עוד לא יוניקורן: מאסטר סקול גייסה 100 מיליון דולר בגיוס סיד
חברת מאסטר סקול (Masterschool) גייסה בסיבוב סיד 100 מיליון דולר, כאשר היא רוצה לאפשר לכל אדם לבנות קריירה מצליחה. מדובר בהחלט בגיוס חריג בהיקפו לגיוס סיד, שכן בדרך כלל חברות מגייסות מיליוני דולרים בודדים בשלב הזה, עד עשרות מיליונים בודדים לכל היותר.
לדברי החברה, היא הקימה רשת בתי ספר להכשרות קריירה הפועלת במודל מבוסס-הצלחה, לפיו סטודנטים משלמים על הלימודים רק לאחר שמצאו עבודה בתחום. בחברה אומרים כי עשרות בתי ספר הפועלים באינטרנט להכשרה במקצועות טכנולוגיים כגון פיתוח תוכנה, ניתוח נתונים, סייבר ועוד, משתמשים בפלטפורמה שלה.
Masterschool הוקמה בשנת 2019 ופעלה במשך שלוש שנים ללא גיוס הון חיצוני (Bootstrap). את סבב הגיוס הובילה קרן Group 11 של דובי פרנסס, בהשתתפות הקרנות Target Global, Pitango ו- DLC, אליהן הצטרפו משקיעים כמו סר רונלד כהן, מחלוצי השקעות האימפקט בעולם.
- כל הכותרות
רשת בתי הספר של החברה פועלת כאמור במודל של הכשרה מבוססת-הצלחה, לפיו הלימודים ניתנים ללא עלות עד להשתלבות בתעשייה, ורק אז ישלמו הבוגרים בחזרה את שכר הלימוד. מודל זה אמור לייצר זהות אינטרסים בין בית הספר והסטודנט, שכן בית הספר שותף לסיכון ומושקע בהצלחת הסטודנט. לדבריה, בשנה האחרונה מאות בוגרים השתלבו בחברות כמו Google, Wix, PayPal, Intel ואחרות.
בחברה מקווים כי באמצעות הפלטפורמה, היא תיישם טכנולוגיות וכלים למדידה, חיזוי והתאמה של תהליך ההכשרה לכל סטודנט, במטרה למקסם את פוטנציאל ההצלחה בסיום ההכשרה.
החברה נוסדה על ידי ערן גליקסמן (CTO), רועי ציקורל (מוביל תחום האימפקט), מיכאל שורפ ועותני לוי (מנכ״לים-משותפים). ערן הוא בוגר תלפיות ויחידה 81, ועותני הוא בוגר סיירת מטכ"ל ויחידה 81. בחברה כיום כ-100 עובדים, רובם בישראל.
עותני לוי, מייסד שותף ומנכ״ל משותף בחברה: "החברה הוקמה במשימה לאפשר לכל אדם בעולם לבנות קריירה מצליחה ללא תלות בנסיבות חיים. לאחר שנים של פיתוח המודל והחברה ללא השקעה חיצונית, אנחנו שמחים לצרף אלינו היום נבחרת מעולה שמאמינה בצוות ובמשימה זו״.
לדברי דובי פרנסס, מייסד ומנהל קרן גרופ 11: ״המודל המסורתי של חינוך והכשרה תעסוקתית שבור לחלוטין. מדובר בתעשייה עצומה שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בכל שנה, אולם נכשלת כישלון חרוץ בכל אחד משלבי ההכנה לשוק העבודה: באיתור, מימון, הכשרה - ולבסוף בהשמה של עובדים. בשונה מתעשיות כושלות אחרות בהן כישלון מתורגם לחוסר יעילות, כאן כישלון משמעו שבכל שנה מיליוני אנשים ראויים בכל רחבי העולם אינם זוכים להשמה תעסוקתית אשר הולמת את הפוטנציאל ואת כישוריהם. בין אם זה בשל העדר מקור מימון ובין אם זה בשל העדר מסגרת לימוד אשר מתאימה להם. כיום, בעיקר אנשים אשר התמזל מזלם להיוולד למשפחות בעלות אמצעים הם אלו אשר זוכים לרכוש השכלה מקצועית בתחומים נחשקים כמו הנדסת תוכנה, AI וכו׳. מדובר בכשל חברתי מובנה שניתן וצריך לתקן.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
