"מחירי הדירות יירדו. משרד הבינוי והשיכון ידאג להגדיל את ההיצע"

המחסור בפועלים ממשיך להכביד על ענף הבנייה מאז סגירת הברז של הפועלים הפלסטיניים. מגיעים פועלים ממדינות שונות כמו הודו וסרי לנקה, אבל המצוקה עדיין קיימת. לצד זאת, משרד השיכון ממשיך לנסות להתמודד עם משבר מחירי הדיור - "היצע ועוד היצע", זו דרך ההתמודדות בה נוקט משרד הבינוי והשיכון, לפי דבריו של יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל המשרד, בוועידה הכלכלית של ישראל.

 

היצע הדירות יגדל - מחירי הדירות ירדו

מדינת ישראל מגרילה דירות, יש שני מכרזי בזק, כמה יח"ד ובאיזה ערים?
"תכנית הדגל היא לקחת את מחירי הקרקעות ולתווך אותם בזול יותר לציבור. אנחנו מתכננים להוציא מעל 10 אלף יח"ד ולפחות מחצית נמכרות מתחת למיליון שקל. אחד מהדברים הייחודיים שהצלחנו לפצח הוא להכניס את החברה הערבית עם מכרז של 500 יח"ד באום אל פחם. יש גם תקציב נוסף של 2 מיליארד שקל לעידוד צמיחה בנדל"ן מה שגרם לכך שבחצי השנה האחרונה יש לנו 0 מכרזים שנכשלו".

יהודה מורגנשטרן, מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון; קרדיט: ליאת מנדל

מאז שהתחיל מחיר למשתכן מחירי הדירות זינקו, איפה אפשר לגור?
"מחירי הדיור בין גדרה לחדרה זה האתגר הגדול אבל אולי דרוש שינוי בתפיסה. כשבאתי לתפקיד ערערתי על התפיסה של אם בכלל צריך להגריל דירות. אנחנו צריכים לתת שירות ואנחנו מתקנים תוך כדי תנועה. היו ניסיונות בעבר לעשות שינויים מהירים אבל זה לא נכון. אם ניקח את עשרות המיליארדים בהנחות  שהענקנו לציבור הישראלי, בשילוב עם השקעה בתשתיות - זה הפתרון למשבר הדיור".

 

40 אלף פועלים זרים עד סוף השנה

הנגיד דיבר ואמר שהציבור מבין את המחסור בידיים עובדות ולכן מחירי הדיור עולים. מה משרד השיכון עושה בצד של המחסור בפועלים?
"חשוב שהציבור ידע את המספרים - בשנה רגילה אנחנו ממיינים סדר גודל של 10 אלף עובדים, מאז ה-7.10 נכנסו 25 אלף עובדים, זה פי 10 מתקופה טיפוסית כזו בזמני שגרה. להצליח להביא כמות כזו של עובדים זה לא מובן מאליו. לגבי סין - אסור לנו להיות במצב שמקור כוח האדם הוא אחד, צריך מספר מקורות. היזמים אומרים שלקח להם שנה להתרגל לסינים. מנגד אנחנו רואים את גרף הלמידה של ההודים ואנחנו רואים שקצב הייצור שלהם גבוה יותר. אנחנו חייבים תמהיל של עובדים, גם עבודה מקומית עם עובדים ישראלים בהם השקענו 50 מיליון שקל, וגם עובדים זרים וגם לראות חברות ביצוע. ב-25.9 אנחנו מסיימים קול קורא לחברות ביצוע. בסוף השנה נגיע ללפחות עוד 40 אלף עובדים שנוספו בסך הכל מאז ה-7.10".

מה יקרה למחירי הדירות בעוד חצי שנה?
"לפי המגמה בשנה וחצי האחרונות יש עצירה במדדי הדיור. אנחנו עובדים יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי למצוא את המדד הנכון לשקלול המבצעים וההנחות. מבחינה ריאלית אנחנו רואים התמתנות במחירים. זה לא בגלל שאנחנו קוסמים, קרו כמה דברים - יכולת הייצור שלנו היא 100 אלף דירות בפרסומים ו-60-70 אלף בעסקאות, זה הכפלה של הקצב הקודם, נסיים את השנה במצב יותר טוב משנה שעברה. היכולת להגדיל את ההיצע בשילוב הריבית זה מה שישפיע על המגמה. אנחנו ממשיכים במדיניות של היצע ועוד היצע, ונראה ירידה במחירי הדיור".

יש בנייה, אבל עדיין הקבלנים אומרים שאין פועלים וקצב הבנייה מתעכב.
"20% מאתרי הבנייה היו פתוחים בתחילת המלחמה, היום 80%. חשוב לזכור שאנחנו בשגרת חירום ויש מלחמה. אנחנו רואים איך עדיין יש 64 אלף התחלות בנייה עם המחסור בפועלים, העובדים הזרים עובדים 30% יותר זמן מאשר הפלסטיניים. אנחנו רואים את הירידה במחירי הקרקעות, אנחנו משקיעים מאות מיליוני שקלים ברשויות המקומיות כדי שיאיצו שיווקים, ביישובים שיודעים לייצר הרבה יחידות דיור בשנה. כשעלויות הפיתוח נמוכות, השיווקים נגמרים בעסקאות. במאמץ משולב יחד עם משרד האוצר אנחנו מצליחים להגדיל את ההיצע".

 

האצה של קצב הבנייה - איך עושים את זה?

מה אתם עושים לגבי משך הבנייה?
"מנסים לפתור את משבר הדיור הרבה שנים. מנסים להגדיל את ההיצע, תכנית דירה בהנחה ניסתה לצנן את הביקוש, אבל אנחנו עושים דבר נוסף - עוד השנה אנחנו רוצים להוציא מכרז לבנייה בשיטות חדשות ותיעוש הבנייה. יש מדינות שיודעות לבנות מגדלים רבי קומות בזמן שקצר בשליש. אנחנו נצליח כך לייצר יותר יח"ד. זה יקרה בקדנציה הזאת או הבאה. העתיד שייך לעולם של תיעוש הבנייה. זה יפתור בעיות בצד הפועלים ויעזור לתעסוקה. עוד השנה נצא למכרז מקרקעין שייבנה בשיטות בנייה מתקדמות כאשר היעד הוא לקצר את זמן הבנייה בשליש. ככה נראה את שינוי המגמה במחירים ונוכל לתת תקווה לצעירים".

בסוף הקבלנים המבצעים הם החולייה הכי חלשה בשרשרת המזון. הם מפסידים כסף, איך פותרים את הסוגייה הזאת?
"אנחנו מנסים למצוא פתרונות להביא פועלים חדשים לענף השיפוצים. אנחנו מעודדים עם 30 מיליון שקל במענקים לעובדים ישראלים בכדי לעודד אותם להיכנס לענף. יש מודלים של פיצויים גם לענף הביצוע. בטווח המיידי זה סקטור שמחכה לעובדים הפלסטיניים. אני אומר להם שזה לא רק תהליך טכני, יש פה תהליך הסתגלותי. צריך לדעת איך מייצרים תמהיל של עובדים. גם לפני המלחמה הבנו שגם עם הפלסטיניים חסרים עוד 30 אלף עובדים, משך הבנייה התארך ב-12 חודשים. זה בגלל עודף בירוקרטיה ורגולציה ומחסור בכ"א. צריך לטפל בבעיות האלה ולטפל בענף הבנייה".