"הדולר היה היום ב-3.2 שקל אם לא היתה מלחמה; כשהיא תיגמר הוא יהיה בסביבות 3.6 שקל"

התחזיות על כלכלת ישראל בירידה - הצמיחה תרד, הריבית לא תרד, הגירעון יגדל.  אבל יש כמובן המון נעלמים שיכולים להשפיע לטובה ולרעה. מצד אחד הסלמה בצפון או מול איראן יכולה להוביל לסחרור ביטחוני וכלכלי, ומצד שני דעיכה וסיום של המלחמה בזירות השונות יכולים להביא להתאוששות בצמיחה. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, רואה חלק מהדברים בצורה אחרת מבנק ישראל שמעריך עלייה באינפלציה בחודשים הבאים. הוא רואה צמיחה נמוכה יותר ברבעון הרביעי והוא חושב שסיום המלחמה יביא להאטה באינפלציה. שוחחנו עם כץ גם על השקל שכבר נחלש השנה ב-4.5% מול הדולר, על הכוונות של הממשלה לבטל את ההטבה על קרנות השתלמות ועל המצב בארה"ב והתרחישים לכלכלה שם בהתאם לתוצאות הבחירות הקרובות.

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון; קרדיט: איה בן עזרי

איך אתה רואה את תמונת המצב כרגע ומה התרחישים שלך?
"ההנחות הן לא אופטימיות מדי. מדברים על המשך לחימה בעצימות גבוהה עד סוף הרבעון הראשון של 2025, יותר מחמישה חודשים. מדובר על לחימה בלבנון וקצת בעזה ואז רגיעה מסוימת והתאוששות במחצית השניה של 2025. קשה לדעת אם זו הנחה אופטימית או פסימית, אבל התרחיש הזה נראה לי סביר כרגע. תחזית הצמיחה של בנק ישראל היא של 3.8% ברבעון הרביעי, אני צופה צמיחה נמוכה יותר של 3.3%-3.4%. יש גם נעלם מאוד גדול שזה התקציב, אני מניח שהגירעון ירד ב-2025 ל-5%-5.5% עם צורכי הביטחון הגבוהים.

אנשי המאקרו מסתמכים על נתונים. אין לנו עדיין את הנתונים של אוקטובר אבל הנתונים האחרונים עד ספטמבר יחסית טובים, הרבעון השלישי דווקא היה יחסית חזק, גם בייצוא וגם בייצור. התעשייה פועלת בתפוקה גבוהה, גם הצריכה הפרטית גבוהה, יש שיפור בהשקעות, אבל כל זה בלי להתחשב בהסלמה שהייתה בתחילת אוקטובר עם חיסול נסראללה והכניסה ללבנון. למרות מדד ספטמבר האינפלציה ממשיכה מעלה וזו לא סביבה שתומכת בהורדת ריבית".

יש הערכות על התפרצות אינפלציונית במקרה של סיום או דעיכה במלחמה, איך אתה רואה את הדברים?
"בתרחיש שלי אין סיום של מלחמה, יש דעיכה. במצב כזה אני לא רואה התפרצות באינפלציה אלא האצה, נגיע קרוב ל-4.5% ברבעון הראשון לפי התחזיות היום של בנק ישראל ואני רואה מעל 3% שנה קדימה.

יש כאן כמה כוחות, אם יש דעיכה או סיום אז דווקא יש כוחות דיפלציוניים. נראה ייסוף בשקל, חזרה של טיסות נכנסות והוזלה במחירי הטיסות שזה סעיף גדול במדד, פתרון של בעיות בשוק העבודה כמו הפועלים בענף הבנייה, וגם מגויסים ומפונים שיחזרו לשוק העבודה שזה ממתן אינפלציה. אני חושב שדווקא המלחמה יותר אינפלציונית מאשר סיום המלחמה".

כמה השקל מושפע מוול סטריט?
"שוק המניות בחו"ל בעלייה. בגדול היינו פתוחים לראות ייסוף בשקל בגלל השווקים שבעלייה. לפי ההערכות של בנק ישראל אם לא הייתה מלחמה או תסיסה חברתית של 2023, השקל היה היום ב-3.2 שקל לדולר. הפיחות שאנחנו רואים זה בעיקר עקב גורמים מקומיים שמגדילים חשיפה למטח וזרים שיצאו מכאן. גם בתרחיש של סיום המלחמה אנחנו לא רואים את השקל מתחזק למתחת 3.6 שקל לדולר".

מדברים הרבה על יציאת הכספים הזרים בישראל, אתה מעריך שיש כאן פגיעה עמוקה יותר באמון של המשקיעים הזרים?
"אני חושב שהם יחזרו בהדרגה. יש לנו נתונים של אוגוסט שלא בהכרח משקפים, אבל באותו חודש הם הגדילו את הנתח שלהם בשוק האג"ח הממשלתי המקומי. לפני המלחמה הם היוו 15% מהשוק וירדו ל-8%, ובאוגוסט עלו ל-9%. אני לא חושב שזה שינוי מגמה אבל זה ראוי לציון. אם הזרים רואים ירידה בעצימות המלחמה ומדיניות פיסקאלית אמינה, אז אני חושב שיחסית מהר הם יכולים לחזור, בעיקר לשוק האג"ח. אגב, הם תמיד פה בתחום של השקעות ריאליות, רואים את זה גם בנתונים של הרבעון השני והשלישי".

מה נחשב בעינך מדיניות פיסקאלית אמינה? מה הממשלה צריכה לעשות שהיא לא עושה?
"להכריז כמה שיותר מהר על מסגרת תקציב, יעד פיסקאלי והתאמות בסדר גודל של לפחות 30 מיליארד שקל, אבל התאמות אמינות - לא משהו כמו רווחים כלואים. היא צריכה להכריז על צעדים אמינים וישימים כמו הקפאת שכר ציבורי, הקפאת מדרגות המס, המע"מ שכבר הוחלט אבל אפשר להעלות אותו אפילו יותר".

אתה חושב שהממשלה גם תבטל את ההטבה על קרנות השתלמות?
"זה נושא שעולה כל שנה אבל הוא מאוד בעייתי פוליטית, מה גם שהוא לא עוזר מיידית לתקציב 2025, זה לטווח הארוך, אני לא חושב שזה יקרה. זה מין קלף ששולפים כל שנה כדי אולי להעביר מהלכים אחרים. להגיד 'על זה אני מתפשר אז תסכימו לדברים אחרים' כמו הקפאת שכר או קצבאות".

איך אתה רואה כרגע את המצב המאקרו כלכלי בארה"ב?
"באופן בסיסי אני רואה שם אינפלציה שהיא לא באמת לכיוון היעד. התרחיש של נחיתה רכה עוד על השולחן אבל לפי הנתונים האחרונים אין נחיתה בכלל. הצמיחה חזקה, נתוני התעסוקה מאוד חזקים וגם הצריכה הפרטית. הצמיחה ברבעון 3 הייתה בסביבות 3.2% וזה מעבר לפוטנציאל ארוך הטווח של ארה"ב. האבטלה ירדה כך שאני בגישה שיהיה מאוד קשה לפד' להוריד את הריבית, בטח בקצב שהשוק מתמחר. מדד המחירים לצריכה אישית (PCE) נמצא בסביבות 2.7% וזה לא תומך בהורדת ריבית. אני חושב שהשוק לקראת אכזבה שהפד' לא יוריד ריבית וזה יכול להעיב על שוק המניות שם".

איך הבחירות ישפיעו על המצב שם?
"ההנחה הבסיסית היא שטראמפ טוב לשוק המניות ואולי רע לאג"ח כי הוא רוצה להגדיל את הגירעון ולגרש מהגרים, שזה אינפלציוני. הוא רוצה להטיל מכסים על ייבוא מכל העולם. אני  חושב שהתשואות הארוכות בארה"ב יכולות להמשיך לעלות ולהגיע ל-4.5% לעומת 4.2% היום ואפילו צפונה. כמובן שיש נעלם שזה האם יהיה לו קונגרס תומך עם רוב רפובליקני. ההנחה היא שהוא טוב לשוק המניות בגלל דה רגולציה והורדת מסים על חברות, אבל אני חושב שגם אם זה יהיה חיובי לשוק המניות זה יהיה זמני, כי השוק יבין שזה דוחף את האינפלציה. זה לא יהיה כמו 2016 כשהוא נבחר לראשונה.

תחת האריס אני חושב שהשוק יגיב די באדישות כי זה די 'עוד מאותו דבר'. אם זו האריס כנראה לא יהיה רוב דמוקרטי בקונגרס כך שיהיה לה קשה להעלות למשל את מס החברות. התגובה בשוק כנראה תהיה ניטרלית מכיוון שהתפיסה היא שהיא תמשיך את הדרך של ביידן".