועים הגיאופוליטיים הראו היחלשות ושער השקל ירד למתחת 3.6 דולר. זו הייתה הנקודה בה החלטנו להוריד את הריבית ל-4.5%. מאז אי הוודאות הגיאופוליטית עלתה וסביבית האינפלציה עלתה. גם הביקושים ירדו אבל עוד יותר ירד ההיצע, ולכן לא רצינו לתרום לאינפלציה על ידי הורדת ריבית נוספת.

כרגע אנחנו צופים אינפלציה של 3% ב-2024 ושל 2.8% ב-2025, שיעור תעסוקה של 77.6-77.7%, ויחס חוב תוצר של 67% ב-2024 ושל 68.5% ב-2025", הויסף ירון.
 

ההייטק ממשיך להיות הקטר של המשק

"הקטר של המשק הוא ההייטק, אין בכך ספק. אנחנו רואים שהייתה ירידה בכל העולם ב-2022, ראינו שיפור אחרי הרבעונים הלא טובים של 2023 אבל זה עדיין מספרים קטנים. היה לנו חשוב בתכנון התקציב שרשות החדשנות תצא עם תכניות בעיקר לפירמות קטנות כדי לתמוך בהייטק. ההייטק ממשיך לעבוד, רואים את זה בפדיון ובוודאי בשכר. אבל ככל שהארוע מתמשך זה מהווה נטל וזה מאתגר את החברות.

ההייטק שלנו היום במצב טוב יותר ממה שהוא במצב בועת הדוט קום. ההייטק הרבה יותר מבוזר, אז הוא היה ממוקד בחברות טלקום ואינטרנט, היום הוא מאוד מבוזר, חלק מהדברים בצד הבטחוני עם ביקושים גבוהים. באופן יחסי אנחנו בנקודת פתיחה טובה יותר אבל זה גם אירוע גדול ומתמשך יותר". אמר ירון.

הצפי לאינפלציה

"אחד ההבדלים בינינו לבין ארה"ב הוא ששם אינפלציית הליבה גבוהה מהאינפלציה הראשית ובישראל זה הפוך. העלייה באינפלציה היא בעיקר בתחום הבלתי סחירים שבדרך כלל יותר דביק. ציפיות האינפלציה הן לעלייה ברבעון הראשון של 2025, אבל תחת אותו תרחיש בסיסי שבו המלחמה מסתיימת נראה את האינפלציה חוזרת לכיוון היעד, לכן אנחנו מצפים שאז נהיה במצב שבו נוכל לחשוב יותר על תהליך הנורמליזציה מבחינת הריבית.

חשוב לזכור שהצד הפיסקאלי הוא קריטי בצמצום אי הוודאות. התפקיד שלנו ושל מקבלי ההחלטות זה למזער את אי הוודאות הפיסקאלית תחת האילוצים הנתונים. סיימנו את 2023 עם יחס חוב תוצר של 62%, מאז הוא עלה. אנחנו בסביבה בה צריך להשקיע בביטחון, אבל ביטחון גם צריך כלכלה. ההוצאה הביטחונית בישראל מואד גבוהה ביחס למדינות אחרות ואנחנו עדיים מנסים לנתח מה יקרה בהמשך. בצד ההוצאה האזרחית אנחנו נמוכים ביחס ל-OECD", אמר ירון.

 

"נצטרך לקבל גם החלטות קשות"

"האומדן שלנו להוצאות הישירות של המלחמה הוא בערך רבע טריליון שקל, אבל יש כאן גם אובדן הכנסות. ללא התאמות לא ניתן יהיה לייצב את יחס החוב-תוצר. אנחנו צריכים לקבל החלטות שחלקן כואבות. צריך לייצר מתווה גירעון כזה שמייצב את יחס החוב תוצר ובהמשך גם מוריד אותו.

אנחנו צריכים להראות שיחס החוב תוצר מתמתן לכיוון של ירידה. אני זמן רב מדבר על זה שצריך לעשות התאמות בסדר גודל של כ-30 מיליארד שקל. אנחנו מבינים שרוב הסיכונים מוטים כלפי מעלה ולכן צריך להיות שמרניים. להתאמות צריכות להיות אופי פרמננטי ולא חד פעמי. בנוסף ההתאמות צריכות לפגוע כמה שפחות במנגנוני הצמיחה של המשק", הוסיף ירון.

"לאור זאת שההוצאה האזרחית יחסית נמוכה נצטרך גם לגעת בצד ההכנסות, באופן ישיר או עקיף. אני חושב שזה טוב מאוד ששר האוצר מקדם את התהליך, זה טוב שמתחילים עם תכנית של 45 מיליארד שקל כי כולנו מבינים את הקושי בליישם את כל השורות, וזאת לצד אי וודאות בצד הבטחוני. חשוב גם שהפעולות יהיו במנעד רחב ככל האפשר של האוכלוסיות. חשוב להכניס, יותר מתמיד, עוד אוכלוסיות לשוק העבודה, זה מגדיל את התוצר ומייצר בסיס מס יותר גדול. חשוב לעשות שינויים מבניים בתקציב ולהוריד תמריצים שליליים ליציאה משוק העבודה. כמה שיש פה הייטק מדהים, יש פערים אדירים בין העשירונים התחתונים לעליונים. יש אוכלוסיות כמו נשים ערביות וחרדים עם שיעורי השתתפות נמוכים וצריך להכניס אותם לשוק העבודה".