אחותו מספקת שירותי מין והוא אחד מהאנשים העשירים והמשפיעים בעולם

לא רק בינה מלאכותית: החזון האוטופי של סם אלטמן מנכ"ל OpenAI

סם אלטמן, מנכ"ל חברת OpenAI, שטח לאחרונה את עיקרי החזון שלו עבור עתיד החברה שלנו. במרכז החזון ניצבת, איך לא, ההתקדמות הטכנולוגית ככלל והבינה המלאכותית בפרט. על אף שלא עורר הדים, מדובר בהזדמנות להתחקות אחר החזון של מי שנתפס בעיני רבים כאחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם, ומי שעשוי לעצב במידה מסוימת את העתיד של כולנו.

רגע לפני החזון, אנקדוטה מעניינת על המציאות. בעוד סם בן ה-38 הוא אחד מהאנשים החשובים בתעשיית ההייטק והעשירים בעולם, כשלאחרונה אף הוערכה החברה בשליטתו בשווי של 200 מיליארד דולר, אחותו אנני עוסקת בשירותי מין בשנים האחרונות כדי לכלכל את עצמה. סם הציע לה דירה וביטחון כלכלי, אך היא לא מעוניינת. היא מרוצה מעבודתה. לסם יש עוד שני אחים.   

בציוץ שפרסם כתב אלטמן, "הנה דרך חלופית עבור החברה: התעלמות ממלחמת התרבות. התעלמות ממלחמת הקשב. לבצע AGI בצורה בטוחה. לעשות היתוך. להפוך אנשים לחכמים ובריאים יותר. לעשות עוד 20 דברים בסדר גודל כזה. להתחיל צמיחה רדיקלית, הכלה ואופטימיות. להתרחב ברחבי היקום".
 

here is an alternative path for society: ignore the culture war. ignore the attention war. make safe agi. make fusion. make people smarter and healthier. make 20 other things of that magnitude.

start radical growth, inclusivity, and optimism.

expand throughout the universe.

— Sam Altman (@sama) May 7, 2023
הציוץ המעט סתום של אלטמן, זכה לכ-20 אלף לייקים ולכ-3,000 ציוצים מחדש. המרכיב המרכזי בחזון של אלטמן הוא באופן לא מפתיע בינה מלאכותית. לפי אלטמן המפתח לייצור עתיד טוב יותר טמון בבינה מלאכותית חזקה (AGI), כזו אשר מסוגלת לבצע עבודות ופעולות מחשבתיות בדומה לבני אדם ולעיתים אף לעלות עליהם. זאת לצד השקעה אדירה של משאבים בפיתוחים טכנולוגיים אחרים. בכך, הוא סבור שניתן לפתור רבות מהבעיות הבוערות ביותר של החברה, החל מעוני ואי-שוויון וכלה בשינויי אקלים ומשברי בריאות עולמיים.

אלטמן מגדיר את עצמו כ"טכנו-אופטימיסט", או במילים אחרות אדם שמאמין שהטכנולוגיה היא הפתרון "הטוב והיחיד" לבעיות של הדור שלנו. כך למשל, בעבר הוא בחר למתוח באמצעות חשבון הטוויטר שלו ביקורת על פעילי אקלים, אשר לדבריו "מעדיפים לבייש אחרים לעשות כמה שפחות ולא להביא ילדים לעולם, במקום לדחוף לפריצות דרך טכנולוגיות שיכולות לספק אנרגיה בלתי מוגבלת, זולה ונקייה". ביקורת אשר מתחברת גם לזו הנוגעת לעיסוק המתמיד במלחמות תרבות, בו הוא רואה הסחת דעת מהדברים "החשובים באמת".
 

כיבוש החלל והיתוך אנרגיה

קשה שלא ללכת לאיבוד בין שלל הרעיונות וההצעות של אלטמן, אותם פרסם לא רק בעמוד הטוויטר שלו אלא גם בראיונות ובבלוגים שפרסם. אך אם בכל זאת מנסים, ניתן לסמן ארבעה יעדים מרכזיים: בינה מלאכותית חזקה, התרחבות לחלל, אנרגיה ירוקה ובריאות. הוא אמנם חוזר על מרכיבים אלו פעמים רבות אך לרוב זה נעשה בצורה סתומה, ומבלי לקשור באופן מסדור ועקבי ביניהם.

באופן לא מפתיע, הבינה המלאכותית משחקת תפקיד מרכזי בחזון האוטופי של אלטמן, כמתבקש ממי שהפך לפנים של המהפכה בתחום. באופן כללי, אלטמן סבור שהשקעה בבינה מלאכותית איכותית תוריד את עלות הסחורות והשירותים ותביא לעלייה אקספוננציאלית בפריון. הוא סבור שעל אף האתגרים העצומים שהיא מציבה הבינה המלאכותית תביא לבסוף לידע חסר תקדים, ולנגישות מוגברת למידע וידע. אם לא די בכך הרי שהבינה המלאכותית תאפשר לאנשים להתמקד בפנאי ובדברים שהם נהנים לעשות.

מרכיב מהותי נוסף בחזון של העתיד הטכנולוגי של אלטמן הוא אנרגיה ירוקה, ובפרט היתוך גרעיני. לפני כשנתיים השקיע אלטמן סכום עתק של 350 מיליון דולר, בחברת ההיתוך הגרעיני הליון. לפי אלטמן, התמקדות בהיתוך גרעיני תביא לכך שניתין יהיה לספק אנרגיה נקייה כמעט ללא הגבלה, ותפחית את התלות בדלקים מאובנים. לאחר השלמת העסקה הוא אמר, "אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר שלנו לצאת ממשבר האקלים...הפחתת עלות האנרגיה היא אחת הדרכים הטובות ביותר לשפר את איכות חייהם של אנשים".

נושא נוסף שמקבל חשיבות במניפסטים של אלטמן הוא הבריאות. בעבר הוא שב וחזר על המסר שלו בדבר החשיבות שבהשקעה בטכנולוגיות שהופכות אנשים לחכמים ובריאים יותר. בין אם מדובר ברפואה מותאמת אישית, הנדסה גנטית או ממשקי מוח-מחשב. הוא סבור, כי על ידי השקעה בתחומים אלה, נוכל לשפר משמעותית את איכות החיים של יחידים ולעזור לחברה להתגבר על אתגרים הקשורים להזדקנות, מחלות וירידה קוגניטיבית. אגב, גם בתחום זה השקיע אלטמן חלק מהונו בחברות שונות, ובין היתר באחת ששמה לה למטרה לעכב תמותה.

לבסוף, המרכיב השאפתני ביותר בחזון של אלטמן נוגע להתרחבות ברחבי היקום. לדבריו, יש להשקיע בחקר החלל, התיישבות על כוכבי לכת אחרים, ובסופו של דבר הבטחת הישרדות ארוכת טווח של המין שלנו. הוא סבור, כי כיבוש החלל עשוי גם לספק משאבים חדשים, להניע התקדמות מדעית, ולעורר השראה בדורות הבאים להמשיך לפרוץ את גבולות הידע והיכולות האנושיות.
 

ערבוב בין עסקים לחזון ודמיון למאסק

אם הדברים השאפתניים של אלטמן נשמעים לכם מוכרים, יתכן וזה קשור לדברים דומים שהשמיע שותפו לשעבר של אלטמן אילון מאסק. השנים, אמנם כבר לא משתפים פעולה ברמה העסקית (מאסק אף תקף באופן פומבי את אלטמן ואת OpenAI), אך חולקים את הרצון לשתף את חזונותיהם האוטופיים באמצעות חשבונות הטוויטר הפופולאריים שלהם. על אף שחזונו של אלטמן נראה צנוע וסביר יותר ביחס לרעיונותיו התכופים והקיצוניים לעיתים של מאסק, נדמה שהיחס כלפיהם צריך להיות דומה.

על אף הביקורת התדירה שנשמעת כלפי מאסק והאופן בו הוא מתנהל, לא ניתן לקחת ממנו את ההישגים פורצי הדרך שלו. גישה ספקנית וביקורתית הן כלפי אלטמן והן כלפי מאסק היא הכרחית. השניים אמנם נמצאים בחזית הטכנולוגיה והקידמה אך הענקת משקל מהותי לחזונות האוטופיים שלהם עשויה להתברר כטעות. זאת בין היתר בשל העובדה שחלקים מרכזיים בחזונות שלהם מתבססים על הפעילות העסקית שלהם.

כך למשל, בכתבה שפורסמה במגזין הטכנולוגיה TechCrunch בחודש פברואר, נמתחה ביקורת על הערבוב שבין העמותות בראשן עומד אלטמן או להם הוא תורם מכספו לבין החברות בראשן הוא עומד או שבהן הוא השקיע. לכך מצטרפת העובדה שמבט על החברות בהן השקיע בשנים האחרונות, מגלה כי פעמים רבות ישנה חפיפה לתחומים בהם הוא מתבטא.

עם או בלי קשר, אתמול הודיעה מיקרוספט על רכישת חשמל מחברת ההיתוך הליון, בה השקיעה אלטמן סכומים נכבדים. לאחר השלמת העסקה, אלטמן מיהר לברך וקישר פעם נוספת בין החזונות (בינה מלאכותית ואנרגיה יורקה). עם זאת, הוא הכחיש כי הוא הגורם שקישר בין הצדדים , וטען שבין הצדדים התקיימו שיחות בשנים האחרונות. בין אם כך אכן היו הדברים ובין אם לאו, הרי שזו עדות נוספת לקשרים החוזרים בין הפעילויות העסקיות של אלטמן, דבר שעשוי לסבך אותו בעתיד.

לבסוף, על אף שאלטמן מרבה להתבטא בעד זכויות עובדים ושכר מינימום, תחקיר שהתפרסם לאחרונה ברשת NBC חשף את התנאים של עובדי הקבלן שהעסיקה OpenAI בשנים האחרונות. על פי התחקיר, העסיקה החברה באמצעות חברות קבלן עובדים שיעסקו בתיוג של המידע  תמורת 15 דולר לשעה, בדומה לשכר המינימום המונהג במדינות בהן פעלו, ואף לא זכו לתנאים סוציאליים (ביטוח, פנסיה וכדו'). בעבר אגב, העסיקה החברה עובדי קבלן באפריקה ושילמה להם נמוך מאד באזור ה-2 דולר לשעה. 

סם אלטמן בן ה-38 הוא יהודי-אמריקאי שנשר מלימודי מדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד והתחיל את דרכו בגיל 19 כשהקים עם שותפים את Loopt, יישום סלולרי של רשת חברתית מבוסס מיקום. אלטמן שימש כמנכ"ל החברה שגייסה כ-30 מיליון דולר, אך לאחר מכן נסגרה ולבסוף נמכרה לחברת גרין דוט תמורת 43.4 מיליון דולר. ב-2011 הפך היזם לשותף באקסלרטור Y Combinator ומונה לנשיאו. ב-2015 הקים אלטמן יחד עם אילון מאסק וכמה חוקרי בינה מלאכותית את OpenAI כשתחילה החברה נבנתה כמלכ"ר על מנת שלא תוגבל על ידי הצורך להניב תשואה כספית. 

ב-2019 כשאלטמן נהפך למנכ"ל החברה זה לא עניין יותר מדי, הפוטנציאל עדיין לא היה ברור לציבור הרחב עד השנה שעברה כש-ChatGPT נחשפה. בתוך תשעה חודשים משחרור הצ'אטבוט הוא הגיע ל-100 מיליון משתמשים וזה כנראה הפך אותו למוצר הצריכה שאומץ במהירות הגבוהה ביותר בהיסטוריה. אלטמן בעצמו אינו יודע כמה עוצמתית תהיה הבינה המלאכותית, מה תהיה המשמעות של התפתחותה עבור האדם הממוצע, או אם היא תעמיד את האנושות בסיכון. "אני לא חושב שמישהו יודע לאן כל זה הולך, רק שאנחנו מתקדמים לשם מהר".