בית חרושת לייצור עורכי דין - ככה הפכו היזמים למיליונרים והציפו את השוק בעובדים ברמה נמוכה

ישראל היא המדינה עם מספר עורכי הדין הכי גבוה לנפש - עורך דין על כל 120 אנשים. בגוש דן יש עורך דין על כל 20 אנשים. בעולם המערבי יש עורך דין על כל 300-600 תושבים. אצלנו יש אינפלציה של עורכי דין כי זה בית חרושת עבור המכללות לייצור כסף.
 

רוצה להיות עורך דין? שלם ובוא ללמוד

כשאתם קוראים על מכללה שיש לה אלפי סטודנטים למשפטים, אל תחשבו שזה מלכ"ר - מוסד ללא כוונת רווח, או מוסד ציבורי. מכללה היא עמותה שיש לה דוח רווח והפסד וגם אם היא לכאורה לטובת הציבור היא משמשת כסוג של "מכבסה". היא מקבלת סכומים גדולים מאוד מהסטודנטים (40 אלף שקל בשנה ויש מצבים שיותר מכך), היא במקרים רבים מקבלת תקציב מהמדינה-רשויות, היא מקבלת תרומות ושטחים מהרשות המקומית והיא משלמת למרצים ולעובדים. היזמים שלה מגדירים את השליטה (לכל מכללה יש קבוצת "יזמים" ומנהלים שהם בעצם השליטים, זה גם במרכז הבינתחומי שהפך לאוניברסיטת רייכמן). בעלי השליטה מגדירים את המנהלים והמרצים שהם חפצים ביקרם וכך יש בכל מכללה צמרת של עשרות אנשים מיליונרים שמקבלים טייטלים מפוצצים ושכר של מיליונים בשנה.

עורכי דין חדשים (למצולמים אין קשר למוזכר בכתבה. לפי סעיף 27 א' לרשתות חברתיות)

הם משדרים לכם שזה למען הצעירים, למען המדינה, אבל אין שום יתרון בהצפה של השוק בעורכי דין (וגם מקצועות אחרים). הם הציפו את השוק בעורכי דין באיכות נמוכה וגרמו לזילות במקצוע. ההצפה מתבטאת גם ברישום למסלול - כמעט כל אחד יכול, מקסימום עושים מכינה ונכנסים. העיקר שהוא משלם.
 

יזמים הציפו את שוק עריכת הדין - הם הרוויחו, אנחנו מפסידים

אפשר לשאול למה המדינה לא מתערבת, התשובה היא שמבחינתה זה שוק חופשי. אפשר לשאול איך זה קורה, כי יש הרי בחינות והרף אמור להישמר. אבל הבחינות הן יחסיות. לא יגידו לכם את זה, אבל מתאימים את רמת הקושי לשיעור המעבר. אי אפשר להכשיל 90%, אפשר להכשיל 40%-50%, כך שהכמות של עורכי הדין לא קשורה לבחינה והקושי שלה, אלא לכמות הניגשים. ככה זה גם בתחום החשבונאות - יש רואי חשבון כיום שלא היו יכולים להיות רואי חשבון לפני עשור. 
 

אחוז מעבר גבוה באוניברסיטה, נמוך במכללות

כ-60% מהנבחנים בבחינות ההסמכה האחרונות בעריכת דין עברו את הבחינות. לבחינה ניגשו 1,863 ומעל 1,100 עברו ויהפכו לעורכי דין מוסמכים. בבחינות הקודמות שיעור המעבר היה נמוך יותר - כ-55%.  הבחינות לחיילי המילואים היו במתכונת מיוחדת ו-80% מהם עברו את הבחינה. שיעור העוברים בקרב לומדים באוניברסיטה הוא מעל 90%, שיעור העוברים במכללות קצת מעל 50%. הפער הזה ממשיך להיות תהומי ומעיד על הרמה של הסטודנטים וגם על רמת ההוראה.

אוניברסיטת תל אביב בראש עם 95% מעבר, העברית עם 94%, בר אילן עם 93%. רייכמן במקום האחרון עם 78% מעבר. שכר הלימוד ברייכמן גבוה מאוד.

הקריה האקדמית אונו - המון סטודנטים עם שיעור מעבר נמוך

המכללה למנהל מובילה מבין המכללות עם שיעור מעבר של 87% - מעל רייכמן. הקריה האקדמית אונו עם שיעור מעבר של 44%, מכללת כרמל עם שיעור מעבר של 30%. הקריה האקדמית כבר שנים מציפה את השוק במשפטנים ועורכי דין. 

כשבוחנים את הקשר בין מקום ההתמחות לבין אחוזי המעבר מקבלים שהפרקליטות מובילה כש-94% מהניגשים שעובדים בה עברו את הבחינה; שיעור העוברים מבין עובדי מערכת המשפט - 75%, העוברים בפרקליטות הצבאית והמשטרה - 75% שיעור העוברים במשרדים פרטיים הוא 54% בלבד. 
 

כמה מרוויח עורך דין?

עורכי דין טובים עם ניסיון במשרד גדול יקבלו שכר של 14-15 אלף שקל. עורכי דין ממשרדים קטנים יקבלו 12-13 אלף שקל. ההתקדמות של עורכי הדין במקומות הגדולים תהיה לכיוון 20 אלף שקל תוך 4 שנים, ויש גם כאלו שירוויחו יותר. מנגד, עורכי הדין במקומות קטנים-בינוניים יסבלו מסוג של קיפאון בשכר. הוא יעלה בהדרגה ובאיטיות. וכך למרות 3-4 שנות לימוד, מבחנים קשים, התמחות, עבודה של 4-5 שנים השכר ינוע בין 14 ל-20 אלף שקל. כ-8 שנים מתחילת הלימודים, לרוב בשנות ה-30 המוקדמות שלו, מרוויח עורך דין כ-20 אלף שקל ברוטו. זה לא בשמיים וזה מעיד על הצפת השוק. עם זאת, יש טאלנטים לא מעטים שמגיעים לשכר הרבה יותר גבוה.

הסיבה היא, כמובן, הצפת השוק. זה מביא גם לכמות גדולה מאוד של עורכי דין עצמאיים שמציעים שירותים, אבל הניסיון שלהם מועט. הם מציעים לכם עזרה בחוזים, אישורים וכו' בסכום נמוך. זה מעודד תחרות, וזה אולי מתאים בשירותים בסיסים - חוזה שכר דירה, אבל כלל לא בטוח שזה מתאים בעניינים מורכבים יותר.