לא רק בנט: כל העולם נושא את עיניו אל המחשוב קוונטי- מה צריך לדעת?
היום הודיעה חברת הסטארטאפ הקטנה קוונטום סורס (Quantum Source) מרחובות, על צירופו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לדירקטוריון החברה. בהודעה לתקשורת נמסר מפיו, כי "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה עם פוטנציאל משמעותי לקדם את עולמנו ולהשפיע על חיינו". אם כן, מהי הטכנולוגיה הזו, ומדוע לא רק בנט אלא כל העולם נושא אליו את עיניו?
מחשוב קוונטי הוא תחום במדעי המחשב העושה שימוש בעקרונות של תורת הקוונטים, במטרה לפרוץ את המגבלה של המחשבים המסורתיים המצויים כיום, ואשר עושים שימוש בזרם של דחפים חשמליים באופן בינארי (1 ו-0) כדי לקודד מידע, דבר שמגביל את יכולת העיבוד שלהם, בהשוואה למחשוב קוונטי. במילים אחרות, המחשוב הקוונטי, והמרכיב הרב ממדי שבחובו, מציעים אפשרויות לפתור בעיות מורכבות יותר ובמהירות רבה יותר. כל זאת הודות ליכולת שלהם לנפות מספר עצום של אפשרויות, ולחלץ מתוכם פתרונות פוטנציאליים לבעיות ואתגרים מורכבים.
ואם ההסבר הזה לא היה פשוט, הרי שמחשב קוונטי אמור להיות מסוגל לאחסן הרבה יותר מידע ולפעול עם אלגוריתמים יעילים יותר, שיתורגמו לפתרון משימות מורכבות במיוחד מהר יותר. אם כך מדוע העולם לא עובר כבר עכשיו למחשוב קוונטי? ישנם מספר סיבות אך הבולטות שבהם הם המחיר היקר (מיליארדי דולרים), והתנאים המיוחדים בהם הם פועלים, כשבניגוד למחשבים רגילים ישנו צורך בסביבה קרה מאד וסטרילית.
החל מפיתוח תרופות וכלה בהגנה על מידע
תחום המחשוב הקוונטי צמח בשנות ה-80, לאחר שהתגלה שניתן להתמודד בעזרת אלגוריתמים קוונטיים עם בעיות חישוב מסוימות בצורה יעילה יותר. הפוטנציאל העצום של התחום משך לתוכו את כל ענקיות הטכנולוגיה ובראשם גוגל (אלפבית), מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, עליבאבא, אינטל ו-IBM.
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- הבעיה של תעשיית הרכב הגרמנית: מנהלים המבינים במכניקה, ולא בדיגיטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדומה ליכולות שלו, גם כמות התחומים והבעיות שהמחשוב הקוונטי עשוי לפתור היא עצומה. כך למשל, בתעשיית התרופות ניתן להשתמש במחשוב קוונטי, כדי לפתח תרופות חדשות ולהעניק טיפול רפואי ממוקד גנטי. בכל הקשור למחקר ביולוגי המחשוב הקוונטי יכול לקדם מחקר DNA מורכב. בתחום אבטחת המידע, ניתן לתכנן הצפנת נתונים טובה יותר ודרכים להשתמש באותות אור כדי לזהות פולשים למערכת (וכן להפך). כמו כן, המחשבים הללו עשויים לסייע בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות. אך דוגמאות אלו הם רק קצה הקרחון, כשכמעט כל תחום שתעלו על הדעת עשוי להשתנות הודות לחישובים של מחשוב קוונטי.
יהפוך לשוק של 125 מיליארד דולר
בכל הקשור לפוטנציאל הכלכלי, לפי ענקית הייעוץ האסטרטגי מקינזי, מדובר ב"אחד הטרנדים הגדולים הבאים" בתחום הטכנולוגיה. לפי החברה, מחשוב קוונטי, שהוא רק פן אחד של התחום הרחב יותר של הטכנולוגיה הקוונטית, טומן בחובו הבטחה משמעותית וחלקו בכלכלה העולמית צפוי לעמוד על 1.3 טריליון דולר עד שנת 2035. לפי חברת המחקר Precedence Research, גודלה של תעשיית המחשוב הקוונטי צפוי לגדול ביותר מפי 12 מ-10.13 מיליארד דולר במהלך השנה החולפת (2022), ל-125 מיליארד דולר עד סוף העשור הזה (2022).
- 1.איילת 20/05/2023 21:36הגב לתגובה זוכל הכבוד לבנט, אמנם היה אפילו ראש ממשלה, המטרה העיקרית זה הג'וב, בנט אפילו לא העיפרון החד בקלמר, איש לא עביר אותו מבחן התאמה, למה? ברור בגלל הקשרים הלא כל כל כשרים. בראוו לכם שאילוקים.
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)
HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.
הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?
OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.
הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.
- היום שבו הוקמו ענקית נפט, ענקית ביטחון וצ'אט ששינה את החיים של כולנו
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.
