הנפקת התעשייה האווירית: המהלך שיכול לסגור את החורים בתקציב

"אנחנו עושים את כל ההכנות להנפקה, אנו חברה ממשלתית שמפוקחת על ידי שר הבטחון ורשות החברות הממשלתיות. מן הסתם הם עסוקים כעת בדברים אחרים, ואני מניח שכשתיגמר המלחמה נעשה את הנדרש להנפקה. החברה מוכנה וערוכה לזה", כך אמר לנו בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית בראיון שערכנו עימו בתחילת השנה.

מאז, זרמו לא מעט מים בירדן ובליטאני, כולל לחימה עצימה והפסקת אש בלבנון, והימשכות המלחמה בעזה. כעת, כשהמשא ומתן לעסקת חטופים מתקדם, הפסקת האש בצפון נשמרת והאוצר מתקשה למצוא פתרונות לחורים בתקציב, הגיע הזמן לקדם את ההנפקה של התעשייה האווירית. מדובר בשעת כושר, שספק אם תחזור על עצמה, ופספוס שלה עשוי להיות בכייה לדורות.

זה לא יהיה קל. יש לא מעט גופים חזקים שמתנגדים. אבל זה יכול לספק לכלכלה הישראלית קצת אוויר לנשימה בתקופה בה היא מתמודדת עם ההשלכות של מלחמה חסרת תקדים בהיקפה ובאורכה. מהלך כזה, אם יצא לפועל, עשוי להזרים לקופת המדינה סכום חסר תקדים, בתקופה בו היא זקוקה לכל תוספת של הכנסה.

מערכת ברק 8. קרדיט: התעשייה האווירית 

הפעילות בשיא

הנפקה של התעשייה האווירית אם וכאשר, תהיה אירוע גדול לחברה וגם לשוק ההון המקומי, הצמא לחברות טובות. בהערכה סבירה, שווי החברה בהנפקה עשוי לעמוד על 12-14 מיליארד דולר. התעשייה האווירית מגדילה רווחים והכנסות בתחום שרמת מכפילי הרווח בו הם סביב 15, כאשר חברות צומחות מקבלות פרמיה - אלביט מערכות נסחרת ברמת מכפילים של 29 על רווחי השנה הבאה בזכות צמיחתה.

• דווקא עכשיו? החברות הסיניות שמתכננות הנפקה בוול סטריט
• החלון נסגר? חברת הנדל"ן שבוחנת הנפקה ראשונית בת"א

מתחילת השנה רשמה התעשייה האווירית הכנסות שיא של 4.39 מיליארד שקל, לצד רווח של 410 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה נמצא גם הוא בשיא, ועמד בסוף הרבעון האחרון על כמעט 25 מיליארד דולר, כשכמעט חציו צפוי להתממש במהלך השנתיים הקרובות (2025/26). רק השבוע דיווחה החברה על עסקת ענק במסגרתה תמכור לסלובקיה את מערכת ההגנה האווירית ברק (BARAK MX) תמורת למעלה מ-2 מיליארד שקל (כ-560 מיליון אירו), במה שצפוי להיות עסקת היצוא הביטחוני הגדולה ביותר אי פעם בין שתי המדינות.

לצורך השוואה, אלביט, שנחשבת לחברה דומה מאד לתעשייה האווירית, רשמה מתחילת השנה הכנסות של 4.89 מיליארד דולר, לצד רווח נקי של כ-231 מיליון דולר (כמעט חצי מהנתון של התעשייה האווירית). על רקע הביצועים החזקים, מניית החברה נסחרת ברמות שיא המשקפים לה שווי שוק של 11.5 מיליארד דולר (מכפיל 43 על הרווח!). ניתן להעריך בזהירות שלנוכח התוצאות של התעשייה האווירית היא עשויה לקבל שווי דומה ואף יותר.

בועז לוי, מנכ"ל התעשייה אווירית. קרדיט: החברה

• אפסייד של 70% - אייפקס קפיטל בהמלצה על הכשרת הישוב
• ההשקעה שתציל את נקסטפרם - או תסבך אותה עוד יותר?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מהלך כזה, יזרים לקופת המדינה מיליארדי שקלים בתקופה בה היא מתמודדת עם גירעון גדול והוצאות צומחות. במהלך חודש נובמבר עמד הגירעון הממשלתי על 150 מיליארד שקל, 7.7% מהתוצר. הגירעון הממשלתית הצפוי בתקציב הקרוב, שאושר השבוע בקריאה ראשונה בכנסת יסתכם בשיעור של 4.4% מהתוצר. זאת בין היתר בשל הגידול המשמעותי בהוצאות הביטחון שצפויות לעמוד בשנה הקרובה על 117 מיליארד שקל.

מאבק ארוך ומתמשך

התעשייה האווירית נמצאת בשנים האחרונות בתהליך ארוך ומתמשך לרישום מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. בשנת 2020 וועדת השרים לענייני הפרטה הנחתה להנפיק 49% ממניות התעשייה האווירית לציבור. אז אגב, שוויה של החברה עמד על 12 מיליון שקל בלבד. אלא שביצוע של ההחלטה נדחה פעם אחר פעם בעקבות התנגדויות של גורמים שונים, כולל משרד הביטחון, שלא מעוניינים בחשיפה אליה נדרשת חברה ציבורית.

לפני מספר חודשים בחר ינקי קוינט, מי שהיה עד לאחרונה ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות, להתניע מחדש את המהלך. במכתב ששלח לשר הביטחון יואב גלנט לפני כחודשיים ביקש קוינט למנות איש קשר מטעמו כדי שיקדם את המהלכים למימוש התוכנית. זאת מכיוון שתקציבי וצורכי הביטחון של ישראל צפויים לצמוח בשנים הקרובות, מה שדרש הזרמה של כסף נוסף לחברה ולקופת המדינה.

ניסה לקדם את המהלך אבל לא הצליח. יקי קוינט. קרדיט: שלומי יוסף.

המכתב שנשלח בחודש יוני, חשף את השווי אותו מעריכים במדניה לתעשייה האווירית ־ 28.5 מיליארד שקל. אלא שמאז, כאמור, פרסמה החברה שני דוחות חזקים, בהם הציגה צמיחה משמעותית בהכנסות ובצבר ההזמנות. שוויה של אלביט באותה תקופה היה דומה ועמד על כ-29.5 מיליארד שקל. מאז, האמיר שוויה בכ-42% והיא נסחרת כיום בשווי של כ-41.85 מיליארד שקל. כלומר, גם על פי ההערכה השמרנית של המדינה, שוויה הנוכחי של התעשייה האווירית נע בסביבות ה-11.5 מיליארד דולר ואולי אפילו טיפה יותר. 

מאז, עזב קוינט את המשרד ובמקומו מונה רועי כחלון, שעשוי להיות מי שיוביל את המהלך. אלא שהוא נאלץ להתמודד בחודש האחרון עם סאגה אחרת מכיוונה של התעשייה האווירית, הנוגעת לשאלת מינוי יושב ראש דירקטוריון. מי שהיה אמור להתמנות לתפקיד הוא שגריר ישראל באו"ם לשעבר גלעד ארדן, כבר החל חפיפה, מונה לדירקטור בחברה ומינויו ליו"ר אושר בוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות. אלא שאז נכנס לתפקיד שר הביטחון ישראל כ"ץ שהחליט יחד עם ראש הממשלה, להשהות את המינוי.

במכתב ששלח כחלון בחודש שעבר, הוא פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר לפיתוח אזורי דודי אמסלם בקריאה נואשת למנות מיד יו"ר לחברה. לדבריו, "תפקידו של יו"ר תע"א הוא תפקיד משמעותי ביותר, ומינוי מועמד איכותי הוא מהותי והכרחי להמשך פעילות תקינה של הדירקטוריון והחברה. הדירקטוריון מתכנס בתדירות גבוהה ועוסק בתוכניות אסטרטגיות, שיתופי פעולה ועסקאות בינלאומיות ועומדות לפתחו החלטות כבדות משקל. המשך פעילות הדירקטוריון ללא יו"ר קבוע יפגע באופן ישיר ומשמעותי בפעילות התקינה של החברה והדירקטוריון".

סחיבת הרגליים המתמשכת מצד הפוליטיקאים, שלצערנו הורגלנו בה בשנים האחרונות, עלולה לעלות הפעם לישראל ביוקר. מלבד הצורך במינוי יו"ר לחברה שנמצאת בשיא פעילותה, מדובר בשלב קריטי ביכולת לקדם ולבצע מהלך של הצעת רכש או הנפקה. אבל ייתכן שגם הפעם הציבור יגלה שהאינטרסים הקטנים מונעים קידום מהלכים שעשויים להיטיב עם הציבור.