רוסיה וסין משתפות פעולה בתחום ה-AI, האם זה איום על ארה"ב?

המרוץ העולמי לפיתוח בינה מלאכותית הוא כבר מזמן לא רק תחרות טכנולוגית – הוא הפך למלחמה שקטה על שליטה כלכלית, צבאית ואסטרטגית, שבה המנצח עשוי לעצב את העולם לעשורים קדימה. ארצות הברית, שמובילה כעת את התחום, ניצבת מול אתגר חדש ומשמעותי: שיתוף פעולה מתהדק בין רוסיה לסין בתחום ה-AI, שצובר תאוצה בחודשים האחרונים. הברית הזו מעלה שאלות קשות על עתיד ההובלה האמריקאית. וושינגטון שופכת מאות מיליארדים על תשתיות ענק כמו פרויקט "סטארגייט", אך, סין ורוסיה בונות יחד טכנולוגיות זולות ויעילות שיכולות להיות המודל המנצח. זהו סיפור של חדשנות תחת לחץ, תחרות
עולמית עזה, שליטה ביכולות העתיד והרבה מאוד כסף על השולחן. 

הברית הטכנולוגית: מה מביאות רוסיה וסין לשולחן?

סין מגיעה עם מאגרי נתונים עצומים ויכולות מתקדמות ב-AI, כמו אלגוריתמים שיכולים לפענח הכל משווקים פיננסיים ועד תנועות אנושיות. רוסיה, לעומת זאת, תורמת מוחות מבריקים במתמטיקה, מדעי הסייבר ותכנות – אנשים שיודעים לבנות קוד חזק ויצירתי גם כשהמשאבים מוגבלים. הבנק הגדול ביותר ברוסיה, סברבנק, לקח את השותפות הזו צעד קדימה ב-2025 כשחתם על הסכם עם חברות סיניות לפיתוח טכנולוגיות AI. המטרה? להתגבר על הסנקציות המערביות שהאטו את רוסיה מאז 2022 ולמצוא פתרונות זולים שישאירו אותה במשחק.  

לסינים יש כבר שחקנים חזקים בשטח. DeepSeek, סטארט-אפ מהיר וחדשני, זעזע את העולם כשהשיק מערכת AI עוצמתית בעלות מגוחכת לעומת המתחרים האמריקאים – חישובים של מיליוני דולרים בודדים לעומת מאות מיליונים של OpenAI. עליבאבא, ענקית הטכנולוגיה, מפתחת מודלים כמו Qwen, שמתחרים ביכולות של מערכות מערביות ומשתלבים כבר עכשיו במוצרים כמו אייפונים סיניים. באידו, שמתמקדת בחיפוש ובינה מלאכותית, ממשיכה לדחוף קדימה עם מערכות כמו Ernie Bot, שמספקות תשובות מהירות ומדויקות לשאלות מורכבות. כל אלה נשענים על נתונים עצומים מהשוק הסיני – מיליארדי משתמשים שמזינים את המכונה.  

• טראמפ ופוטין ידברו היום - השיחה הזאת קריטית לשווקים
• טראמפ לוטש עיניים לנכסים של אוקראינה: "ארה"ב יכולה להרוויח 500 מיליארד דולר מהמינרלים של אוקראינה"

רוסיה, לעומת זאת, נמצאת צעד מאחור במונחי תשתיות, אבל לא במוחות. יש להם את GigaChat, צ’אט AI שפיתח סברבנק ב-2023, שנועד להתחרות במודלים כמו ChatGPT. הוא לא מהפכני כמו DeepSeek, אבל חזק במיוחד בתחומים כמו בנקאות ומשימות מדעיות. ההשקעה הרוסית ב-AI מוערכת בעשרות מיליארדי רובלים בשנים האחרונות, עם דגש על שימושים צבאיים ואזרחיים כאחד. הם גם שחררו את Kandinsky, כלי ליצירת תמונות מבוסס AI, שמראה שהם לא מפחדים להתנסות. הבעיה? סנקציות מגבילות את הגישה שלהם לשבבים מתקדמים, מה שדוחף אותם לשיתוף פעולה עם סין כדי לעקוף את המכשולים.

למי זה עוזר יותר: רוסיה או סין?

השותפות הזו נראית כמו חבל הצלה לרוסיה יותר מאשר לסין. לסין יש כבר חברות כמו DeepSeek שמובילות ביעילות, וענקיות כמו עליבאבא ובאידו ששופכות משאבים על AI. מה שחסר לה? שבבים מתקדמים וגישה לשווקים חדשים. רוסיה לא ממש פותרת את בעיית השבבים, אבל היא פותחת דלתות – שווקים במזרח התיכון, אפריקה ומדינות ברית המועצות לשעבר שבהן למוסקבה יש השפעה. זה כמו שותף שמביא קשרים במקום כסף.  

לרוסיה, לעומת זאת, השותפות הזו היא חמצן. הסנקציות חנקו את הגישה שלהם לטכנולוגיה מערבית, והשותפות עם סין נותנת להם גישה לנתונים, לידע ולפתרונות זולים יותר. GigaChat, למשל, נבדק מול DeepSeek והראה תוצאות מרשימות במשימות מסוימות, אבל הוא עדיין נשען על שיתוף פעולה עם סין כדי להתקדם. זו סימביוזה שבה סין מובילה את המירוץ, ורוסיה לומדת לרוץ מהר יותר.

מלחמת השבבים והחדשנות

המירוץ ל-AI קשור קשר הדוק למלחמת השבבים. ארה"ב מנסה לחנוק את התקדמות סין עם מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים, אבל DeepSeek הוכיחה שאפשר לבנות משהו חזק גם עם פחות – כמו להכין ארוחת ערב משובחת עם סיר ישן אבל חכם. כשהשיקה את המערכת שלה בינואר 2025, שווי השוק של אנבידיה צנח ב-600 מיליארד דולר ביום אחד – זעזוע שמראה כמה השוק רגיש להתקדמות סינית. אבל אנבידיה התאוששה מהר, והמנכ"ל שלה, ג'נסן הואנג אפילו זרק מילה טובה לדיפסיק והזמין את המנהל שלה להציג בכנס GTC  של אנבידיה.

• אקזיט ישראלי נוסף: נקסט אינשורנס נרכשת לפי שווי של 2.6 מיליארד ד'
• אינטל משיקה 3 פתרונות להטמעת AI בתשתיות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

רוסיה, לעומת זאת, לא משחקת בשוק השבבים – היא תלויה בסין ובפתרונות מקומיים מוגבלים. ההתקדמות שלה ב-AI נשענת על מה שהיא יכולה לסחוט מהטכנולוגיה שכבר יש לה, ופה השותפות עם סין נכנסת לתמונה. יחד, הן יכולות לייצר מערכות שמאתגרות את ההשקעות העצומות של המערב.

ארה"ב - השקעה ענקית, אבל האם היא יעילה?

ארה"ב לא יושבת בשקט. פרויקט "סטארגייט" – 500 מיליארד דולר לתשתיות AI – אמור לשמור על היתרון האמריקאי. יש גם הקלות רגולטוריות שדוחפות חדשנות, אבל יש מי שטוען שזה יותר מדי – DeepSeek מראה שאפשר להגיע רחוק גם בלי לשפוך מיליארדים. במקביל, הממשל חוסם את DeepSeek ממכשירים ממשלתיים ומדינות כמו טקסס וניו יורק מצטרפות לאיסורים, כמו שומרים שמנסים לעצור גל שכבר התחיל להתפשט.

השיתוף בין רוסיה לסין הוא יותר מסתם עסקה – הוא אתגר ישיר לארה"ב. סין מביאה יעילות וחדשנות עם שחקנים כמו DeepSeek, עליבאבא ובאידו, בעוד רוסיה מוסיפה מומחיות וגישה לשווקים. GigaChat ו-Kandinsky מראים שהרוסים לא נשארים מאחור, אבל הם עדיין תלויים בסין כדי לעמוד בקצב. ארה"ב מובילה בכוח חישוב וטכנולוגיה, אבל הברית הזו מוכיחה שהמירוץ לא נגמר ושהוא יכול להשתנות מהר מאוד. לארה"ב יש יתרון אחד בולט - השחקניות המובילות - ענקיות הטק הן חברות אמריקאיות, אבל מה אם כולן נשבו בקונספציה לא נכונה ופיתחו מודלים לא יעילים? מה אם הן שפכו כסף גדול, אבל השיטה שלהן לא נכונה? ענקיות הטק החליטו לאמן ולעבד כמויות אדירות של חומר לפני שמקבלים תשובה-פלו מהצ'אט. המטרה להגיע לצ'אט כמה שיותר חכם ומדויק. המודלים הסינים אמרו משהו אחר - במקום לבדוק כמות אדירה של מקורות, נבדוק את האיכותיים שבהם. ככה נריץ פחות כוח מיחשובי, נהיה יעילים יותר ובמבחן העלות תועלת ננצח. דיפסיק יכול להיות הוכחהה לכך שהם צודקים, אבל הטענה היא שבשלב השני של הלמידה, מה שמכונה הלמידה העמוקה ומתן ניתוחים למשתמשים, היכולות של הצ'אטים האמריקאיים מובילים בכמה רמות כי שם צריך יכולת בדיקה של מאגר כמה שיותר גדול. 

זה עולם משתנה. אנחנו לא יודעים איך זה יתפתח, אבל העובדה שרוסיה וסין משתפות פעולה היא לא חדשה טובה לארה"ב. זאת תחרות ואפילו מלחמה שמתחת לפני השטח, וארה"ב חייבת לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה. חיבור בין שתי המדינות האלו עשוי לסגור את הפער.