רכב חשמלי לעומת רכב על בנזין - מה עדיף לקנות?

בחודש ינואר מס הקנייה על הרכבים החשמליים אמור לעלות ל-83%, לעומת 35% כיום. העלייה הזו תתורגם לכאורה לזינוק של בין 20% ל-30% במחירי הרכבים החשמליים החדשים. אבל, על פי גורמים באוצר, העלייה במס הקנייה תהיה מדורגת יותר.
  BYD - מובילים את המכירות בארץ

 

האוצר מעוניין כמובן בהעלאת מס משמעותית, אבל הוא צפוי להתפשר על רקע הכוונה להכניס לתקציב את מס הנסועה, אם כי הוא לא יחול כבר בשנת 2025.

טסלה - מובילה עולמית
 

לאוצר כעת יש מנוף לחץ גדול - הם יסכימו להפחית את העלייה במס הקנייה מ-83% ל-45% אם מס נסועה ייכנס למסגרת התקציבים, אם כי בפועל הוא יישום רק ב-2026 ואילך. מדובר במס של 15 אגורות על כל נסיעה של קילומטר, וכשעושים את החישוב למשפחה ממוצעת, מתקבל סכום משמעותי. 

מס קנייה של 45% הוא המינימום הצפוי, והוא מבטא עלייה של כ-5%-6% במחירי הרכבים החשמליים. אגב, צפוי תהליך דומה לעלייה בשנה קודמת - היבואנים ינסו לייבא כמה שיותר עד דצמבר ואז לשווק את הרכבים במבצעים בחודשים הראשונים של 2025 עם מס קנייה ישן (הם יכולים לעשות זאת כי מס הקנייה מוגדר בעת קניית היבואן).

  עלות של 2,400 שקל בשנה במס נסועה

 

מס קנייה - מתווה עלייה לשנים הבאות

 התייקרות באגרת הרישוי -  וועדת הכספים פרסמה מוקדם יותר השנה כי אגרות הרישוי לרכבים חשמליים יעלו מסביבות ה–450 שקל לכ–1,800 שקל, לכל הפחות. בעלי רכבים נקיים משלמים אגרת רישוי מוזלת לעומת בעלי הרכבים המזהמים, שאגרת הרישוי עבורם יכולה להגיע לאלפי שקלים. אלא שגם ההטבה הזו תקוצץ משמעותית ביחס לרכבים מזהמים.
 

מס נסועה או מס טעינה?

כפי שדווח בביזפורטל, יש משרדי ממשלה המנסים לרכך את מכת מס הנסועה בעזרת מס טעינה. מס הטעינה הוא מס דינמי המשתנה לפי השעה ביום בה הרכב נטען. ההגיון מאחריו פשוט, אך הוא פותר בעיה מורכבת: על רשת החשמל לשמור על איזון במתח בכל רגע נתון. חברת החשמל והתחנות לייצור חשמל פועלות מסביב לשעון כדי לשמר את האיזון הזה. אם כן, העומס שנוצר אחרי הצהריים כשכמות גדולה של אנשים מטעינים את רכבם בשובם מהעבדה הביתה יכול לגרום לחוסר איזון ברשת החשמל. לכן המדינה רוצה לתגמל את אלו שמטעינים את רכבם בלילה בעזרת הפחתה ב–׳מס הטעינה׳. 

זה מס הגיוני, אבל קשה ליישום וביצוע, ובשלב זה הסיכויים שלו להיות תחליף למס נסועה הוא קטן מאוד.
 

השפעות נוספות על מחירי הרכבים

עוד גורם שעלול לעלות את מחירי הרכב החשמלי והרכבים בכלל, הוא העלייה במחירי השילוח, שנגרם בעיקר בשל סגירת נמל אילת על רקע המלחמה גם מול החות'ים שסגרו את תעלת סואץ. על ספינות השילוח להקיף את יבשת אפריקה ולהיכנס לים התיכון דרך מיצרי גיברלטר, מה שמעלה את מחירי השילוח באופן משמעותי.

קחו את כל השינויים האלו ותמצאו שהמחיירם עשויים לעלות בקרוב ל-10% בשנה הבאה. עם זאת, חשוב לנו תמיד להזכיר - הרווחיות על רכבים מאוד גבוהה, ויש מקום ליבואנים שהם קרטל בתחום הרכב, לצמצם את המרווחים שלהם ולספוג חלק מהגידול בעלויות. שוק הרכב הוא לא שוק תחרותי, הוא שוק שיש מקום להתערב בו ולהפחית את המרווחים. 

כך או אחרת, הצרכן הישראלי בצדק מבחינתו צפוי להגביר רכישות של רכבים חשמליים בחודשים הקרובים לפני העלאת המחירים. הדיבורים על העלאת מחירים עוזרת בעקיפין ליבואנים. הם מגבירים מכירות בקצב מרשים וזה קרה בחודשים האחרונים של 2023 על רקע הערכה שהמסים יעלו.

מעבר לכך, בעקבות הצמצום בטיסות לחו״ל, הירידה בהוצאות, העלייה בתמיכה ממשלתית, יש הרבה כסף צרכני פנוי במשק, שיכול להיתרגם לרכישת רכבים חדשים. זה יזרום גם לרכישת רכבים.
 

מדובר במס משמעותי מאוד שיכול לגרום לרכבים החשמליים להיות פחות אטרקטיביים מרכבי הבנזין. רכב ממוצע נוסע כ-12-15 אלף קילומטר בשנה. אם תתרגמו את זה למיסים תקבלו מס של 200 שקל בחודש. 2,400 שקל בשנה. זה פוגע מאוד בכדאיות הכלכלית של רכישת רכב חשמלי ביחס לרכבים על בנזין. 

מעבר לכך, ברכבים חשמליים הביטוח מתייקר בקצב גדול יותר מרכבים על בנזין ויש שאלה גדולה לגבי איכות הסוללה על פני מספר שנים (בדגמים רבים) ובעקבות כך, שוק יד שנייה של רכבים חשמליים עדיין לא מגובש ביחס למחירים. הפחת-בלאי של הרכב החשמלי לא ברור ומוסכם להבדיל משוק רכבי הבנזין.

 

נעבור לסקודה אוקטביה עם מחיר מחירון של 145-150 אלף שקל. צריכת הדלק שלו עפ"י היצרן מסתכמת בכ-17.8 ק"מ לליטר. בשטח מדובר על  צריכה של 14.4 ק"מ לליטר. נפח מיכל הדלק דומה לזה של המאזדה 3 ומסתכם ב-50 ליטר, מה שמצביע גם כן על עלות תדלוק ממוצעת של כ-340 שקלים אם כי למרחק נסיעה של כ-720 ק"מ, כ-36% יותר מהמאזדה 3. מדובר ברכבים האלו על עלות דלק של 0.45 עד 0.7 שקל לקילומטר. זה לא כולל כמובן את יתר העלויות.

ומה המצב ברכבים חשמליים? טסלה מודל 3 נמכרת ב-200-210 אלף שקל. טווח הנסיעה נמוך יותר ומסתכם בכ-490 ק"מ. טעינת הרכב תעלה לכם סביב ה-40-50 שקלים. ג'ילי גיאומטרי עולה כ-150 אלף שקל, טווח נסיעה של 350 ק"מ. טעינת הג'ילי נעה סביב 50-60 שקל לטעינה. במידה ואתם טוענים בעמדה ביתית עלות הנסיעה לקילומטר ברכב חשמלי נעה באיזור ה-10 אגורות לקילומטר ברכבים קומפקטיים וברכבים משפחתיים. ובאזור ה-13 אגורות לקילומטר ברכבים גדולים. גם כשמתחשבים בבריחה טבעית של אנרגיה מקבלים עלות של 12-15 אגורות לקילומטר.

מס נסועה של 15 אגורות יעלה את עלות החשמל לקילומטר ל27-30 אגורות. ברכבים על בנזין זה מ-45 וע 70 אגורות. לכאורה ברכב משפחתי ממוצע עם נסיעה של 12-15 אלף קילומטר בשנה יש חיסכון של כ-3,600 שקל בחשמלי לעומת בנזין. אבל, ראשית זה נמוך דרמטית לעומת המצב לפני שנה-שנה וחצי ושנית, בהתחשב בעלויות הנוספות, הרכב בנזין הופך להיות כלכלי יותר.  

הטסט והאגרה זולים ברכב חשמלי מאשר רכב בנזין, אבל גם הפער הזה יצטמצם לסדר גודל של 1,000 שקל לכל היותר.  זה מביא אותנו לחיסכון שנתי של 4,600 שקל בחשמלי לעומת בנזין.

הפער הזה נמוך ובהינתן העלייה הצפויה במחירי הרכבים החשמליים, והפחת-בלאי השנתי על רכבים הופך את עסקת הרכישה של רכבים חשמליים ללא כלכלית. סוג של אדישות בין עסקת קניית רכב חשמלי לעומת רכב על בנזין. 

מעבר לכך, הסוללה של הרכבים החשמליים  תקפה לכ-8-10 שנים. יש כאן נזק-פחת נוסף שאין ברכבים על בנזין של כ-5-7 אלף שקל בשנה, וזה כבר נותן עדיפות לרכבים על בנזין. 

כשבוחנים את הביטוחים הרי שביטוח מקיף יקר יותר עבור רכב חשמלי בערך ב-1,500 שקל בשנה. כל המכלול הזה מביא לתוצאה עגומה - עדיף לרכוש רכב על בנזין. זה סותר את המדיניות של הממשלה בנוגע לאנרגיה מתחדשת והפחתת זיהום האוויר.