וול סטריט בורסה מסחר
צילום: רוי שיינמן

מניות ממונפות: הזדמנות או מלכודת?

נתוני הביצועים של SPY ו-SPXL מציגים תמונה מעניינת. בטווח של חודש אחד, SPY עלתה ב-3.17%, בעוד ש-SPXL עלתה ב-8.25%, אבל כדאי לשים לב, המצב לא כזה ורוד כמו שנראה 

גיא אבטליון |
מניות ממונפות נבנות לרוב סביב קרנות סל ממונפות (ETFs) המשתמשות בחוזים עתידיים ואופציות כדי להגביר את החשיפה של המשקיע לנכס הבסיסי. בדרך כלל, הן פועלות כך שהן מכפילות את התשואה היומית של הנכס הבסיסי ביחס של 2:1, 3:1 או יותר. המשמעות היא שאם נכס הבסיס עלה ב-1% ביום אחד, המניה הממונפת תעלה ב-2% או 3% בהתאם למינוף שלה. אך יש לזכור שהן עוקבות אחרי התשואה היומית, ולא השינוי המצטבר לאורך זמן. לכן, למרות שהרעיון של מניות ממונפות נשמע מפתה – רווחים מהירים – יש בהן סיכון גבוה יותר משניתן אולי לחשוב, והוא נובע מהתנודתיות.  

מתכון להצלחה או לכישלון? ניתוח מקרה של SPY ו-SPXL

דוגמה לשימוש במניות ממונפות היא ההשוואה בין קרן הסל הפופולרית SPY, שעוקבת אחרי מדד S&P 500, לבין SPXL, קרן ממונפת במינוף של 3:1 על אותו מדד. קרן SPY מציגה ביצועים דומים למדד S&P 500 לאורך זמן, בעוד ש-SPXL מיועדת להכפיל פי שלושה את התשואה היומית של המדד. לשם המחשה, נתוני הביצועים של SPY ו-SPXL מציגים תמונה מעניינת. בטווח של חודש אחד, SPY עלתה ב-3.17%, בעוד ש-SPXL עלתה ב-8.25%. כבר כאן ניתן לראות כיצד המינוף מכפיל את התשואה, אך לא בהכרח במדויק ביחס של 3:1, כתוצאה מהתנודתיות וההשפעה המצטברת של התשואות היומיות. במבט של שלושה חודשים, SPY הציגה תשואה של 3.28%, ואילו SPXL עלתה ב-4.63%, פער שקטן יחסית לתיאוריה, אך עדיין מעיד על הביצועים העדיפים של הקרן הממונפת. ככל שמסתכלים על תקופות זמן ארוכות יותר, ההשפעה של המינוף בולטת אפילו יותר. למשל, מתחילת השנה, SPY עלתה ב-20.59%, בעוד ש-SPXL זינקה ב-53.43%. השקעה של 10,000 דולר ב-SPXL בתחילת השנה הייתה הופכת ל-15,344 דולר, בעוד שב-SPY הייתה הופכת ל-12,169 דולר בלבד. אך בשנה הקודמת, 2022, הסיפור היה שונה. SPXL ירדה בצורה חדה של 56.55%, הרבה יותר מ-SPY שאיבדה 18.17%. הירידות החדות ב-SPXL ממחישות את הסיכון התמידי של מניות ממונפות – הן נוטות לא רק להגדיל את הרווחים, אלא גם להגדיל את ההפסדים. הסתכלות על ביצועי הקרנות בשנת 2021 מדגימה שוב את העוצמה של המינוף בשוק עולה. SPXL סיפקה תשואה של 98.75%, כמעט פי שלושה מ-SPY, שהשיגה תשואה של 28.73%. זה בדיוק התרחיש שבו מניות ממונפות מספקות ערך רב – בתקופות של מגמות חיוביות בשוק, המינוף יכול להאיץ את התשואות ולייצר רווחים מהירים.  לעומת זאת, וכדי להדגיש את הסיכונים, בשנת 2020, שנה שהתאפיינה בתנודתיות גבוהה בגלל מגפת הקורונה, SPXL סיפקה תשואה של 9.64% בלבד, בעוד ש-SPY הניבה 18.33%. השנה הזו מראה כיצד המינוף עשוי לעיתים להחליש את הביצועים במקרים של חוסר יציבות קיצונית בשוק. בטווחים ארוכים יותר, כמו 3 ו-5 שנים, השונות בין SPY ל-SPXL נמשכת. לאורך שלוש שנים SPY הציגה תשואה שנתית ממוצעת של 10.96%, ואילו SPXL הראתה 13.54%. בחמש שנים, SPY הציגה תשואה ממוצעת של 16.14% לעומת 27.28% של SPXL. בטווח של עשר שנים, SPY הראתה תשואה של 13.18%, ואילו SPXL הניבה תשואה של 24.50%. הפערים בתשואות בין SPY SPDR S&P 500 ETF TRUST ו-SPXL  DIREXION DAILY S&P 500 BULL 3X SHARES מלמדים אותנו על העוצמה של מינוף, אך גם על החשיבות הרבה של ניהול הסיכונים בשימוש בו. אמנם SPXL מציעה פוטנציאל לרווחים משמעותיים בטווחים קצרים, אך חשוב לזכור שהמינוף מגביר גם את התנודתיות. עלייה מהירה בשוק יכולה להביא לרווחים גבוהים מאוד, אך ירידה חדה תגרור הפסדים כבדים באותה מידה. ומכאן שלא מומלץ להחזיק במניה ממונפת לאורך זמן ארוך שכן השחיקה כמעט בהכרח תגיע.  

נגישות מול סיכון: כיצד כל אחד יכול להשקיע במניות ממונפות, אך זה לא מתאים לכל אחד

מניות ממונפות מתאימות בעיקר למשקיעים בעלי פרופיל אגרסיבי יותר, אנשים שמוכנים לקחת סיכונים גבוהים תמורת פוטנציאל רווח מהיר. סוחרי יום ומשקיעים לטווח קצר עשויים למצוא בהן כלי מתאים, כיוון שהן מאפשרות ניצול של תנודות יומיות משמעותיות למקסם רווחים על בסיס תנודות קצרות טווח. נוסף על כך, מניות ממונפות נגישות יחסית לכל אחד – ניתן לרכוש אותן דרך כל פלטפורמת מסחר, כמו מניה או קרן סל רגילה. מדובר בגישה פשוטה ונוחה, מה שהופך אותן לאופציה שקוסמת גם למשקיעים פרטיים שאינם בהכרח מוסדיים או מנוסים במיוחד. עם זאת, לצד היתרונות הברורים, קיימים גם חסרונות מהותיים שיש להביא בחשבון. החיסרון המרכזי הוא התנודתיות הגבוהה שהמניות הללו מביאות איתן. במניות ממונפות, שינויים קטנים בשוק יכולים להוביל לתנודות חדות מאוד בערכן, מה שעלול להוביל לרווחים גבוהים במהירות, אך גם להפסדים משמעותיים באותה מהירות. לדוגמה, אם השוק חווה ירידה חדה ביום בו המשקיע מחזיק במניה ממונפת, ההפסד שלו יהיה מוגדל פי כמה מהפסד שהיה חווה לו היה משקיע במניה רגילה שאינה ממונפת. סיכון נוסף שעל כל סוחר לשנן טוב טוב בראש לפני קניית מניות ממונפות הוא האפקט המצטבר. האפקט המצטבר של תנודתיות במניות ממונפות הוא מושג חשוב שממחיש כיצד תנועות יומיות קטנות בשוק יכולות לפגוע בביצועי ההשקעה לאורך זמן. במניות ממונפות, כל שינוי יומי בנכס הבסיס מגביר את התשואה או ההפסד לפי יחס המינוף, מה שמייצר תנודתיות גבוהה יותר בהשוואה למניות רגילות. כאשר השוק עולה ויורד בצורה חדה ביום אחד ואז יורד ביום הבא, נוצר מצב שבו השחיקה מצטברת, וההשקעה מאבדת מערכה לאורך זמן. מבחינת מספרים ניתן לחשב זאת כך: נניח מניה שמחירה 100 דולר, עולה ב5%. כעת מחירה הוא 105 דולר. יום למחרת, המניה נופלת ב5%, וכעת מחירה הוא 99.75 דולר. לא בדיוק בנקודת הפתיחה שלנו, אבל גם לא רחוק. לעומת זאת במניה ממונפת, נניח שעולה גם היא 100 דולר והייתה עליה בנכס בסיס של 5 אחוז, כלומר 15% בממונפת. כעת תהיה הממונפת שווה 115 דולר. לפי אותה דוגמה למחרת המניה נפלה ב5%, שהם כאמור 15% בממונפת, שכעת תהיה שווה 97.75 דולר. במקרה הזה השחיקה תביא לידי ביטוי איבוד של קצת יותר מ2% מהקנייה המקורית שלנו. אפקט זה משמעותי במיוחד בטווח הארוך, כאשר השוק חווה תנודות רבות. העליות והירידות הללו יוצרות אפקט שחיקה מורגש ומשמעותי, כך שגם אם המדד בסופו של דבר לא השתנה הרבה לאורך זמן, התשואה במניה ממונפת תהיה נמוכה יותר בשל ההשפעה המצטברת של התשואות היומיות על המינוף. בנוסף, אם כי במקרים נדירים יותר, קיימת סכנה לאובדן הון מוחלט – אם השוק חווה ירידות חזקות, משקיע במניה ממונפת יכול להפסיד את כל ההשקעה שלו במהירות רבה.  

אסטרטגיות מסחר וניהול סיכונים למניות ממונפות

אחת האסטרטגיות החשובות ביותר היא השימוש בפקודות מכירה אוטומטיות, הידועות גם כ-"stop loss". כלי זה מאפשר לסוחרים להגדיר רמות מחירים שבהן הם מוכנים למכור את המניה במקרה של ירידה, וכך להגן על עצמם מפני הפסדים בלתי נשלטים. לדוגמה, משקיע שקנה מניה ממונפת בתקופה של תנודתיות גבוהה עשוי להפעיל פקודת stop loss ברמה של 5% מתחת למחיר הקנייה, מה שיכול לעזור להקטין את הסיכון להפסדים כבדים במקרה של ירידות חדות. בנוסף, ישנה אפשרות לשימוש במכירה אוטומטית ברווחים – "take profit" – שמטרתה לנעול רווחים כאשר השוק נמצא במגמת עלייה. בנוסף לשימוש בפקודות אוטומטיות וניסיון לתזמן את השוק כמה שניתן, גיוון תיק ההשקעות משחק תפקיד חשוב באסטרטגיית השקעה במניות ממונפות. משקיעים מתוחכמים לא ישקיעו את כל ההון שלהם במניות ממונפות, אלא ישלבו אותן כחלק קטן מתוך תיק השקעות מגוון, המורכב גם מנכסים בטוחים יותר כמו אג"ח, מניות יציבות או קרנות מדד (ETFs). גישה זו מאפשרת ליהנות מפוטנציאל הרווח של מניות ממונפות, מבלי להיחשף לסיכונים מוגזמים שעלולים להשפיע באופן דרמטי על ההון הכולל. גיוון התיק נועד לאזן בין רמות הסיכון, ולמזער את השפעות התנודתיות של שוק המניות הממונפות. למשקיעים המתמקדים במניות ממונפות יש לעיתים אסטרטגיות שמסתמכות על תחזיות טכניות לטווח הקצר. הם עשויים להשתמש בגרפים של מגמות, מדדי תנועות ממוצעים, או כלים כמו RSI (Relative Strength Index) כדי לנתח את השוק ולקבל החלטות מושכלות לגבי תזמון העסקאות שלהם. לדוגמה, אם ניתוח טכני מצביע על כך שמניה ממונפת עברה נקודת תמיכה חשובה, הסוחרים עשויים לראות בכך הזדמנות לרכוש, מתוך תקווה לתיקון כלפי מעלה בטווח הקצר. ניהול סיכונים הוא אולי הכלי החשוב ביותר עבור כל משקיע השוקל להיכנס להשקעה במניות ממונפות. בעוד שמניות ממונפות מאפשרות להרוויח תשואות גבוהות בזמן קצר יחסית, הן גם עשויות להוביל להפסדים מהירים ומשמעותיים. משקיעים רבים נופלים למלכודת של חשיבה "קצר טווח", מתוך מחשבה שמגמות השוק ימשיכו בכיוון מסוים. עם זאת, תנודתיות גבוהה פירושה ששינויים בלתי צפויים יכולים להתרחש בכל רגע, ולכן חשוב לנקוט בגישה מחושבת ולקבוע מראש את הגבולות לתשואה ולהפסד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.