הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

אוקראינה שיגרה טילים בליסטיים לעבר רוסיה וזו כתגובה שיגרה על אוקראינה את הטיל ההיפרסוני החדש "אורשניק". המלחמה בין שתי המדינות האלו מתרחשת כבר מעל 1,000 ימים  ונראה כאילו אין מוצא. היא ממשיכה לעלות מדרגה. הפעם, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שיגר סוג של איום כלפי כל המערב. הוא אמר כי מדובר בטיל שאינו ניתן ליירוט באמצעות מערכות ההגנה הקיימות. זה יכול לנבוע מיכולת שינוי מסלול מהירה או מחמקנות או מהירות מאוד גבוהה, אבל השאלה אם אלו דיבורים כדי לשדר כוח ועוצמה או שאלו דברי אמת. נזכיר לכם שישראל הצליחה יחסית בקלות לנטרל את יכולות ההגנה האווירית הכי מתקדמות של הרוסים שהיו באיראן, למרות שהרוסים טענו שהן מספקות הגנה מלאה. 

זה לא אומר שצריך לזלזל באמירות וביכולות של הרוסים, ההיפך. מעבר לאיום הישיר על אירופה, הקשרים בין רוסיה לאיראן מעוררים דאגות באשר להשפעות האפשריות של הטילים החדשים של רוסיה על המזרח התיכון וישראל.

 

הטכנולוגיה החדשה: מה הופך את "אורשניק" לכל כך מסוכן?

הטיל "אורשניק", על פי הרוסים, נחשב לפריצת דרך בתחום הטילים הבליסטיים. מדובר בטיל שמסוגל להגיע לטווח של עד 5,000 ק"מ ולשאת כמה ראשי נפץ במקביל. מהירותו הגבוהה – פי עשרה ממהירות הקול – ויכולת התמרון המתקדמת שלו מקשות על יירוטו במערכות ההגנה הקיימות.

בנוסף, הטיל יכול לפגוע במספר מטרות בו-זמנית, מה שמעלה את האיום על מערכות הגנה אוויריות שמתמודדות עם מתקפות רחבות היקף. לדברי פוטין, הטיל פותח כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים מצד המערב. באוקראינה כבר נעשה בו שימוש נגד תשתיות קריטיות, והמערב כנראה נדרש להיערכות מחודשת כדי להתמודד עם האיום החדש.

עם זאת, צריך לחשוב על מאחורי הקלעים. ייתכן שפוטין לא מעוניין בהתחמשות של הגנה אווירית מצד אוקראינה (ומדינות נוספות) ולכן הוא מעביר את המסר שהטיל עובר את כל ההגנות האוויריות. כי במצב כזה, למה לקנות את ההגנה האווירת (ישראל נזכיר היא מעצמה של הגנה אווירית עם החץ, קלע דוד, כיפת דוד ובקרוב מערכות הלייזר).

על כל פנים, ובהנחה שהמערב מנסה לבחון את היכולות האמיתיות של הטילים הרוסיים, הרי שאם יש כאן התקדמות טכנולוגית גדולה, זה יכול להשפיע גם על ישראל. 

> מה זה טיל היפר-סוני - המכון למחקר ביטחון לאומי
 

רוסיה ואיראן: שיתוף פעולה שמאיים על ישראל?

הקשרים בין רוסיה לאיראן מתחזקים בשנים האחרונות, במיוחד בזירה הצבאית. איראן סיפקה לרוסיה כטב"מים מתקדמים לשימוש במלחמת אוקראינה. רויה היא ספקית נשק ומערכות צבאיות גדולה מאוד לצבא האיראני. רוסיה צריכה כל אגורה עכשיו והיא זקוקה לעסקאות נשק גדולות. איראן שנמצאת במצוקה מול ההתקפות והעליונות האווירית של ישראל תעלולה לרכוש את הטילים האלו. רוסיה יודעת שמכירתם לאיראן זה שינוי דרמטי ביחסים בינה לבין ישראל, ממצב של יחסים חלשים למצב של ניתוק מוחלט והגדרה כסוג של מדינת אויב, אבל לרוסיה יש בעיות גדולות יותר לחשוב עליהן מאשר על ישראל. לכן זה עניין מאוד מסוכן, אם כאמור הטיל מגיע ליכוטלות גבוהות. 

עבור איראן, שמפתחת טילים בליסטיים משלה, הטכנולוגיה הרוסית יכולה להוות שדרוג משמעותי. אם טכנולוגיות כמו "אורשניק" יגיעו לידיה של איראן, הדבר עלול לשנות את מאזן הכוחות באזור ולהציב איום חדש על ישראל. איראן שואפת להחזיק בטילים שיכולים לחדור את מערכות ההגנה המתקדמות של ישראל, והטכנולוגיה הרוסית מבחינתה עשויה להוות פתרון.

 

ההשפעה על ישראל: האם מערכות ההגנה מספיקות?

ישראל מתבססת על מערכות הגנה מתקדמות, כמו כיפת ברזל, חץ 3 ושרביט קסמים, שהוכיחו את יעילותן מול מגוון איומים. עם זאת, טילים היפרסוניים מהווים אתגר טכנולוגי חדש. מהירותם הגבוהה ויכולת התמרון שלהם מקשות על מערכות ההגנה הקיימות ליירט אותם בזמן.

אם איראן תצויד בטכנולוגיות מסוג זה, ישראל תצטרך להשקיע בפיתוח מערכות יירוט חדשות, שיותאמו לאיומים ההיפרסוניים. מדובר בהוצאה כלכלית ובמאמץ טכנולוגי משמעותי, אלא שישראל ככל הנראה כבר שם - במהלך השנה הבאה, ככל הנראה באביב, ייכנסו מערכות לייזר מתקדמות לשימוש בצבא. מערכות שמתבססות על מערכות הלייזר של אלביט שהיא מובילה עולמית בתחום, לצד יכולות של רפאל ומשרד הביטחון. 

המערכות האלו משגרות לייזר שפוגע בטילים ולייזר נע במהירות האור שהיא הרבה יותר גדולה ממהירות הקול ומהמקסימום מהירות של הטילים ההיפרסונים - פי 10 ממהירות הקול. כלומר, יש אפשרות להגיע לטילים האלו ולפגוע בהם, השאלה הגדולה היא האם הלייזר מספיק עוצמתי כדי לגרום לטיל נזק שישבית אותו מיד, או שצריך להגביר את יכולת העוצמה ולפגוע בו במספר מקומות וממספר משגרים כדי לייצר אפקט חזק יותר?

מעבר לכך, הטילים ההיפר-סונים איטיים יותר מחוץ לאטמוסיפריה ושם החץ עשוי להיות פתרון טוב.