"תום ליבנה הוא אלון מאסק הישראלי; הוא רוצה לקנות את בנק סיליקון ואלי"

אחרי חשיפת ביזפורטל על המכה שספגה ורביט של תום ליבנה בגלל הקריסה של בנק סיליקון ואלי, פורסמה בגלובס כתבה שמצטטת את מקורבו של תום ליבנה - "כאשר החלה המפולת, העלו בכירים בחברה את האפשרות למשוך את הכסף ולהחזירו לחשבון בנק ישראלי אך תום ליבנה סירב מתוך אמון בבנק ומתוך סולידריות עם המצב שלו ועל רקע ההתנגדות למהפכה המשפטית בישראל". על פי גלובס - מקורבים לחברה טוענים שאין מה להתרגש מהקריסה והמנכ"ל ליבנה פעל כמו מנהיג. "מנהיג צריך שיהיה לו אומץ, נחישות וסבלנות... המנכ"ל ליבנה הוא אילון מאסק הישראלי, וכעת הוא החל בגישושים לקנות את הבנק במיליארדי דולרים יחד עם קבוצת משקיעים".

עוד טוענים המקורבים לחברה כי "הביביסטים סתם עושים רעש ומחפשים איפה לתקוף. לא הוצאנו שום כסף מהארץ לאחר הראיון של ליבנה. הכסף מלכתחילה לא היה בארץ, והוא מפוזר בין בנקים שונים בחו"ל".

קוראים יקרים זו הזיה. לא משנה מי המקורב, לא משנה אם זה משרד יחסי הציבור מינקובסקי (אגב, למה צריך משרד יח"צ, אם ישראל לא מעניינת אותו והוא עוזב?), לא משנה אם זה דירקטור, סמנכ"ל או ליבנה עצמו (במקרים רבים "המקורב" הוא הדמות עצמה). זה באמת לא משנה. מה שחשוב שהוא עושה צחוק מעצמו, אבל זה ניחא, הוא עושה צחוק מהמשקיעים שלו.

• הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
• דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון

אם הוא יכול להוציא את הכסף - למה הוא לא הוציא? בגלובס מדברים על 100 מיליון דולר. אנחנו הבנו שזה יותר, אבל נניח שזה 100 מיליון דולר - זה לא הכסף של אבא שלו. אם הוא טוען שהוא יכול היה להוציא את הכסף ולא הוציא, המשקיעים צריכים לתבוע אותו. ובמקביל הם צריכים לברוח מהחברה או להעיף את המנכ"ל (במידה כמובן שהציטוט אמיתי).

חוץ מזה, הידעתם? - "תום ליבנה הוא אלון מאסק הישראלי". לא הגזמנו? הכל בסדר אצל "המקורב"? ולסיום - ליבנה רוצה לקנות את בנק סיליקון ואלי. חברים או שזו מתיחה ענקית ואתר גלובס נפל בפח, או שתום ליבנה ירד מהפסים.

קריאה נוספת: - פועלים ולאומי קלטו עשרות חברות הייטק שהצליחו להעביר ברגע האחרון כספים מבנק סיליקון ואלי שקרס. - האם קריסת SVB תשפיע על חברות ההייטק הישראליות? איפה המוסדיים? - ורביט של תום ליבנה ניהלה חשבון בבנק סיליקון ואלי שקרס - החברות שחשופות לבנק סיליקון ואלי - בדיקת ביזפורטל

• עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
• הקלף המנצח של אינטל, או הימור מסוכן?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מוקדם יותר היום, חשפנו כי ורביט של תום ליבנה קיבלה מימון וניהלה פעילות מול בנק סיליקון ואלי שקרס. לא ברור מה היה היקף הפעילות, לא ידוע על מרכיבי הפעילות מול הבנק. אבל סביר שלצד פעילות מימונית שהיתה, ניהלה החברה פעילות של הפקדות והשקעות בחשבון הבנק. בדר"כ פעילות של מתן מימון-קרדיט מצד הבנק מחייבת ניהול חשבון בבנק וכן פיקדון בסכום מסוים בחשבון. החשיפה המוערכת היא 150 מיליון דולר. ביקשנו תגובה ולא קיבלנו. אבל, בגלובס פורסמה סוג של תגובה.

כך או אחרת, ורביט היא חברה צומחת שהוערכה לפני כשנה וחצי בשווי של 2 מיליארד דולר. אז היא גייסה 250 מיליון דולר. מאז היא עברה סבב פיטורים, ורכשה 6 חברות. הצמיחה שלה מונעת על ידי צמיחה אורגנית ובעיקר צמיחה דרך רכישות. החברה נחשבת מובילה בעולם התמלול, אך קשה להאמין שהשווי שלה בשנה וחצי האחרונות לא נפל בדומה לחברות מסוגה שנפלו בוול סטריט. 

בין המשקיעים בורביט היו גם גופים מוסדיים, בעיקר מור. ההשקעה הזו בדומה להשקעות טכנולוגיות נוספות, רשומה במחיר שאינו מבטא את השווי הכלכלי. היתרון שבהחזקות חברות מסוגה של ורביט הוא שהיא אינה סחירה. היא שלא כמו "חברותיה" לא איבדה 70%-80% בוול סטריט. אצלה אפשר עדיין לשחק בשווי, פשוט לא עושים סבב השקעה. וכך משאירים את השווי מוחזק בספרים. זה כמו כל נכס לא סחיר - אפשר לתמרן בקלות בעוד שנכס סחיר הוא כמובן עם מחיר כל יום. 

הפנסיה והקופות של מור עמוסות בהשקעות לא סחירות. ראו כאן את דירוג ביזפורטל לרבות פירוט שיעור החזקות הסחירות והלא סחירות של כל גוף.