העובדים של קלטורה קיבלו אופציות בשווי נטו של 200 מ' ד'; חמישה חודשים אחרי - זה שווה אפס

חברות ישראליות רבות הנפיקו בשנתיים האחרונות בוול-סטריט. הכסף הזול בשווקים לצד הרצון לגייס סכומים גבוהים הוביל לגל של הנפקות חלקן על ידי הנפקות ראשוניות (IPO) וחלקן על ידי מיזוגי SPAC. בין החברות האלו ניתן למצוא את  סנטינל וואן,  מאנדיי ,  ווקמי ,  REE,  איירון סורס,  היפו ,  למונייד,  ריסקיפייד,  טאבולה קלטורה  ועוד. 

אותן חברות, ובכלל חברות טכנולוגיה, מספקות לעובדים מעבר לשכר ולתנאים טובים גם אופציות למניות. אופציות מאפשרות למקבל האופציה לקנות במחיר ידוע מראש את המניה במשך תקופה מסוימת. אופציות הן אחת השיטות הטובות ביותר עבור המעסיקים לתגמל את העובדים בהתאם להצלחה של החברה. זה נפוץ מאוד בהייטק, וכפי שנכתב כאן זו הדרך של החברות לתת לעובדים אופציה לעושר, לצד הרצון הלגיטימי שלהן לייצר מוטיבציה גדולה ותפוקות טובות מהעובד, אבל אופציה היא חרב פיפיות:   כאשר המניה מונפקת, כאשר היא עולה, הכל נהדר, כאשר המניה יורדת, העובד מאוכזב ומתוסכל. אז גם הוא כבר מחפש מקום אחר להתעשר בו, מקום עם אופציות ששוות יותר. זה טבעי, זו הבעיה בהישענות על מחיר השוק, וזו בעיקר הבעיה בהנפקות לפי שווי גבוהה.  אז יש הנפקות מוצלחות (עד כה). סנטינל וואן ומאנדיי מעל המחיר בהנפקה, אבל הרוב לא. לדוגמה - יצרנית הרכבים החשמלית ריי ירדה בכ-48% ונסחרת לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. ריסקיפייד התרסקה מהשיא 73% לשווי של כ-1.7 מיליארד דולר. גם איירון סורס התרסקה מאז ההנפקה 31% ונסחרת לפי שווי של כ-7.4 מיליארד דולר, קלטורה ירדה ב-66% מההנפקה. עבור עובדיהן של חלק אותן חברות, מחיר האופציה גבוה ממחיר המניה ולכן שווי האופציות התאפס.  

קלטורה שמתמחה בהספקת פלטפורמות לחווית וידיאו בענן ומשרתת בעיקר אוניברסיטאות, ארגונים גדולים וחברות מדיה וטלקום הנפיקה בנאסד"ק לקראת סוף חודש יולי האחרון וגייסה 150 מיליון דולר לאחר שהציעה את מניותיה במחיר של כ-10 דולר למנייה ועל פי שווי של 1.24 מיליארד דולר. מאז היא זינקה ל-14 דולר וקרסה ל-3.2 דולר למניה.

מאז הנפקה צנחה המניה ב-68% לשווי של כ-417.8 מיליון דולר ומחיר סגירה אחרון עבור המניה של כ-3.17 דולר. על פי הדוחות לרבעון השלישי וכן על פי התשקיף החברה העניקה לעובדיה כ-30.62 מיליון אופציות במחיר פקיעה ממוצע של כ-3.92 דולר, נמוך משער המניה כעת. חשוב לסייג - מדובר על שער ממוצע, יש עובדים, בעיקר כאלו שהגיעו בהתחלה או המייסדים - רון יקותיאל ומיכל צור שלו שמנהלים את החברה ומאז הקמתה קיבלו אופציות גם במחיר מימוש של אגורות בודדות והם שווים עדיין הרבה מאוד כסף, אבל ככל שהחברה התקדמה, הענקת האופציות נעשתה במחירים גבוהים יותר. 

• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• לאחר הדו"ח הטוב: לידר מעניקה אפסייד של 100% לחנן מור

הממוצע של מחיר המימוש הוא 3.92 דולר, זה אומר שיש כאלו שקיבלו במחיר מימוש של 5 דולר ויש כאלו שקיבלו במחיר מימוש של 8 אגורות (המייסדים והעובדים הראשונים). מה שבטוח שהעובדים שהגיעו בשנים האחרונות קיבלו במחירי מימוש גבוהים יחסית והמשמעות היא שהאופציות שלהם שהיו שוות הרבה כסף, שוות עכשיו אפס. בסיכום כולל בהינתן כמות האופציות - כ-30.6 מיליון והרווח על כל אופציה ממוצעת ביום ההנפקה (מעל 6 דולר - מחיר מניה של 10 דולר פחות מחיר מימוש ממוצע 3.92) ובהינתן מחיר המניה בהמשך שביטא אפילו רווח של 10 דולר לכל אופציה, הרי שההפסד של העובדים מגיע לקרוב ל-200 מיליון דולר מאז ההנפקה ומעל ל-300 מיליון דולר מהשיא. רון יקותיאל ומיכל צור שלו אומנם הפסידו הרבה מהשיא, ועדיין האופציות שלהן על פני השנים שוות הרבה. העובדים עם הוותק הנמוך הפסידו הכל (על הנייר).

לקלטורה יש קרוב ל-600 עובדים וסביר להניח שתוכנית האופציות כוללת 400-500 עובדים. המשמעות היא שכל עובד שהחזיק באופציות היה ברווח ממוצע על הנייר של מעל 200 אלף דולר. עכשיו זה כאמור אפס (בהינתן ההסתייגות שזה הממוצע, יש כאלו שבכל זאת עדיין יש להן אופציות ששוות, כי מחיר המימוש שלהן היה נמוך)

זה הסיפור של קלטורה, אבל הוא גם הסיפור של ריסקיפייד, היפו, אינוויז וחברות נוספות.  -------- מערכת ביזפורטל ממפה את מצב האופציות של העובדים בהייטק. ככה תוכלו להשוות, להבין ולהרוויח: "פער המעמדות" בהייטק, עובד מצוין שהגיע חצי שנה אחרי עובד בינוני שווה אפס באופציות, בעוד שהבינוני שווה מאות אלפי דולרים.

• הסטארטאפ של יוצאי נוניים גייס 50 מיליון דולר
• סטארט-אפ ה-AI של מייסד פנטרה השלים גיוס של 4 מיליון דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האופציות התכווצו - משווי של חצי דירה ירדו האופציות תוך כמה חודשים, לאפס   

איפה כדאי לעבוד - בצ'ק פוינט או סנטינל וואן? פער בלתי נתפס של הטבות באופציות