שר הכלכלה הלבנוני: הנזק מהמלחמה לכלכלכת לבנון כ-20 מיליארד דולר

לבנון במשבר כלכלי והלחימה של ישראל בחיזבאללה מחריפה את הצרות הכלכליות. לבנונים רבים מבינים שהאשם הוא חיזבאללה שהביא למלחמה הנוכחית, והשאלה אם הממשל בלבנון מספיק חזק כדי לצאת נגד חיזבאללה בגלוי. בינתיים, למרות שארגון הטרור נפגע דרמטית ומנהיגיו לרבות חסן נסראללה חוסלו, הוא עדיין מטיל מורא בלבנון.

שר הכלכלה הלבנוני, אמין סלאם, אמר שהנזק בשל הלחימה מוערך בכ-20 מיליארד דולר, והדבר עלול להאיץ את ההתדרדרות הכלכלית והחברתית של המדינה. סלאם, מסר כי הנזק שנגרם לכלכלה הוא הרבה מעבר למספרים: הוא משפיע על מבנים ותשתיות חיוניות, עוצר את מגזרי התיירות והחקלאות ומוביל לעקירתם של מאות אלפי תושבים.
 

פגיעה רחבה בתשתיות ומבנים חיוניים 

 ההרס בביירות ובערים נוספות אינו מסתכם בנזקים אקראיים – מדובר בהרס של מבנים ציבוריים ופרטיים, כולל בנייני מגורים, מרכזי מסחר, בתי ספר ובתי חולים. בנוסף, נזקים נרחבים נגרמו גם למתקנים אסטרטגיים כמו נמלי תעופה, גשרים וכבישים מרכזיים. פגיעה זו, על פי סלאם, מונעת מתושבים להגיע למקומות העבודה והלימודים, פוגעת בקווי האספקה ומשביתה את יכולת המדינה להפעיל מערכות חירום חיוניות. נזקים אלה לא יסתיימו עם תום הלחימה, שכן שיקום התשתיות והמבנים צפוי לקחת שנים ולעלות סכומים עצומים.
 

תיירות וחקלאות – מגזרים שהושבתו כמעט לחלוטין

לבנון, שבעבר נחשבה ליעד תיירותי מבוקש, רואה כיום את ענף התיירות מתמוטט. התיירים וההשקעות הזרות, שהיו בעבר מקור חשוב לכלכלה, נעלמים מהמדינה, והמלונות, המסעדות ואתרי הנופש ריקים מאדם. ההשלכה היא פגיעה לא רק בהכנסות מטבע חוץ, אלא גם באלפי עובדים שפרנסתם נפגעה, דבר שמגדיל את שיעור האבטלה.

מגזר החקלאות, המספק תוצרת מקומית לאוכלוסייה, נמצא גם הוא תחת השבתה כמעט מוחלטת. רבים מהחקלאים אינם מסוגלים להגיע לשדותיהם בשל ההתקפות, והייצור החקלאי התכווץ בצורה ניכרת. המדינה, שנמצאת בתלות חלקית בייבוא מזון, ניצבת כעת בפני מחסור במוצרים בסיסיים והתייקרות מחירים, דבר שמוסיף על הלחץ הכלכלי של משפחות רבות.

 

עקירת תושבים והידרדרות במצב החברתי

הנזק החברתי בלבנון עצום. מעל לחמישית מהאוכלוסייה, המונה כ-5.5 מיליון איש, נאלצה לעזוב את בתיה, ורבים מהם מצאו את עצמם מחפשים מקלט זמני במדינות שכנות כמו סוריה. האתגרים הכרוכים בכך, הכוללים מחסור במקומות לינה, מזון ותרופות, מגבירים את המתח החברתי במדינה ומובילים לעלייה בעוני ובמצוקה.
 

כלכלה על סף קריסה – אינפלציה חונקת וחובות ענק

משבר כלכלי עמוק פוקד את לבנון מזה מספר שנים, והמצב רק הולך ומחריף. האינפלציה במדינה נסקה לרמה של כ-35%, ושמיטת חובות על אג"ח בינלאומיות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים העמיקה את חוסר האמון הבינלאומי במערכת הכלכלית של לבנון. במצב זה, כל גיוס כספים חיצוניים לטובת השיקום יהפוך לקשה עוד יותר.

החשש מהמשך אי-שקט חברתי והאיום על היציבות האזורית - ההידרדרות הכלכלית והחברתית בלבנון עשויה להביא לתגובות קשות בקרב הציבור הלבנוני, ובמקביל קיימת סכנה של חוסר יציבות רחב יותר באזור. סלאם הדגיש כי שמירה על רוגע מצד האוכלוסייה והימנעות מאלימות פנימית הם גורמים מכריעים ביכולת למנוע מלחמת אזרחים נוספת.

ציפייה לתמיכה בינלאומית – תקווה ליציבות תחת נשיא ארה"ב החדש - שר הכלכלה סלאם הביע תקווה כי הממשל האמריקאי החדש, שיתחלף בינואר הקרוב, יוביל לפתרון הדיפלומטי הנחוץ להשגת הפסקת אש שתסייע בשיקום המדינה. לדבריו, בין אם הנשיא הבא יהיה דונלד טראמפ או קמלה האריס, ניתן לצפות שהממשל החדש יפעל באופן אקטיבי להביא לסיום העימות, דבר שיאפשר ללבנון להתמקד בשיקום ובייצוב כלכלתה