משווי של 5 מיליארד דולר ל-300 מיליון - ההתרסקות של סייבריזון

סייבריזון, שנחשבה לאחת ההבטחות הגדולות של תעשיית הסייבר הישראלית, מצאה את עצמה בשנים האחרונות במסלול התרסקות מדהים. החברה, שהגיעה לשווי של 5 מיליארד דולר בשיא, דיווחה על השלמת גיוס של 120 מיליון דולר במטרה להמשיך את הפעילות, זאת כאשר הגיוס האחרון כבר לפני שנה וחצי היה לפי שווי של כ-300 מיליון דולר. הגיוס מגיע לצד דיווח על ביטוח המיזוג עם חברת הסייבר האמריקאית Trustwave.

סייבריזון הוקמה בשנת 2012 על ידי ליאור דיב, יוסי נער ויונתן עמית, והתמקדה בפיתוח טכנולוגיות לאבטחת סייבר מבוססות בינה מלאכותית. החברה זכתה להשקעות גדולות מקרנות בולטות כמו SoftBank Vision Fund 2, חטיבת הענן של גוגל וקרן ההשקעות Liberty Strategic Capital של שר האוצר האמריקני לשעבר סטיבן מנוצ'ין. בתקופת הקורונה, תעשיית הסייבר חוותה קפיצה משמעותי בעקבות המעבר הגלובלי לעבודה מרחוק, מה שיצר ביקוש אדיר להגנות סייבר. באותו זמן, חברות כמו CrowdStrike וסנטינל וואן פרחו והונפקו לפי שוויי עתק, וסייבריזון נראתה כמתחרה ראויה בדרך להנפקה משלה.

ביולי 2021, סייבריזון גייסה 325 מיליון דולר לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר, ובתחילת 2022 כבר דובר על הנפקה בוול סטריט לפי שווי של 5 מיליארד דולר. אבל המציאות הייתה שונה לחלוטין.

• השקרים בהייטק - השווי, העובדים, התדמית
• סייבריזן תכננה להנפיק לפי שווי של 5 מיליארד דולר, מאז איבדה 93%

הקריסה בשווי

מה שהיה בזמנו כסיפור הצלחה הפך לאחת הנפילות הגדולות בהייטק הישראלי. אחרי שההנפקה שתוכננה לא יצאה לפועל, התחרות בשוק התחזקה והחברה התקשתה לעמוד בציפיות. המכה הגדולה הגיעה כאשר בתחילת 2023 נחשף כי השווי האמיתי של החברה, לפחות בעיני המשקיעים, רחוק שנות אור מהצהרות של החברה עצמה.

סייבריזון הצליחה לגייס 100 מיליון דולר נוספים מסופטבנק, אך הפעם השווי שניתן לה לא היה 3 מיליארד דולר, אלא כ-300-400 מיליון דולר בלבד, צניחה של יותר מ-90% מהשווי המוצהר רק שנה וחצי קודם לכן. ליאור דיב המנכ"ל אמר שהשווי הוא 3.1 מיליארד דולר, סופטבנק אמרו שהם השקיעו לפי 300-400 מיליון דולר, השקר יצא החוצה.

איך ייתכן שחברה שהוערכה ב-3.1 מיליארד דולר נמכרה אחרי שנה וחצי לפי שווי של 300 מיליון דולר בלבד? התשובה טמונה בשיטה שבה השתמשו סטארטאפים רבים בתקופת הגאות של ההייטק - SAFE. מדובר בגדול על הנפקות שנעשות בלי שווי. המשקיעים בהנפקות יקבלו מניות בהתאם לעסקאות שיהיו בהמשך שיקבעו את השווי. 

במילים אחרות, החברה יכולה "לרמוז" שהיא גייסה לפי שווי מסוים, בעוד שלמעשה אין לכך שום אחיזה במציאות. כשסייבריזון גייסה ב-2021 לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר, המשקיעים הסכימו לשווי הזה רק על הנייר, מתוך תקווה שהחברה באמת תהיה שווה כך בהנפקה עתידית. אבל כשההנפקה לא יצאה לפועל, השוק השתנה והמציאות הכתיבה שווי אמיתי אחר ונמוך בהרבה.

• המדריך השלם לצ'אט GPT – כל מה שצריך לדעת
• אחרי שגייסה 30 מיליון דולר: החברה שרוצה להפוך לקאנבה של עולם הסייבר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הונאת ההייפ בהייטק

המקרה של סייבריזון אומנם יוצא דופן בקנה המידה אבל לא במהות. בשנות הגאות של 2020-2021, כשכסף זרם בחופשיות והשוק ראה את ההייטק כגביע הקדוש של הכלכלה, סטארטאפים רבים גייסו לפי שוויים דמיוניים שלא היה להם קשר אמיתי לביצועים או להכנסות שלהם. באותה תקופה, חברות רבות גייסו יותר עובדים ממה שהן היו צריכות, מתוך פחד ש"אם לא נגייס עכשיו, לא יהיו לנו עובדים טובים אחר כך". חברות קיבלו שווי מנופח לא כי הן היו רווחיות, אלא כי המשקיעים האמינו שהשוק ימשיך לעלות לנצח. היום, כשגל הפיטורים בהייטק נמשך ומחירי המניות צוללים, מתברר שחלק גדול מהערכות השווי האלו היו בסך הכל בועה.

השקעות SAFE, שהיו כל כך נפוצות בתקופת השגשוג, הפכו למנגנון שמחפה על הקריסה האמיתית של שווי הסטארטאפים. כשאומרים לכם שהחברה גייסה לפי השווי הקודם, קחו את זה בעירבון מוגבל - רוב הסיכויים שהשווי בפועל נמוך ב-50%, 70% או אפילו 90%.

הנפילה של סייבריזון היא תמרור אזהרה לכל תעשיית ההייטק. אחרי שנים של כסף זול ושווי מנופח, השוק מתכנס חזרה לבסיס: רווחיות, ניהול נכון, וצמיחה אמיתית ולא על הנייר. חברות שידעו להתייעל, להקטין עלויות ולמקד את פעילותן ישרדו. חברות שהתבססו על חלומות והערכות מנותקות מהמציאות יפלו. המשקיעים הופכים לזהירים יותר, הגיוסים לקשים יותר, והעובדים בהייטק מבינים שהעולם השתנה.