כבר לא מעצמת הייטק? ירידה של 60% בסטארט-אפים; מנגד - הגיוסים בשיא
יכול להיות שהמעמד הנחשק של ישראל בתור "סטארט-אפ ניישן" מתחיל לדעוך? על פי דו"ח של רשות החדשנות ייתכן שזה הכיוון, כאשר על פי הנתונים נרשמת בשנים האחרונות ירידה חדה בהקמת חברות סטארט-אפ מקומיות, מ-1404 חברות בשנת 2014 לכ-520 בשנת 2020, ירידה של 62%. ובנוסף, בשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים, מה שגם מצביע על מגמת שחיקה. מנגד - ההון שגייסו סטארט-אפים ישראלים צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 - 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019.
מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50% בהשוואה לשנה הקודמת
מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב וול סטריט.
מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבע בחמש שנים. משלוש השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר. יצוא ההיי-טק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר - מעל ל-40% מסך הייצוא.
- כל הכותרות
עובדי ההיי-טק מהווים כ-10% מן השכירים במשק, עובדי הענף אחראים על כרבע מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל; עובדי מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות, אחראים באופן יחסי על תשלומי מיסים גדולים פי שישה מחלקם בקרב השכירים בישראל.
המחסור בעובדים מנוסים נשמר, המחסור בעובדים מנוסים עומד על כ-13 אלף משרות פנויות בענף (לעומת כ-19 אלף ב-2019), ובמקביל כמות הג'וניורים הולכת וגדלה.
האם החברות הרב לאומיות מפסיקות לבוא לכאן? שינוי מגמה מעניין: ב-2020 נפתחו 4 מרכזי מו"פ חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג. זאת כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארט-אפים השומרים על עצמאותם. למרות זאת מצבת כח האדם בחברות אלו גדלה בקצב גבוה הזהה למגזר וחלקם בסך עוגת ההיי-טק נשמר.
בניגוד לדימוי של ההיי-טק כענף של צעירים, חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים בענף ההיי-טק, שהפך לגבוה יותר מגילם הממוצע של העובדים בכלל המשק. הגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6.
תקציב רשות החדשנות (השקעת מדינת ישראל בתמיכה במו"פ אזרחי) ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.
לאור המחסור בחברות הסטארט-אפ, היכן ייקלטו עשרות אלפי בוגרי התארים במקצועות ההיי-טק?
אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים שקיימת כבר היום. בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק בשנה למעלה מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות מועמדים ללא ניסיון.
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "השפעתו של ההיי-טק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטרטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות בשלבי ה-Seed מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית אל מול מדינות העולם. על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של ענף ההיי-טק הישראלי ומתוארים בדו"ח רשות החדשנות 2021".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
