וול סטריט בורסה מסחר
צילום: רוי שיינמן

מניות ממונפות: הזדמנות או מלכודת?

נתוני הביצועים של SPY ו-SPXL מציגים תמונה מעניינת. בטווח של חודש אחד, SPY עלתה ב-3.17%, בעוד ש-SPXL עלתה ב-8.25%, אבל כדאי לשים לב, המצב לא כזה ורוד כמו שנראה 

גיא אבטליון |
מניות ממונפות נבנות לרוב סביב קרנות סל ממונפות (ETFs) המשתמשות בחוזים עתידיים ואופציות כדי להגביר את החשיפה של המשקיע לנכס הבסיסי. בדרך כלל, הן פועלות כך שהן מכפילות את התשואה היומית של הנכס הבסיסי ביחס של 2:1, 3:1 או יותר. המשמעות היא שאם נכס הבסיס עלה ב-1% ביום אחד, המניה הממונפת תעלה ב-2% או 3% בהתאם למינוף שלה. אך יש לזכור שהן עוקבות אחרי התשואה היומית, ולא השינוי המצטבר לאורך זמן. לכן, למרות שהרעיון של מניות ממונפות נשמע מפתה – רווחים מהירים – יש בהן סיכון גבוה יותר משניתן אולי לחשוב, והוא נובע מהתנודתיות.  

מתכון להצלחה או לכישלון? ניתוח מקרה של SPY ו-SPXL

דוגמה לשימוש במניות ממונפות היא ההשוואה בין קרן הסל הפופולרית SPY, שעוקבת אחרי מדד S&P 500, לבין SPXL, קרן ממונפת במינוף של 3:1 על אותו מדד. קרן SPY מציגה ביצועים דומים למדד S&P 500 לאורך זמן, בעוד ש-SPXL מיועדת להכפיל פי שלושה את התשואה היומית של המדד. לשם המחשה, נתוני הביצועים של SPY ו-SPXL מציגים תמונה מעניינת. בטווח של חודש אחד, SPY עלתה ב-3.17%, בעוד ש-SPXL עלתה ב-8.25%. כבר כאן ניתן לראות כיצד המינוף מכפיל את התשואה, אך לא בהכרח במדויק ביחס של 3:1, כתוצאה מהתנודתיות וההשפעה המצטברת של התשואות היומיות. במבט של שלושה חודשים, SPY הציגה תשואה של 3.28%, ואילו SPXL עלתה ב-4.63%, פער שקטן יחסית לתיאוריה, אך עדיין מעיד על הביצועים העדיפים של הקרן הממונפת. ככל שמסתכלים על תקופות זמן ארוכות יותר, ההשפעה של המינוף בולטת אפילו יותר. למשל, מתחילת השנה, SPY עלתה ב-20.59%, בעוד ש-SPXL זינקה ב-53.43%. השקעה של 10,000 דולר ב-SPXL בתחילת השנה הייתה הופכת ל-15,344 דולר, בעוד שב-SPY הייתה הופכת ל-12,169 דולר בלבד. אך בשנה הקודמת, 2022, הסיפור היה שונה. SPXL ירדה בצורה חדה של 56.55%, הרבה יותר מ-SPY שאיבדה 18.17%. הירידות החדות ב-SPXL ממחישות את הסיכון התמידי של מניות ממונפות – הן נוטות לא רק להגדיל את הרווחים, אלא גם להגדיל את ההפסדים. הסתכלות על ביצועי הקרנות בשנת 2021 מדגימה שוב את העוצמה של המינוף בשוק עולה. SPXL סיפקה תשואה של 98.75%, כמעט פי שלושה מ-SPY, שהשיגה תשואה של 28.73%. זה בדיוק התרחיש שבו מניות ממונפות מספקות ערך רב – בתקופות של מגמות חיוביות בשוק, המינוף יכול להאיץ את התשואות ולייצר רווחים מהירים.  לעומת זאת, וכדי להדגיש את הסיכונים, בשנת 2020, שנה שהתאפיינה בתנודתיות גבוהה בגלל מגפת הקורונה, SPXL סיפקה תשואה של 9.64% בלבד, בעוד ש-SPY הניבה 18.33%. השנה הזו מראה כיצד המינוף עשוי לעיתים להחליש את הביצועים במקרים של חוסר יציבות קיצונית בשוק. בטווחים ארוכים יותר, כמו 3 ו-5 שנים, השונות בין SPY ל-SPXL נמשכת. לאורך שלוש שנים SPY הציגה תשואה שנתית ממוצעת של 10.96%, ואילו SPXL הראתה 13.54%. בחמש שנים, SPY הציגה תשואה ממוצעת של 16.14% לעומת 27.28% של SPXL. בטווח של עשר שנים, SPY הראתה תשואה של 13.18%, ואילו SPXL הניבה תשואה של 24.50%. הפערים בתשואות בין SPY SPDR S&P 500 ETF TRUST ו-SPXL  DIREXION DAILY S&P 500 BULL 3X SHARES מלמדים אותנו על העוצמה של מינוף, אך גם על החשיבות הרבה של ניהול הסיכונים בשימוש בו. אמנם SPXL מציעה פוטנציאל לרווחים משמעותיים בטווחים קצרים, אך חשוב לזכור שהמינוף מגביר גם את התנודתיות. עלייה מהירה בשוק יכולה להביא לרווחים גבוהים מאוד, אך ירידה חדה תגרור הפסדים כבדים באותה מידה. ומכאן שלא מומלץ להחזיק במניה ממונפת לאורך זמן ארוך שכן השחיקה כמעט בהכרח תגיע.  

נגישות מול סיכון: כיצד כל אחד יכול להשקיע במניות ממונפות, אך זה לא מתאים לכל אחד

מניות ממונפות מתאימות בעיקר למשקיעים בעלי פרופיל אגרסיבי יותר, אנשים שמוכנים לקחת סיכונים גבוהים תמורת פוטנציאל רווח מהיר. סוחרי יום ומשקיעים לטווח קצר עשויים למצוא בהן כלי מתאים, כיוון שהן מאפשרות ניצול של תנודות יומיות משמעותיות למקסם רווחים על בסיס תנודות קצרות טווח. נוסף על כך, מניות ממונפות נגישות יחסית לכל אחד – ניתן לרכוש אותן דרך כל פלטפורמת מסחר, כמו מניה או קרן סל רגילה. מדובר בגישה פשוטה ונוחה, מה שהופך אותן לאופציה שקוסמת גם למשקיעים פרטיים שאינם בהכרח מוסדיים או מנוסים במיוחד. עם זאת, לצד היתרונות הברורים, קיימים גם חסרונות מהותיים שיש להביא בחשבון. החיסרון המרכזי הוא התנודתיות הגבוהה שהמניות הללו מביאות איתן. במניות ממונפות, שינויים קטנים בשוק יכולים להוביל לתנודות חדות מאוד בערכן, מה שעלול להוביל לרווחים גבוהים במהירות, אך גם להפסדים משמעותיים באותה מהירות. לדוגמה, אם השוק חווה ירידה חדה ביום בו המשקיע מחזיק במניה ממונפת, ההפסד שלו יהיה מוגדל פי כמה מהפסד שהיה חווה לו היה משקיע במניה רגילה שאינה ממונפת. סיכון נוסף שעל כל סוחר לשנן טוב טוב בראש לפני קניית מניות ממונפות הוא האפקט המצטבר. האפקט המצטבר של תנודתיות במניות ממונפות הוא מושג חשוב שממחיש כיצד תנועות יומיות קטנות בשוק יכולות לפגוע בביצועי ההשקעה לאורך זמן. במניות ממונפות, כל שינוי יומי בנכס הבסיס מגביר את התשואה או ההפסד לפי יחס המינוף, מה שמייצר תנודתיות גבוהה יותר בהשוואה למניות רגילות. כאשר השוק עולה ויורד בצורה חדה ביום אחד ואז יורד ביום הבא, נוצר מצב שבו השחיקה מצטברת, וההשקעה מאבדת מערכה לאורך זמן. מבחינת מספרים ניתן לחשב זאת כך: נניח מניה שמחירה 100 דולר, עולה ב5%. כעת מחירה הוא 105 דולר. יום למחרת, המניה נופלת ב5%, וכעת מחירה הוא 99.75 דולר. לא בדיוק בנקודת הפתיחה שלנו, אבל גם לא רחוק. לעומת זאת במניה ממונפת, נניח שעולה גם היא 100 דולר והייתה עליה בנכס בסיס של 5 אחוז, כלומר 15% בממונפת. כעת תהיה הממונפת שווה 115 דולר. לפי אותה דוגמה למחרת המניה נפלה ב5%, שהם כאמור 15% בממונפת, שכעת תהיה שווה 97.75 דולר. במקרה הזה השחיקה תביא לידי ביטוי איבוד של קצת יותר מ2% מהקנייה המקורית שלנו. אפקט זה משמעותי במיוחד בטווח הארוך, כאשר השוק חווה תנודות רבות. העליות והירידות הללו יוצרות אפקט שחיקה מורגש ומשמעותי, כך שגם אם המדד בסופו של דבר לא השתנה הרבה לאורך זמן, התשואה במניה ממונפת תהיה נמוכה יותר בשל ההשפעה המצטברת של התשואות היומיות על המינוף. בנוסף, אם כי במקרים נדירים יותר, קיימת סכנה לאובדן הון מוחלט – אם השוק חווה ירידות חזקות, משקיע במניה ממונפת יכול להפסיד את כל ההשקעה שלו במהירות רבה.  

אסטרטגיות מסחר וניהול סיכונים למניות ממונפות

אחת האסטרטגיות החשובות ביותר היא השימוש בפקודות מכירה אוטומטיות, הידועות גם כ-"stop loss". כלי זה מאפשר לסוחרים להגדיר רמות מחירים שבהן הם מוכנים למכור את המניה במקרה של ירידה, וכך להגן על עצמם מפני הפסדים בלתי נשלטים. לדוגמה, משקיע שקנה מניה ממונפת בתקופה של תנודתיות גבוהה עשוי להפעיל פקודת stop loss ברמה של 5% מתחת למחיר הקנייה, מה שיכול לעזור להקטין את הסיכון להפסדים כבדים במקרה של ירידות חדות. בנוסף, ישנה אפשרות לשימוש במכירה אוטומטית ברווחים – "take profit" – שמטרתה לנעול רווחים כאשר השוק נמצא במגמת עלייה. בנוסף לשימוש בפקודות אוטומטיות וניסיון לתזמן את השוק כמה שניתן, גיוון תיק ההשקעות משחק תפקיד חשוב באסטרטגיית השקעה במניות ממונפות. משקיעים מתוחכמים לא ישקיעו את כל ההון שלהם במניות ממונפות, אלא ישלבו אותן כחלק קטן מתוך תיק השקעות מגוון, המורכב גם מנכסים בטוחים יותר כמו אג"ח, מניות יציבות או קרנות מדד (ETFs). גישה זו מאפשרת ליהנות מפוטנציאל הרווח של מניות ממונפות, מבלי להיחשף לסיכונים מוגזמים שעלולים להשפיע באופן דרמטי על ההון הכולל. גיוון התיק נועד לאזן בין רמות הסיכון, ולמזער את השפעות התנודתיות של שוק המניות הממונפות. למשקיעים המתמקדים במניות ממונפות יש לעיתים אסטרטגיות שמסתמכות על תחזיות טכניות לטווח הקצר. הם עשויים להשתמש בגרפים של מגמות, מדדי תנועות ממוצעים, או כלים כמו RSI (Relative Strength Index) כדי לנתח את השוק ולקבל החלטות מושכלות לגבי תזמון העסקאות שלהם. לדוגמה, אם ניתוח טכני מצביע על כך שמניה ממונפת עברה נקודת תמיכה חשובה, הסוחרים עשויים לראות בכך הזדמנות לרכוש, מתוך תקווה לתיקון כלפי מעלה בטווח הקצר. ניהול סיכונים הוא אולי הכלי החשוב ביותר עבור כל משקיע השוקל להיכנס להשקעה במניות ממונפות. בעוד שמניות ממונפות מאפשרות להרוויח תשואות גבוהות בזמן קצר יחסית, הן גם עשויות להוביל להפסדים מהירים ומשמעותיים. משקיעים רבים נופלים למלכודת של חשיבה "קצר טווח", מתוך מחשבה שמגמות השוק ימשיכו בכיוון מסוים. עם זאת, תנודתיות גבוהה פירושה ששינויים בלתי צפויים יכולים להתרחש בכל רגע, ולכן חשוב לנקוט בגישה מחושבת ולקבוע מראש את הגבולות לתשואה ולהפסד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.