איך משקיעים המומחים והאם אתם צריכים לעשות שינויים בהשקעות שלכם?
נתחיל בכך שכולם מסכימים שהנתח של השקעה במניות בחו"ל עולה על החלק של השקעה במניות בארץ. זה בעיקר כי הבורסה המקומית קטנה על ההשקעות של הציבור הישראלי. ובקשר לסקטורים, כרמל ומונטל ממשיכים להאמין במניות הבנקים - שזה למעשה הסקטור המועדף על המוסדיים.
כשאתם מסתכלים על הסיכונים המיוחדים שיש בתקופה הזאת, איך אתם בעצם מנהלים את התיק לציבור בקופות הגמל, בקרנות ההשתלמות? איך עושים אלוקציה גאוגרפית וגם בין מניות ואגרות חוב?
"כשאתה בונה תיק השקעות, בתקופה רגועה, השאלה הראשונה שעליך לשאול את עצמך היא מה יקרה כשיהיה משבר כלשהו", אומר כרמל קני, מנהל השקעות ראשי בתחום קופות גמל בילין לפידות. "עליך לבנות את התיק כך שבתקופת משבר לא תצטרך לעשות שינויים גדולים. בתקופות כמו שאנחנו נמצאים היום אנחנו לא עושים שינויים גדולים, אנחנו עושים שינויים בשוליים של התיק. כבר עשינו שינויים עוד לפני פרוץ המלחמה כי הייתה את הרפורמה המשפטית וכל הרעש שקדם למלחמה. זה הביא אותנו כבר אז להקטנה של סיכון בישראל, בין אם זה דרך עלייה במט"ח או בחשיפה למניות בחו"ל או לקונצנרנים בחו"ל. למעשה אלה אותם שינויים שהיינו עושים אחרי שפרצה המלחמה, הקטנת החשיפה לישראל בגלל העלייה בסיכון, אז בעצם אפשר לומר שהגענו למלחמה מוכנים מבחינת הרכב התיק".
מימין לשמאל - כרמל קני, מנהל השקעות ראשי קופות גמל בילין לפידות, אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים, אריאל כהן, ראש מערך ייעוץ השקעות בבנק לאומי; קרדיט: ליאת מנדל
איך מורכב התיק שלכם כעת, כמה מניות בארץ וכמה בחו"ל?
"בשיא היינו עם 80% מתוך הרכיב המנייתי בחו"ל ו-20% בארץ. היום התמחורים בארץ קצת יותר אטרקטיביים ממה שהיו בתחילתה המלחמה, למרות שהמלחמה לא נגמרה, הם בהתייצבות והתמחורים סבירים. היום אנחנו עם 78% בחו"ל ו-22% בישראל. אנחנו עושים התאמות והן תמיד בשוליים כי בסוף גם אם מחר תיגמר לחלוטין המלחמה, לא נרד ל-60% חו"ל. בטווח הארוך נשמור על חשיפה של 75%-85% מהרכיב המנייתי לחו"ל, וזה לא קשור לאי הודאות והמלחמה, אלא לגודל הבורסה שבה אנו נמצאים שהוא קטן, מה שמביא לפעמים לקשיי נזילות. בנוסף בנוגע למלחמה, גם אם היא תיגמר מחר, הסיכונים הגיאו-פוליטיים עדיין כאן".
כרמל קני, מנהל השקעות ראשי בתחום קופות גמל בילין לפידות; קרדיט: ליאת מנדל
אורן, איך אתם רואים את החלוקה הזו בין ישראל לחו"ל? "אנחנו מחזיקים 70% מהמניות בחו"ל ו-30% בישראל", אומר אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים. "רוב הנכסים שלנו בחו"ל, מעל ל-50% מהתיק. הנטייה הטבעית היא להעביר כמה שיותר נכסים לחו"ל, לא בגלל שיש מלחמה או הרפורמה המשפטית, יותר בגלל גודל השוק המקומי. בשנה האחרונה דווקא השקענו יותר בישראל כי המחירים היו מעניינים יותר. המחירים בישראל עדיין זולים אבל הסיכונים גבוהים ולכן התיק שלנו היום מאוזן יותר. לטווח הארוך מרבית ההשקעות יצאו לחו"ל בעיקר בגלל גודל השוק הישראלי שלא מאפשר לגדול פה".
לשניכם כמוסדיים, עשור מהיום, אם הבורסה שלנו תמשיך להיות יחסית קטנה מבחינת החברות הגדולות שנכנסות אליה. לאן נגיע. לשמונים תשעים אחוז חשיפה לחו"ל? "זו חלוקה שאנחנו עושים מטעמי גודל השוק ולא מטעמים אחרים", אומר קני. "המנועים של הכלכלה הישראלית ממשיכים להיות בריאים-הייטק, תעשיות בטחוניות, דמוגרפיה, מגורים. זה לא הולך להשתנות, זו כלכלה מעניינת ונמשיך להיות פה ולעשות עסקאות, אבל מבחינת פרופורציה שיעור החשיפה צפוי לרדת".
תגיעו ל-90% השקעה במניות בחו"ל? "אנחנו כבר עכשיו קרובים ל-80%, אבל אני לא חושב שהייתי רוצה להיות שם. יכול להיות שנגיע לשם בצורה פאסיבית בכל שחברות גדולות ימשיכו לצאת מהבורסה. מצד שני, יש תקופות של הנפקות ושל רישומים כפולים שיכולים לשנות את התמונה. קשה לדעת מה יקרה מהבחינות האלה בעשור הקרוב למשל".
- בלי אשראי, בלי ריביות, בלי הפתעות: המהפכה השקטה של הצעירים נגד המינוס
- בצל הירידות בשווקים: המשקיעים זרמו לקרנות הכספיות
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
אריאל, מה היועצים אמורים לקהל, למשקיעים ולגופים השונים בנוגע איך לחלק את תיקי ההשקעות שלהם? "אפשר להגיד שהחל ממשבר הקורונה, ההתנהלות של הלקוחות קצת שונה", אומר אריאל כהן, ראש מערך ייעוץ השקעות בבנק לאומי. "יש בגדול מספר תיקים שמתאימים לפרופילים שונים של סיכון. אחרי שביררנו את מטרות ההשקעה של הלקוחות יש תמהיל שנגזר מהרכב המניות ואג"ח וכמובן הרכיב הכספי. ההמלצה שלנו ללקוחות הוא לשמור על חלוקה בה החשיפה לחו"ל גדולה פי 2 מהחשיפה לישראל. זה בדרך כלל עומד על שיעור חשיפה של 20% לחו"ל ללקוח הסולידי יותר ומגיע גם עד 60% ללקוחות שיותר אוהבים סיכון.
"ב-4 שנים האחרונות היו אירועים שלא חווינו בעבר שהשפיעו גם על ציבור המשקיעים. התיקון המאוד חד שהיה אחרי הירידות של 2020, וכמובן 2021 שהייתה שנה מאוד טובה, גרם ללקוחות להבין שיש מחיר ללברוח מהשוק, כמו שהרבה לקוחות עשו במגפת הקורונה. ככל שעובר הזמן, גם עם המשבר שהתחיל בעקבות האינפלציה ואחר-כך אירועים יחודיים לנו, כמו המשבר החברתי בעקבות הרפורמה המשפטית והמלחמה, הלקוחות הרבה יותר רגועים, מכילים ומבינים שההשפעה של האירועים היא נקודתית".
זה מתחבר לדברים שאמר גם יאיר לפידות, רק שאצלו אין יועצים. האם זה היתרון שלכם בתור בנק?
"הלקוחות בגמל נהנו מתשואות טובות כי הם נשארו על החיסכון שלהם לאורך זמן, ההבדלים הם לא כל כך גדולים", אומר כהן. "בעבר הגישה למוצרים האלה הייתה קשה יותר, היום הנגישות היא קלה, ניתן לעשות פעולות בלחיצת כפתור ולראות את התשואות ברמה יומיומית, אם כי העניין הזה יכול לייצר פאניקה אצל משקיעים לטווח ארוך, מה שגורם להם למכור".
אריאל כהן, ראש מערך ייעוץ השקעות בבנק לאומי; קרדיט: ליאת מנדל
איך אתם מדברים עם הלקוחות בתקופות משבר, יש לכם קו אחיד או שכל יועץ ממליץ על משהו אחר? "זה נאמר כאן קודם וגם אנחנו אומרים את זה - התיקים אמורים להיות ערוכים לזעזועים, ולכן הגיוון והפיזור חשובים", אומר כהן. "כך כשמגיעים לאירוע התיק חווה זעזועים אך הם מוגבלים. היועצים יודעים לזהות מה הלקוח רוצה להגיד, לקרוא בין השורות, ולהמליץ על הפעולה שנכונה בשבילו בשילוב עם מה שאנחנו חושבים שנכון. היום כשהנגישות לתיקים באמת יותר גבוהה אנחנו גם יכולים לתקשר את הסיכון הצורה הרבה יותר טובה ללקוחות. ככל שהלקוח נמצא ברמת סיכון שמתאימה לו ובאלוקציה הנכונה, אנחנו ממליצים לא לעשות פעולות נמהרות שנגזרות מהרגש".
אז זאת התמונה ברכיב המנייתי, איך התמונה נראית ברכיב האג"חי בתיקים? "באגרות חוב התמונה שונה. יש עלויות גידור - הפנסיות של הישראלים הן בשקלים וחיים בשקלים ולכן אנחנו משתדלים לא ליצור חשיפה גבוהה מידי למט"ח". אומר קני. העברנו חלק מהחשיפה לארצות הברית ואנחנו בתהליך של הגדלת אחזקות באג"ח קונצרני בחו"ל. כשהרווחים בארץ הצטמצמו, ובהתחשב שאנחנו תקופה של מלחמה עם הרבה מאוד חוסר וודאות, זה היה נראה נכון להקטין חשיפה קונצרנית בישראל ולאט לאט להגדילה בחו"ל והיום אנו בערך עם רבע מרכיב החוב בחו"ל, זה הכי גבוה שהיינו בתוך רכיב חו"ל מאז שקמנו.".
עוד עשור מהיום, אולי גם שוק אגרות החוב המקומי יהיה קטן עליכם? "זה יכול להיות", אומר מונטל. "אבל כבר עכשיו אנחנו רואים תופעה של חברות מחו"ל שבאות להנפיק בארץ. שוק האג"ח בישראל הוא מצוין בזכות אג"ח ממשלתי בעיקר. יש המון מכשירים צמודי מדד. בארץ השוק משוכלל וקל להבנה ועובד בצורה הגיונית. נשמח ששוק החוב הקוצנרני ימשיך להתפתח, הוא מהווה אלטרנטיבה טובה לחברות".
כמה לכם כגופים מוסדיים עולה הגידור השנתי, אחוז-אחוז וקצת? מונטל: "זה תלוי בתקופה ובלחץ שיש בשוק המט"ח, זה יכול להיות 1%-2%".
אורן, איפה השוק נמצא מבחינת האינפלציה? "אני חושב שהאינפלציה עדיין ברמות גבוהות אבל שאנחנו מגיעים לשיא שלה", אומר מונטל. "יש הרבה לחצים אינפלציוניים בארץ משוק העבודה שהוא מאוד הדוק, מההיצע הנמוך של טיסות והבעיות בהובלה הימית. אם מסתכלים על מה שקורה בחו"ל למשל, הירידה של מחירי הנפט, הירידה באינפלציה ובשווקים, ניתן להעריך שזה יגיע גם אלינו, אבל זה ייקח קצת זמן ולכן יש יותר פוטנציאל באג"ח שקלי.
"אם הייתי צריך לבחור בין צמוד ללא צמוד, אני הייתי יותר מוטה לצמוד", אומר קני. "אנחנו גם מסתכלים קדימה, אחרי המלחמה, על הגרעונות התקציביים הגדולים, ואנחנו לא בטוחים שהמדינה תדע לעשות התאמות נכונות. נכון שבכל העולם האינפלציה יורדת בסוף, אבל כרגע הסיכונים מוטים כלפי מעלה והיום הייתי מעדיף להיות ברכיב צמוד".
אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים; קרדיט: ליאת מנדל
אריאל, מה אתם אומרים ליועצי השקעות להגיד ללקוחות בנוגע לתמהיל בין צמוד מדד לשקלי? "אנחנו עוקבים אחרי השווקים. ליכולת שלנו להעביר נתונים מגופי המחקר שלנו עד ללקוח הבודד לוקח זמן, זה לא כמו אצל החברים שלנו כאן. זה לוקח יותר זמן ולכן אנחנו מסגלים יכולות טכנולוגיות בכל הנוגע ללהגיע ללקוחות, גם אם לא דרך יועצי ההשקעות. שנה שעברה זיהינו למשל שעולם האג"ח מאוד מעניין ואפשר לקבל תשואות מעניינות. עולם האג"ח היה מאוד אטרקטיבי וחלק גדול מהלקוחות מחזיקים בו בצורה מאוד משמעותית".
הפער בין התשואות באג"ח קונצרני לתשואות באג"ח ממשלתי מאוד השתנה. כרמל, מה מבחינתכם האג"ח המועדף ולמה? "אנחנו לאורך תקופה ארוכה מצמצמים את הרכיב הקוצנרני" אומר קני.
כי הפער הצטמצם? "כי הפערים נמוכים ולא משקפים את רמות הסיכון הייחודיות שיש היום בשוק הישראלי". כרמל מעדיף אג"ח צמודות מדד על פני שקליות. המדד הגבוה אתמול מראה שהוא צודק.
האם המוסדיים יודעים להכות את המדדים? את המדדים הקונצרניים קל יחסית להכות. אורן מונטל: "זה נושא בפני עצמו. אני מסכים שהקונצרני יקר אבל אנחנו פועלים מאוד חזק בתחום של הלוואות. אנחנו רואים פרמיה של אי-סחירות שאנחנו יכולים לקבל, בין 1%-2%, ולכן אנחנו מאוד פעילים שם. בשוק הזה פועלים מוסדיים ובנקים והם מייצרים אלפא די עקבית וקבועה ולכן הבחירה היא לא רק בין השוק הקונצרני לממשלתי, יש גם הלוואות ששם יש תשואה מאוד יפה".
מה אתם חושבים על תחום הבנקים? "הבנקים הראו בשנים האחרונות איתנות מאוד מרשימה גם משבר הקורונה, וגם במלחמה הם מציגים תשואות יפות", אומר מונטל. "הבנקים נסחרים במכפיל 0.8, מציגים תשואה על ההון של 14% ואמורים לייצר 17% אולי 20% למשקיע". קני גם מעריך שהבנקים הם סקטור מועדף. שניהם מתייחסים לתחום האמריגה המתחדשת כאחד התחומים החזקים לשנה הבאה.
יש סתירה גדולה מאוד בין מה שאנחנו רואים במשק לבין הפסדי האשראי לדוחות. אתם לא חוששים שמתישהו נקבל בום של הפרשות להפסדי אשראי? "אני בהחלט חושש", אומר מונטל. כשאתה נסחר ב-0.8 זה מגלם שהמשקיעים מצפים להפרשות להפסדי אשראי. אבל גם אם יהיו הפרשות להפסדי אשראי, המרווח בין הריבית שהם נותנים על פקדונות לריבית שהם מקבלים על הלוואות עדיין ישמור על רווחים גבוהים בשבילם".
מה עם סקטור האנרגיה המתחדשת? זה גם סקטור שמאוד נפגע מהעלאת הריבית. "זה תחום שאנחנו אוהבים", אומר מונטל. "הוא אמור להרוויח מירידת הריבית. יש לו סיכון פוליטי ספציפי עכשיו בגלל הבחירות בארצות הברית, כאשר ניצחון של טראמפ נתפס כגורם שלילי יותר לתחום. מבחינת השפעות מאקרו כלכליות, זה עדין תחום עם עתיד מבטיח".
"גם העולם בטחוני מאוד מעניין בעינינו", אומר כהן. "במיוחד לאור המשברים באירופה וחוסר היציבות הגיאו-פוליטית בעולם. גם עולם הבריאות מאוד מעניין, כל הנוגע להארכת תוחלת החיים של האוכלוסיה".
יש לכם מסר אחרון לקהל? "אני רוצה להזכיר שבסוף אנחנו מדברים על חיסכון ארוך טווח", אומר קני. לאורך זמן השווקים עולים והכלכלה צומחת. גם בתקופות סוערות חשוב לזכור את זה, לשמור על יציבות, וככה בסוף מנצחים".
"ראינו שגם בשנים האחרונות כשהכלכלה הצליחה לייצר זעזועים גדולים מאוד, ציבור החוסכים נשאר עמיד", אומר מונטל. "יש גם לא מעט סיבות להישאר אופטימיים לגבי הכלכלה המקומי".
"אני אפנה לפלח אוכלוסיה יחסית חדש, המשקיעים הצעירים", אומר כהן. "אלה שמנסים לתזמן את השוק ולא לפזר השקעות עם פחות גיוון - אני מקווה שהם יוכלו קצת ללמוד איך נכון לבנות תיק השקעות לאורך זמן. אם רוצים לסחור ולהיות טריידרים זה נחמד, אבל בשביל להשקיע לטווח צריך להבין את מטרות ההשקעה ולא לנסות לתזמן את השוק".
