גם הייטקיסטים סובלים - משווי של חצי דירה לאפס בכמה חודשים

(בתמונה: עובדי ריסקיפייד; צילום: CRC MEDIA)

המשאב הכי חשוב בפירמה הוא העובדים. לחברה יכול להיות רעיון מבריק והון גדול, אבל אם אין אנשים טובים שיכולים לקחת את הרעיון הזה ולהוציא ממנו מוצר, לשווק אותו ולנהל את הפירמה, הרעיון לא שווה כלום. העובדים הפכו בשנתיים האחרונים למשאב במחסור – בניגוד לרציונל הבריא, אנחנו בשוק של עובדים ולא בשוק של מעסיקים. אנשים התאהבו בחל"ת, נוח להם בעבודות מזדמנות, אולי עבודות בשחור, וקשה למעסיקים למצוא עובדים. זה המצב ב"ישראל תחתית", אבל יש גם "ישראל עילית" – ישראל של ההייטק, ושם תמיד יש מחסור בעובדים. שם אי אפשר להגיד שהאנשים לא רוצים לעבוד, אבל כן אפשר לומר שהם קובעים את התנאים. השכר בהייטק עלה בשנתיים האחרונות בשיעור קרוב לזה של מדד הנאסד"ק, כשחברות שלא מצליחות לפתות את העובדים להגיע או להישאר, מסתכנות באיבוד דרך. מה הן יעשו ללא עובדים טובים?

זאת "מהפכת העובדים", זאת מהפכה שקטה. זו לא מהפכה שכותבים עליה כל יום בעיתונים, אבל זו בהחלט מהפכה משמעותית. העובדים הם הבוס האמיתי בחברות הטכנולוגיה. בלי ועדים מיליטנטים, בלי צעקות, בלי דפיקות על השולחן. הם מקבלים מה שהם רוצים – כי ככה זה בשוק החופשי, הכל נקבע לפי ביקוש והיצע. הביקוש לעובדים מגיע מהצורך של החברות לעמוד ביעדים, הצורך לעמוד ביעדים (בפיתוח המוצר) נובע מסיבות כלכליות – להיות ראשון בשוק, לצאת עם מוצר טוב, לגרוף הכנסות. אופס, לא בטוח. יש כאן הסתייגות גדולה – יותר מאשר חברות הטכנולוגיה חושבות על הכנסות, הן חושבות על שווי. למה הכוונה? עמידה ביעדים תוביל אותם לגיוס או להנפקה לציבור בשווי גבוה יותר.

זה הכל כסף. ההתחנפות לעובדים נובעת אך ורק מהצורך להשביח את שווי החברה. אין כאן אכפתיות אמיתית חוץ מזה שהכל צריך להיות נוח ומתאים לעובדים כדי שיעבדו טוב, כדי שלא יעזבו, כדי לגייס עובדים חדשים.  

• מנהל בהייטק העלים רווחים בסך 4.3 מיליון שקל מאופציות - המדינה רוצה לשלוח אותו לכלא
• רשות המסים: אופציות ב-15 מיליארד שקל מוענקות כל שנה להייטקיסטים

ואיך עושים את זה? הדבר הכי חשוב לרוב העובדים הוא האופציות. אופציות למניות החברה ניתנות כמעט לכל עובדי ההייטק והן הזדמנות להתעשר. הן מצמידות את האינטרס של בעלי החברה, היזמים והמשקיעים לאינטרס של העובדים. זה רעיון ישן וגאוני, זה מלהיב את העובדים וזה נותן להם מוטיבציה לעבודה קשה. עם כל הפינוקים מסביב, המוטיבציה הגדולה ביותר לעבוד היא כסף וכשאתה מרוויח בהייטק 35-40 אלף שקל, חי טוב, וחוסך 50-100 אלף שקל בשנה, אתה מבין שכדי להגיע לדירה, צריך יותר מזה. אתה רוצה משהו גדול באמת – אתה רוצה שווי אופציות שייתן לך בוסט לדירה. ואם על הדרך ממש תתעשר – מצוין. ככה תפרוש מההייטק בגיל 40-45.

זה לא דמיון, זו המציאות של רבים. על פי ההערכות, מעל 5,000 עובדים מימשו בשנתיים האחרונות אופציות למניות ונפגשו עם 1 מיליון שקל ומעלה, מעל 10,000 עובדים נפגשו עם חצי מיליון שקל ומעלה. אלו מספרים מטורפים שנובעים מכך שגם בסטארטאפים ניתן לממש אופציות בעת הנפקה שנייה. כלומר, התרגום של האופציות לכסף, לא מגיע רק בהנפקה לציבור, אלא גם בהנפקות של סטארטאפים וכמובן שגם באקזיטים ומיזוגים. המספרים האלו לא כוללים את כל התמונה – הם לא כוללים את הקצפת – מאות רבות שקיבלו מעל 10 מיליון שקל ורבבות שקיבלו אופציות שעדיין לא התממשו ושוות על הנייר מיליארדים. לכל עובד בממוצע יש אופציות למניות בערך של 1 מיליון שקל, כאשר בהינתן הסכום שהוא אמור לשלם בגין מימוש באופציה, מתקבל על פי ההערכות שיש בממוצע לעובד כ-400-500 אלף שקל כתלות בתפקיד שלו ובוותק שלו בחברה.

עובדים שהגיעו ראשונים, גם אם הם לא מבריקים, יכולים להיות שווים 20 מיליון שקל באופציות, בעוד שהבחור המבריק שהגיע רק לפני שנה, שווה באופציות רק 300 אלף שקל. הראשוניות משחקת תפקיד. וכאן מתחילות הבעיות לבעבע.

• הסטארטאפ של יוצאי נוניים גייס 50 מיליון דולר
• סטארט-אפ ה-AI של מייסד פנטרה השלים גיוס של 4 מיליון דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אתם זוכרים שאנחנו בשוק של עובדים ואתם זוכרים שהאופציות זה הכי חשוב – כי זה יכול להביא לאנשים דירה. ועכשיו אני אזכיר שהיו שנתיים מטורפות וחברות ישראליות נכנסו לנאסד"ק לפי שווי של 5 ו-10 מיליארד דולר, כשבסך הכל הונפקו ישירות ודרך ספאקים קרוב ל-30 חברות בערך מצרפי של מעל 100 מיליארד דולר. חגיגה אמיתית. האם החגיגה הזו מחלחלת לעובדים?

כן. ברגע שיש אופציות וערך החברה גבוה, השווי על הנייר של ההטבה לעובדים עולה. העובדים מחויכים, מספרים בבית שיש להם אופציות בסכום של חצי דירה, מייצרים שורות קוד בקצב מטורף, מאוהבים בבוס שלהם, ואז מגיעה הנחיתה למציאות.

בגלל שההנפקות בוול סטריט של החברות הישראליות ברובן נמצאות עמוק מתחת למחיר ההנפקה, הרווח על הנייר מהאופציות הולך ונשחק במהירות. זה תלוי בפרמטרים כמו מחיר מימוש, אבל מבדיקה של מחירי מימוש ממוצעים של המנפיקות, לעומת מחירי השוק של המניות, עולה כי אלפי עובדים איבדו את האופציה להתעשר. האופציות שלהם שוות אפס, או קרוב לאפס. לפני חודשים הם היו שווים מאות אלפים או חצי דירה, עכשיו הם שווים קרוב לאפס. זה מה שקורה כאשר ריסקיפייד נופלת מ-30 ל-7 דולר, כאשר איירון סורס צונחת 40% מהשיא, כאשר היפו ולמונייד צונחות 80% מהשיא, ווקמי ב-25% מתחת להנפקה, אינוויז ו-REE 60% מתחת להנפקה ועוד עשרות. יש גם יוצאות מהכלל – מאנדיי עדיין בעלייה מההנפקה, סנטינל וואן עלתה מאז ההנפקה פי 2 וחזרה את כל הדרך למטה.

כשזה קורה, העובדים הופכים ממחויכים ופרודוקטיביים למדוכאים. כשזה קורה, התפוקה שלהם יורדת. כשזה קורה, המנהלים מסבירים שמה שחשוב זה העסק והביזנס טוב, והמוצר נהדר, אבל זה עוזר ליומיים. כשזה קורה, העובדים מחפשים את האופציה הבאה.

כשהעובדים מחפשים את האופציה הבאה, החברה בבעיה. זוכרים את הפתיח: המשאב הכי חשוב בפירמה הוא העובדים. לחברה יכול להיות רעיון מבריק והון גדול, אבל אם אין אנשים טובים שיכולים לקחת את הרעיון הזה ולהוציא ממנו מוצר, לשווק אותו ולנהל את הפירמה, הרעיון לא שווה כלום.... -------- מערכת ביזפורטל ממפה את מצב האופציות של העובדים בהייטק. ככה תוכלו להשוות, להבין ולהרוויח: "פער המעמדות" בהייטק, עובד מצוין שהגיע חצי שנה אחרי עובד בינוני שווה אפס באופציות, בעוד שהבינוני שווה מאות אלפי דולרים   

איפה כדאי לעבוד בצ'ק פוינט או בסנטינל וואן?

העובדים של קלטורה קיבלו אופציות בשווי נטו של 200 מ' ד'; חמישה חודשים אחרי - זה שווה אפס