הליך חדלות פירעון של גרושה ואם לארבעה הופסק - מה הסיבה?

בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע, בוטל הליך חדלות פירעון לאשה בת 36, גרושה ואם לארבעה ילדים, בעקבות ממצאים חמורים בנוגע לחוסר שיתוף פעולה והסתרת מידע. השופט מנחם שח"ק קיבל את המלצת הממונה על חדלות פירעון לבטל את ההליך, לאחר שהתגלה כי האשה לא דיווחה כנדרש על הכנסות נוספות שהיו לה והסתירה מידע בנוגע לניהול עסק, וגם מידע לגבי מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף שהיא מנהלת עם אדם אחר.

הממונה על חדלות פירעון המליץ על ביטול ההליך בעניינה של האשה בעקבות ראיות שהוצגו בפניו והצביעו על כך שהיא הסתירה הכנסות מעסק שהקימה בתחום בניית ציפורניים. האשה, שנמצאת במצב של נכות זמנית בשיעור 50% ואובדן כושר עבודה זמני מלא, הצהירה כי העסק שהקימה היה בגדר "ניסיון קצר", לדבריה, שבו עבדה בעיקר מול משפחתה וחברים. לדבריה, העסק נסגר בתוך חודש והכנסותיו הסתכמו בסכומים נמוכים יחסית.

חלק מהכנסות לא נכללו בדו"חות שהועברו לממונה על חדלות הפירעון צילום: Unsplash

ואולם בחקירה שערך הממונה נמצאו עדויות הסותרות את גרסתה. בעדותה ציינה כי העסק הניב לה הכנסות של כ-1,500 שקל לחודש, אך היא לא כללה את הנתון הזה בדו"חותיה לממונה על חדלות פירעון. בנוסף, בדפי הבנק שהוצגו התגלו זיכויים משמעותיים שהוזרמו לחשבונה באפליקציית ביט ובמזומן. כך למשל, באפריל 2024 התקבלו בחשבונה כ-14 אלף שקל, ובמרץ כ-9,000 שקל. כמו כן, חלק מהזיכויים היו בסכומים תואמים למחירים שפרסמה ברשתות החברתיות - מה שתומך במסקנת הממונה שההכנסות מהעסק נמשכו לאורך זמן והוא לא נסגר כפי שהיא טענה.

לא הצהירה על משק בית משותף עם בן זוגה

בנוסף להכנסות, הממונה הציג ראיות המצביעות על כך שהאשה ניהלה מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף עם אדם אחר. לפי הממונה, היא לא דיווחה על הקשר הזה, ואף הצהירה כי מדובר בקשר קצר מועד. בהצהרותיה ציינה כי האיש השתמש בחשבונה כדי להימנע מעיקולים שהיו מוטלים עליו. ואולם בנתוני הבנק שנמסרו נמצאו העברות כספים רבות ובלתי מוסברות, שלפי הממונה אינן תואמות את גרסתה.

השופט שח"ק התייחס לכך בהחלטתו וציין בפסק הדין שפרסם כי, "האמירה הכללית שהציגה היחידה... אין בה די". הוא הוסיף כי ללא אסמכתאות מלאות שמבהירות אילו סכומים שייכים לאלי ואילו לה, קשה לתת אמון בגרסתה. הוא ציין כי ההעברות הכספיות הרבות, לצד הפוסטים המשותפים עם בן הזוג ברשתות החברתיות, מרמזות על קשר יציב ורציף ביניהם, ולא כפי שטענה.

במהלך חקירתה הציגה האשה גרסאות שונות באשר לקשר עם בן הזוג ולמקור הכספים בחשבונה. לאחר שבהתחלה היא טענה כי הכספים הועברו לה על ידי בני משפחתה לצורכי קיום, בהמשך חזרה האשה וטענה כי מדובר בכספים של בן הזוג, שניהל איתה "קשר אובססיבי", כדבריה. הממונה הציג פוסט משותף של השניים מנופש משותף באילת במאי 2024, לאחר המועד שבו לטענתה הסתיים הקשר - מה שהעלה ספקות נוספים לגבי אמינות גרסתה.

התנהלות האשה לא עמדה בסטנדרטים של חדלות פירעון

בסיכום החלטתו, השופט שח"ק מצא כי התנהלותה של האשה לא עמדה בסטנדרטים המצופים ממי שמקבל את הגנת חדלות הפירעון. הוא כתב כי, "היעדר גילוי מספיק מצד היחידה, אי כלילת הכנסותיה במלואן בדיווחיה לממונה, הימנעותה מלדווח על עצם הקמת העסק ועל הכנסותיו... והתפתחות בגרסה לאור השאלות שהופנו אליה, בוססה די הצורך המסקנה שהיחידה מכסה טפחיים ומגלה טפח".

השופט החליט לבטל את הליך חדלות הפירעון והורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו עליה, שייכנסו לתוקף בתוך 60 יום, כדי לאפשר לנושים לפעול נגדה באמצעות הליכים של הוצאה לפועל.

ההחלטה מבססת את עקרונות השקיפות וחובת הדיווח שחלים על חייבים בהליכי חדלות פירעון. האשה לא עמדה בדרישות האלה - מה שהביא לביטול ההליך נגדה, והליך חדש של חדלות פירעון יהיה כפוף לתקופת צינון של 24 חודשים במקרה שתבקש לפתוח אותו שוב בעתיד.

במקרה אחר, פסק בית משפט השלום בירושלים במרץ האחרון כי אדם שהוגדר "חייב" יקבל הפטר מחובות בהיקף של 452 אלף שקל אם ישלם 48 תשלומים של 2,000 שקל בלבד. השופט דוד שאול גבאי ריכטר הוציא את צו השיקום על אף שהחייב רכש ג'יפ זמן קצר לפני כניסתו להליך. הסיפור החל כשבסוף 2021 פנה החייב לבית המשפט וביקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוא טען אז שהוא נשוי ואב לחמישה - אחת מהם בעלת צרכים מיוחדים, ועובד בתפקיד אחזקה עם משכורת חודשית של כ-7,000 שקל. בנוסף, הוא מקבל קצבת ילדים בסך 880 שקל בחודש, ובת זוגו לא עובדת. הוא טען כי הסיבה להיווצרות החובות היא הוצאות המחיה של המשפחה, שהן גבוהות מההכנסות. בתחילת ההליך נקבע  כי החייב ישלם 150 שקל בחודש לנושים, ובהמשך הסכום עלה ל-850 שקל לחודש. בדיון שהתקיים באחרונהב תיק, הסכימו הצדדים כי צריך לתת צו שיקום לחייב, אך היתה מחלוקת על פרטי הצו, בשל התנהלותו הכלכלית של החייב.