איך ישראל תתגבר על מערכות ההגנה של איראן ומה מיוחד ב-F-35?

ישראל צפויה לתקוף באיראן ואתגר לא קטן יהיה לחדור לשטח האויב, בלי להיחשף על ידי המכ"מים ומערכות ההגנה ולצאת מבלי להיפגע. במבצע "יד ארוכה" נגד החות'ים באל חודיידה, טסו מטוסי קרב F-35, F-15, F-16 בגובה נמוך שזו הטכניקה הבסיסית לחמוק מהמכ"מים. יש טכניקות ושיטות נוספות. 

   F-35 - יכולות טכנולוגיות לשבש את מכ"מ ההגנה

 

ה-F-35 - יכולות מרשימות

לישראל יש כ-40 מטוסי F-35 שנרכשו מלוקהיד מרטין והיא צפויה להגיע להצטיידות מלאה של 75 מטוסים. לאחרונה אושרה רכישת 25 מטוסים נוספים בתמורה ל-3 מיליארד דולר. הסכום הזה כולל תחזוקה על פני כמה שנים. בסה"כ עלות כל המטוסים מסתכמת בכ-7.5 מיליארד דולר. עם זאת, יש עלויות שוטפות גבוהות כששעת טיסה עולה סדר גודל של 30 אלף דולר. ההצטיידות של הצבא ובעיקר חיל האוויר מהווים את רוב תקציב הביטחון, ואגב - זול יותר לתקוף מאשר להגן. ההגנה בליל הכטב"מים הוערכה ב-5 מיליארד שקל, ההגנה בתקיפה האיראנית בשבוע שעבר עלתה מעל 3 מיליארד שקל, התקיפה בחודיידה מוערכת עם ההוצאות העקיפות במאות בודדות של מיליוני שקלים. 

ה-F-35 שהוא מטוס חמקן, בנוי מחומרים שקשה יותר לזהות אותם במכ"מ ומעבר לכך, המבנה שלו (במקביל להפעלת טכנולוגיות מיוחדות) גורם לקרני המכ"ם להיבלע או להתפזר. וכך הקרניים לא חוזרות למפעילי המכ"ם או לחילופין - מטעות ומבלבלות את המפעילים.

ל-F-35 שקיבל אצלנו את השם אדיר, יש גם מערכות לוחמה אלקטרונית שגורמות לשיבוש פעילות המכ"מים, ליצור אותות שקריים על צגי המכ"ם ולהטעות את מערכי ההגנה. שילוב של מטוסי ה-F-35 לצד מטוסי הקרב האחרים, מרמז שזו היתה המטרה העיקרית של מטוסי ה-F-35. גם בתקיפה המוגבלת באיראן אחרי שאיראן תקפה בליל הכטב"מים, ב-14 באפריל, ישראל תקפה עם מספר סוגי מטוסי קרב, לרבות ה-F-35 ופגעה במערכות ההגנה של האיראנים כמסר שאנחנו יודעים לעקוף את המכ"מים וההגנה האווירית של איראן.

יש טכנולוגיות נוספות שנועדו לחמוק ולייצר אשליה בצד השני, יש גם שיטות של תקיפה שמייצרות בלבול או קושי אצל הצד השני. מעבר לכך, יש גם אפשרות לשגר טילים מונחי GPS דרך מטוסים. נזכיר שחברות התעשייה הביטחונית בארץ מפתחות יכולות התקפיות בלייזר למטוסים (נוסף על מערכות לייזר הגנתיות למערכות יבשתיות) וזה צפוי לספק שכבת הגנה והתקפה חשובות בעתיד. החברות המקומיות גם מספקות מערכות ללוקהיד מרטין שמשמות את מטוסי הקרב. 

מערכות ההגנה של איראן 

איראן שיפרה בעשור האחרון את מערכות ההגנה האווירית שלה כחלק מההיערכות למתקפה ישראלית אפשרית. תקיפה שכזו בתמיכה או שיתוף של ארה"ב היא אופציה מעל עשור, וזאת כדי לפגוע בתשתיות הגרעין של איראן, על רקע חוסר ההצלחה למנוע את התוכנית בדרכים דיפלומטיות. כעת האופציה הזו מקבלת סבירות גבוהה יותר, אם כי, רוב המומחים טוענים שהתקיפה לא תהיה במתקני הגרעין ותהיה מדודה, גם בעקבות הלחץ האמריקאי על ישראל. 

   S-300 - חלק מרכזי ממערך ההגנה של איראן

על רקע הסנקציות והבידוד הבינלאומי, איראן פיתחה מערכות הגנה משלה, ובמקביל רכשה מערכות מתקדמות מרוסיה וסין.

Bavar-373  - המערכת המרכזית שפותחה על ידי איראן היא ה-Bavar-373, שנחשבת למקבילה האיראנית למערכת ה-S-400 הרוסית ולמערכת ה-Patriot האמריקאית. ה-Bavar-373 הוצגה בשנת 2019 ומאז שודרגה. האיראנים טוענים כי היא מסוגלת להתמודד עם מטוסי קרב חמקניים מהדור החמישי, כמו ה-F-35, אבל ישראל בתקיפה המדודה שלאחר ליל הכטב"מים, הצליחה לפגוע במערכות ההגנה האלו. 

בכל מקרה, המערכת כוללת יכולות יירוט של מטוסים בטווחים של עד כ-400 ק"מ ובגובה של 32 ק"מ, תוך שימוש בטילי Sayad B4. 

AD-08 מאג'יד - מערכת נוספת של איראן שמיועדת ליירוט איומים קצרי-טווח, כגון כטב"מים, מסוקים וטילי שיוט. היא פועלת בטווחים של מקסימום כ-15 ק"מ ובגובה של עד 6 ק"מ,

S-300 - מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-300, מיועדת ליירוט מטוסים וטילים בליסטיים בטווחים רחבים, והיא נחשבת לעיקרית במנגנון ההגנה האווירית האיראנית. איראן ניסתה להשיג לאחרונה גם את מערכת S-400 המתקדמת יותר. הנסיונות היו גם בחודשים האחרונים על רקע ההסלמה. לא ברור אם היכולות האלו סופקו לה. 

"שן נונג" - מערכת לייזר סינית -  מערכת נוספת שנכנסה לשימוש בהגנה האיראנית היא ה-"שן נונג" הסינית. המערכת פחות מתאימה להגנה נגד מטוסי קרב. היא יורה מערכת לייזר המיועדת לעוור או ליירט כטב"מים ומטוסים לא מהירים בטווחים יחסית קצרים - יירוט כ-1.5 קילומטר, "לעוור" במרחק 3 קילומטר. המערכת פועלת באמצעות לייזר בעוצמה של עד 20 קילו-וואט, ויכולה לזהות איומים שנמצאים במרחק של 5 ק"מ ממנה. למערכת מגבלות, כמו זמן טעינה ארוך יחסית בין ירי לייזרים ותפקוד בעייתי בתנאי מזג אוויר לא אידיאליים​