אחוז הסטארט-אפים בישראל שנאלצו להוריד שווי כדי להצליח לגייס - הוכפל ב-2022

הצפי שזה יימשך גם בשנה הקרובה: "הירידה ממשיכה גם בשנת 2023, המגמה תימשך ואף תתעצם. עיקר הירידה - בחברות בסבבי גיוס מתקדמים. חברות שיכולות דוחות גיוס בתקווה לשיפור בשוק"; במקביל - נתח הגיוסים בסטארט-אפים בתחילת הדרך קפץ במחצית השניה של 2022 לכמעט חצי מהגיוסים
 | 
telegram

כולם רואים את הנפילה במניות וההתרסקות בשווי חברות הסטארט-אפ שהונפקו בגל ההנפקות ב-2020-2021, אבל בשוק הלא סחיר, שוק הסטארט-אפים, קשה יותר לראות את זה כי החברות לא נסחרות. השווי שלהן משתנה למעשה בעיקר אם הן יוצאות לסבב גיוס. ומתי חברות מגייסות? כשהמצב בשווקים טוב, כשהכסף זורם, כשהאווירה חיובית וטובה. זה לא המצב היום. המשקיעים חוששים לשים כסף, וגם יש להם אלטרנטיבה של תשואה סולידית של 4-5% בפיקדון בנקאי, או 6-8% באג"ח סולידי של חברות גדולות. נכון שמי שמשקיע בסטארט-אפים רוצה ומכוון לתשואות הרבה יותר גבוהות, בתקווה שהחברה אכן תצליח, ועדיין - רבים, גם קרנות הפנסיה הגדולות בעולם, מעדיפים לשים חלק משמעותי שלהן באפיקים סולידיים שמאפשרים להם תשואה די בטוחה בסיכון נמוך.

אז הכסף הפנוי להשקעות מסוכנות יותר נמצא בירידה ורואים את זה גם בגיוסים של חברות הסטארט-אפ. חברה שיכולה מנסה לדחות את הגיוס בתקווה לימים טובים יותר, ואחרות שלא יכולות (כי נגמר להן הכסף) נאלצות לצאת לגייס גם אם המשמעות היא ירידה בשווי. "על סמך מה שאנחנו רואים בשנת 2023 הינה שמגמת ירידת מספר הגיוסים בשווי עולה – תמשיך ואף תתעצם בשנת , ו-2023 שחברות רבות, שגיוס עבורן היה אפשרי רק בשווי יורד – דחו (ודוחות) את הגיוס, בתקווה שבינתיים יהיה שיפור באווירת ההשקעות" אומרים בפירמת שבלת ופירמת Fenwick & West, בעקבות הסקר שלהן לשנת 2022.

על פי התוצאות, שיעור החברות בישראל שנאלצו לגייס בשווי נמוך יותר הוכפל בשנת 2022 ל-9% לעומת 4% בשנת 2021. לעומת השיא של 96% של חברות שהצליחו לגייס בשווי עולה בשנת 2021, בשנה האחרונה המספר ירד ל-90%. כאשר עיקר הירידה התרחשה אצל חברות שכבר נמצאות בשלבים מתקדמים יותר, כלומר חברות בסבבי C ומעלה. "מדובר אמנם ביותר מפי שתיים בשיעור הסבבים היורדים, אך עדיין זהו מספר חד ספרתי" אומרים בשבלת.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

ומה לגבי החברות בוול סטריט?
גם שם יש ירידה של 5% בחברות שהצליחו לגייס לפי שווי גבוה יותר. שם מדובר על ירידה מ-95% ל-90% בשנה האחרונה, אבל זו "התחלקה בין עלייה במספר הסיבובים שנעשו באותו שווי לעלייה בשיעור הסבבים היורדים" כך שבפועל, שיעור הסבבים היורדים בעמק הסיליקון שמר על שיעור זהה במספר חד ספרתי – 5% הן ב-2021 והן ב-2022, ובשבלת מעריכים שהמגמה כאמור תימשך גם בשנת 2023.

זינוק בנתח הגיוסים של סטארט-אפים בתחילת הדרך - גם בארץ וגם בוול סטריט
הניסיון של חברות בסבבים מתקדמים יותר לעצור גיוסים ולחכות 'לימים טובים יותר בשוק' הוא מובן אבל התוצאה היא כמובן עלייה בנתח של גיוסים אצל חברות בשלבים מוקדמים יותר (סבב A), כך שזה קפץ בארץ ל-47% במחצית השנייה של שנת 2022, לעומת 37% במחצית הראשונה של השנה, ובהשוואה ל-23% בשנת 2021 ו-26% בשנת 2020.

מהצד השני - רק 15% מהגיוסים היו אצל חברות שנמצאות בסבב C, ירידה חדה לעומת 25% בשנת 2021 ו-20% בשנת 2020.

ובוול סטריט? מדובר בזינוק מ-28% בשנת 2021 ל-38% בשנת 2022. 

ומה לגבי השימוש בזכות קדימות בסבב חדש, לעומת מניות הבכורה של הסבב הקודם?
שיעור השימוש בזכות קדימות של סיבוב חדש לעומת מניות הבכורה של הסיבוב הקודם (”senior liquidation preference( אמנם עלה רק במעט מול שנת 2021 – 41% בשנת 2021 לעומת 44% בשנת 2022, אבל בסקר מוסבר ש"מדובר בתוצאה מוטה מטה בגלל התוצאות של המחצית הראשונה. בסקר המחצית הראשונה הראנו שהשיעור בשימוש בזכות זו  ירד לשיעור הנמוך ביותר שסקרנו עד כה - 31% בלבד, ואילו במחצית השנייה השימוש בזכות זו זקף ראש ועלה חזק לשיעור של 71% מהסבבים (שיעורים שלא ראינו מאז 2017). בעמק הסיליקון נצפתה עלייה קלה בשיעור השימוש בזכות זו – מ-16% בשנת 2021 ל-18% בשנת 2022."

כיצד משפיעה הרפורמה המשפטית?
בשבלת נזהרים מלקבוע מסמרות ואומרים שהסקר רלוונטי לשנת 2022, כלומר "המשבר החוקתי בישראל החל לאחר התקופה אליה מתייחס הדו"ח וכן הירידה בדירוג תחזית האשראי של ישראל מסוף השבוע האחרון, שלשניהם יש השפעה על התעשייה המקומית.

"התקופה  אליה מתייחס הדו"ח קדמה גם למשבר הבנקים בארה"ב ובשוויץ שהעמיקו את תחושת חוסר היציבות הכלכלית הגלובלית. עוד מוקדם לומר כיצד כל זה ישפיע, אם בכלל, על התנאים המשפטיים, למעט כמובן פגיעה במספר ההשקעות ובשווי החברות".

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות