התמוטטות המשטר בסוריה: כיצד זה ישפיע על הסדר העולמי?

לראשונה מאז צמיחת דאעש והתפשטותו בסוריה ובעיראק בעשור הקודם, מתחולל שינוי דרמטי במזרח התיכון. משטר אסד, ששלט בסוריה ביד ברזל במשך למעלה מעשור של מלחמת אזרחים עקובה מדם, קרס תוך עשרה ימים בלבד מול התקדמות המורדים בהובלת ארגון היאת תחריר א-שאם.

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, עזב את המדינה והודיע על התפטרותו, כך לפי משרד החוץ הרוסי. כוחות המורדים נכנסו לבירה דמשק והכריזו על "תחילת עידן חדש בסוריה".

מה שהפתיע את העולם לא היתה רק עצם הנפילה, אלא המהירות בה התרחשה. תאי האופוזיציה, אסלאמיסטיים ומתונים כאחד, התקוממו במקביל מצפון ועד דרום המדינה המשוסעת, כשחיילי אסד נמנעים מלנהל קרבות משמעותיים ועורקים בהמוניהם.

הקריסה הפתיעה את כל שירותי המודיעין בעולם, כולל את אמ"ן והמוסד בישראל. זאת למרות שסימני החולשה היו שם - חוסר המוטיבציה בצבא הסורי, המשבר הכלכלי העמוק והתסיסה בקרב האוכלוסייה. הנפילה המהירה של המשטר מסמנת למעשה את קריסת "ציר ההתנגדות" כולו במזרח התיכון, ומשנה את מאזן הכוחות האזורי באופן דרמטי וכעת נשאלת השאלה, מה עכשיו?
 

שלוש השלכות מרכזיות על המערכת הבינלאומית:

השפעה על רוסיה ואוקראינה: קריסת משטר אסד מערערת את האחיזה הרוסית במזרח התיכון. רוסיה, שהתערבה צבאית בסוריה ב-2015 כדי להציל את משטר אסד, עלולה לאבד את בסיסה הימי האסטרטגי בטרטוס. התערערות המעמד הרוסי באזור עשויה להשפיע גם על המלחמה באוקראינה.

החלשת הציר האיראני: איראן, שכבר ספגה מכה קשה עם הפגיעה בחיזבאללה בלבנון, מאבדת עתה גם את בעלת בריתה החשובה בסוריה. חיסול הנהגת חיזבאללה במתקפות הישראליות האחרונות, יחד עם נפילת משטר אסד, מחליש משמעותית את הציר האיראני באזור.

סוגיית הפליטים: למעלה מחמישה מיליון פליטים סורים נמצאים כיום במדינות שכנות, בעיקר בטורקיה. המצב החדש בסוריה עשוי לאפשר את שיבתם, מה שיכול להקל על המתיחות הפוליטית באירופה סביב סוגיית ההגירה. טורקיה, שנשאה בנטל העיקרי של משבר הפליטים, עשויה להיות המרוויחה העיקרית מפתרון אפשרי זה.
 

רוסיה ואיראן

שני השחקנים המרכזיים שתמכו במשטר אסד לאורך השנים היו רוסיה ואיראן. רוסיה, בהובלת פוטין, התערבה כאמור צבאית בסוריה ב-2015 כדי למנוע את נפילת משטר החסות שלה. הבסיס הימי בטרטוס היווה נכס אסטרטגי חיוני עבור מוסקבה. איראן ראתה בסוריה חוליה קריטית ב"ציר ההתנגדות", שאיפשר לה להעביר נשק וציוד לחיזבאללה בלבנון. בלי דמשק, חיזבאללה היה נותר מבודד וחסר יכולת להתחמש.

אולם בשבועות האחרונים, כששני השחקנים הללו ראו את חולשת המשטר, הם העדיפו להימנע מהתערבות ישירה. רוסיה, עסוקה במלחמה באוקראינה, לא יכלה להקצות משאבים נוספים. איראן, שחיזבאללה שלה סופג מכות קשות מישראל בלבנון, חששה מתבוסה נוספת.

התקשורת האיראנית כבר החלה לרכך את הטון כלפי המורדים, בשינוי מ"מורדים" ל"אופוזיציה חמושה" - סימן ברור לשינוי בעמדת טהרן.
 

טורקיה וארגון HTS

על רקע נסיגת רוסיה ואיראן, טורקיה מתגלה כמנצחת הגדולה. שיתוף הפעולה בין היאת תחריר א-שאם לבין "הצבא הסורי הלאומי" הפרו-טורקי היה מפתח להצלחה המהירה של המורדים. HTS, בהנהגת אבו מוחמד אל-ג'ולאני,  שארה"ב הציבה על ראשו 10 מיליון דולר, עבר בשנים האחרונות תהליך מעניין של התמסדות. למרות שורשיו באל-קאעידה והיותו מוגדר כארגון טרור בארה"ב, הצליח הארגון לבסס שליטה על כ-4 מיליון סורים באזור אידליב ולהקים מערכת כלכלית מתפקדת.

הארגון גייס לשורותיו לוחמים מרחבי העולם המוסלמי - מאויגורים ממערב סין ועד צ'צ'נים מהקווקז. במקביל, הוא בנה מערכת מיסוי ומנהל שגובה "מכס" על סחורות ומייצרת הכנסה של כ-2.3 מיליון דולר בחודש. הארגון גייס סכומי עתק מעסקאות שבויים - כ-94 מיליון דולר מעסקאות עם משטר אסד, איראן, לבנון ואיטליה. בנוסף, העימותים המתמשכים הניבו שלל של כ-149 מיליון דולר.
 

ההשפעה על ישראל

עבור ישראל, התמוטטות משטר אסד מציבה אתגרים והזדמנויות מורכבים. מצד אחד, קריסת ציר ההתנגדות האיראני והחלשת חיזבאללה מהווים התפתחות אסטרטגית חיובית. מצד שני, עליית כוחות אסלאמיסטים סונים בגבולה הצפוני מעוררת חששות כבדים.

ההתלבטות הישראלית מתחדדת לנוכח העובדה שמנהיג HTS, אל-ג'ולאני, החל את דרכו בהשראת המאבק נגד ישראל. יתרה מכך, המורדים הסורים האשימו לאורך השנים את אסד בשיתוף פעולה עם ישראל, מה שמקשה על כל דיאלוג עתידי. ישראל רואה בהתפתחויות הנוכחיות החלפת רדיקליות שיעית ברדיקליות סונית ובישראל נוקטים כבר בצעדי מנע והשתלטו על הגולן הסורי ועובדים על מנת לייצר חוצץ בין סוריה אל הישובים שבקרבת הגבול. 

הניסיון הישראלי המוצלח עם קבוצות מורדים מתונות, דרך מבצע "שכנות טובה", מספק תקווה מסוימת. עם זאת, החשש המרכזי הוא מהתבססות ח'ליפות אסלאמית סונית קיצונית על גבול ישראל.

 

מאקרו

בזירה הבינלאומית עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות בסוריה. המורדים מצידם מנסים להרגיע את הקהילה הבינלאומית. הם מבטיחים להקים משטר שיכבד את כל העדות בסוריה, כולל העלאווים, ומצהירים על כוונתם לשמור על המרחב הלאומי הסורי. עם זאת, הם עדיין לא ויתרו על השאיפה לכונן מדינה אסלאמית בגבולות רחבים יותר.

כעת, סוריה ניצבת בפני אתגר משולש: שיקום המדינה ההרוסה, בניית מערכת שלטון יציבה, והתמודדות עם המתחים העדתיים העמוקים. הצלחת המורדים בניהול אזור אידליב מספקת תקווה מסוימת, אך הדרך ליציבות עוד ארוכה.

בסופו של דבר, קריסת משטר אסד מסמנת שינוי דרמטי במזרח התיכון. העלייה בכוחה של טורקיה, החלשת הציר האיראני, והופעתם של שחקנים חדשים בזירה - כל אלה מעצבים מחדש את המפה האזורית. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם השינוי הזה יוביל ליציבות או למערכה חדשה של סכסוכים אזוריים. בעוד זה כרגע תאוריה, מומחים צבאיים כבר מסמנים את טורקיה כאתגר הבא של ישראל. 

עתיד היחסים בין HTS לבין הכוחות הכורדיים בצפון סוריה, הנתמכים על ידי ארצות הברית, יהווה מבחן משמעותי ליציבות האזורית. השאלה אם HTS יצליח לשמור על האיזון בין האידיאולוגיה האסלאמית שלו לבין הצורך בניהול מדינה מודרנית תהיה מכרעת לעתיד סוריה.