הפייק ניוז בעיצומו: אין באמת משבר בהייטק, כמו שאין בישראל באמת הרבה הרוגים בשנה בתאונות דרכים

שנת 2022 היא עד כה השנה השנייה הכי טובה של גיוסי הייטק בישראל בכל הזמנים. גם העובדה שקרנות ההון סיכון האמריקניות סיימו את מחצית השנה הטובה בתולדותיהן בגיוס כספים חדשים, מבשרת רק טובות. על כל חברה ישראלית שמפטרת יש אחרת שמגייסת. גם היקפי הכספים שכבר נצברו מגיוסי השנים האחרונות, עלו מעבר לתחזיות הגיוס הוורודות ביותר שהיו לחברות. לכן סיפורי המשבר בהייטק הישראלי הם לא יותר מפייק ניוז.

זהות אינטרסים נוצרה בחודשים האחרונים בין העיתונות הישראלית לחברות ההייטק הישראליות – שני הגורמים רוצים להעצים את סיפורי המשבר בהייטק הישראלי וכל אחד מסיבותיו. העיתונות אצלנו שמחפשת משברים ודרמות מצאה בסיפורים האלו יכולת למגנט את הקוראים. חברות ההייטק מצאו בהם דרך להוריד את עובדי ההייטק מעצי המשכורות המאוד גבוהים עליהם טיפסו. כתבים כלכליים מתחרים מי מביא את המידע על חברות ההייטק שמספר המפוטרים בהן הוא הרב ביותר וכל המרבה הרי זה משובח. הידיעות מוכנסות לתיבת תהודה וידיעה אחת מעצימה את ההדהוד של ידיעה שנייה. הסיפורים הולכים ונערמים, עובדי ההייטק בחששות וחגיגת המשכורות הסתיימה. 

רק שקיימת בעיה אחת גדולה בכל הסיפור הזה – אין בו ממש אמת. על כל חברת הייטק שמפטרת יש חברה אחרת שמגייסת כ"א. חברות ההייטק הישראליות גם לא באמת מגייסות פחות כסף וכנראה גם לא תגייסנה פחות בעתיד הנראה לעין. ונוסיף ונאמר שגם אם היו מגייסות פחות, הצבר הכספי שמאות חברות הייטק צברו בשנים האחרונות יכול להספיק לשנים רבות של "קצב בעירה".

נתמקד במספרים:  במחצית הראשונה של 2022 היקף הגיוסים שכולל הנפקות פרטיות + ציבוריות + אקזיטים היה 21.5 מיליארדי דולר, גבוה מסך כל הגיוסים של שנת 2020 כולה, למשל, שהיו בסך 20.3 מיליארדי דולר. ז"א, בחישוב שנתי אנו בקצב של 43 מיליארדי דולר. מדובר עד כה בשנה השנייה הכי טובה בגיוסי הייטק בכל הזמנים! צריך גם לזכור את כל החברות שגייסו בין השנים 2019 ל-2021. הן יושבות על הרים של מזומנים. במצטבר מעל 90 מיליארדי דולרים כבר גויסו, בהנפקות פרטיות, ציבוריות, מיזוגים ורכישות ועם נוסיף לכך את 2022 כבר מגיעים לצבר של מעל 115 מיליארדי דולרים. רק כדי שנבין את המספר הזה 115 מיליארדי דולר: הוא שווה ערך לכמעט רבע מהתוצר השנתי של ישראל וכל זה נכנס לכיסי החברות הישראליות - כך על פי נתונים שפרסם IVC.

• עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
• משווי של 3.6 מיליארד דולר ל-80 מיליון - REE מתרסקת אחרי גיוס בדיסקאונט

כמו הטענה שיש הרבה הרוגים בתאונות דרכים - גם המשבר בהייטק הוא לא אמיתי סיפור המשבר בהייטק מזכיר לי סיפור אחר של פייק ניוז שכה השתרש כאן שכמעט כל הישראלים מאמינים שהוא נכון: שבישראל הנהגים נוראיים ויש כאן המון הרוגים מתאונות דרכים. אז זהו שממש לא ואפילו הפוך מכך: ישראל היא בין שבע המדינות שיש בהן הכי פחות הרוגים מתאונות דרכים בעולם (זה נמדד ביחס לגודל האוכלוסיה) וזה כבר כך קרוב לעשור. אתם קוראים נכון.

אבל אולי ההמשך יהיה פחות טוב? נניח רגע לעובדה שהנאסד"ק מתחיל להתאושש. אולי משקיעי ההון סיכון בכל זאת פוחדים ויושבים על הגדר? לפחות לא לפי נתוני הגיוס של קרנות ההון סיכון האמריקניות. השנה מתבררת כשנת הגיוסים הכי מוצלחת שלהן אי פעם. במחצית הראשונה של 2022 קרנות הון סיכון אמריקאיות גייסו 121.5 מיליארדי דולרים, זינוק מדהים מ-74.1 מיליארדי דולרים שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד, לפי PitchBook. בששת החודשים הראשונים של השנה נרשמו גם שיא של 30 קרנות שגייסו מיליארד דולר או יותר.

אנו גם שוכחים את משקלן העצום של חברות ההייטק הזרות שיושבות כאן. רובן לא זקוקות לגיוסי כספים. הן ענקיות ומבוססות. צריך להבין באיזו סיטואציה אנו נמצאים: הקורונה גרמה להאצה טכנולוגית כלל העולמית וכעת כל העולם מבין את זה. אנו מצויים מזה זמן רב בעיצומו של גל טכנולוגי שמביא עימו שיפורים ומהפכות כמעט בכל תחומי החיים וזו תופעה שמעצימה את עצמה. ישראל מצויה לשמחתה בחוד החנית של המהלך הזה ומשקיעים אמריקניים, אירופאיים, יפניים, הודיים, סיניים ומי לא בעצם מעוניינים להשקיע בחברות ישראליות שקודמותיהן כבר הוכיחו שהן מסוגלות לייצר ערכים אדירים בתחומי הפיתוח לחברות גלובאליות. ההוכחה המרכזית לכך: קרוב ל-400 מרכזי פיתוח וחברות הייטק ישראליות בשליטה זרה יושבות בישראל. הם מעסיקים כ-24% מההייטקיסטים, שהם כ-3.5% מכוח האדם הישראלי בכללותו, זאת לפי הסקר "הון אנושי בהייטק הישראלי: תמונת מצב 2022-2021" של רשות החדשנות.

• הסטארטאפ של יוצאי נוניים גייס 50 מיליון דולר
• סטארט-אפ ה-AI של מייסד פנטרה השלים גיוס של 4 מיליון דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

נכון, כל זה אינו אומר שהמשך השנה גם יהיה כזה מוצלח. בהחלט יתכן שהרוח הקרירה שנשבה מהנאסד"ק ציננה את התלהבותם של משקיעי טכנולוגיה. ודאי העובדה שהגיוסים ממשיכים בקצב אין בה בכדי לומר שאין חברות הייטק בצרות. לא חסרות כאלו שמבינות כעת שבלי מודל הכנסות אין להן קיום, או שהן בזבזו מהר מדי ויותר מדי כספים, או שאין להן עדיין מוצר והן זקוקות לכספים נוספים שיתכן ויתקשו מאד לגייס. ויש כאלו שנכנסים ללחץ פסיכולוגי בגלל הסיטואציה או שהמשקיעים שלהן לוחצים עליהן להישמר כי מי יודע מה יילד יום. אך זה גם אומר שעל הגל הזה התלבשו המון חברות הייטק שמצבן סביר עד מצוין, שגייסו בשנים האחרונות כספים בהיקפים שעולים פי כמה על התרחישים הכי ורודים שלהן והן יכולות כעת לבצע קיצוצים בכל מיני תחומים ואז מצבן אפילו יהיה עוד יותר טוב. וזה גם אומר שמול הרבה חברות שנקלעות לקשיים יש המון חברות הייטק שממשיכות לגייס. אז בואו נרגיע.

ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר הספר "ישראל סיפור הצלחה"