לא רק בנט: כל העולם נושא את עיניו אל המחשוב קוונטי- מה צריך לדעת?
היום הודיעה חברת הסטארטאפ הקטנה קוונטום סורס (Quantum Source) מרחובות, על צירופו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לדירקטוריון החברה. בהודעה לתקשורת נמסר מפיו, כי "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה עם פוטנציאל משמעותי לקדם את עולמנו ולהשפיע על חיינו". אם כן, מהי הטכנולוגיה הזו, ומדוע לא רק בנט אלא כל העולם נושא אליו את עיניו?
מחשוב קוונטי הוא תחום במדעי המחשב העושה שימוש בעקרונות של תורת הקוונטים, במטרה לפרוץ את המגבלה של המחשבים המסורתיים המצויים כיום, ואשר עושים שימוש בזרם של דחפים חשמליים באופן בינארי (1 ו-0) כדי לקודד מידע, דבר שמגביל את יכולת העיבוד שלהם, בהשוואה למחשוב קוונטי. במילים אחרות, המחשוב הקוונטי, והמרכיב הרב ממדי שבחובו, מציעים אפשרויות לפתור בעיות מורכבות יותר ובמהירות רבה יותר. כל זאת הודות ליכולת שלהם לנפות מספר עצום של אפשרויות, ולחלץ מתוכם פתרונות פוטנציאליים לבעיות ואתגרים מורכבים.
ואם ההסבר הזה לא היה פשוט, הרי שמחשב קוונטי אמור להיות מסוגל לאחסן הרבה יותר מידע ולפעול עם אלגוריתמים יעילים יותר, שיתורגמו לפתרון משימות מורכבות במיוחד מהר יותר. אם כך מדוע העולם לא עובר כבר עכשיו למחשוב קוונטי? ישנם מספר סיבות אך הבולטות שבהם הם המחיר היקר (מיליארדי דולרים), והתנאים המיוחדים בהם הם פועלים, כשבניגוד למחשבים רגילים ישנו צורך בסביבה קרה מאד וסטרילית.
החל מפיתוח תרופות וכלה בהגנה על מידע
תחום המחשוב הקוונטי צמח בשנות ה-80, לאחר שהתגלה שניתן להתמודד בעזרת אלגוריתמים קוונטיים עם בעיות חישוב מסוימות בצורה יעילה יותר. הפוטנציאל העצום של התחום משך לתוכו את כל ענקיות הטכנולוגיה ובראשם גוגל (אלפבית), מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, עליבאבא, אינטל ו-IBM.
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדומה ליכולות שלו, גם כמות התחומים והבעיות שהמחשוב הקוונטי עשוי לפתור היא עצומה. כך למשל, בתעשיית התרופות ניתן להשתמש במחשוב קוונטי, כדי לפתח תרופות חדשות ולהעניק טיפול רפואי ממוקד גנטי. בכל הקשור למחקר ביולוגי המחשוב הקוונטי יכול לקדם מחקר DNA מורכב. בתחום אבטחת המידע, ניתן לתכנן הצפנת נתונים טובה יותר ודרכים להשתמש באותות אור כדי לזהות פולשים למערכת (וכן להפך). כמו כן, המחשבים הללו עשויים לסייע בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות. אך דוגמאות אלו הם רק קצה הקרחון, כשכמעט כל תחום שתעלו על הדעת עשוי להשתנות הודות לחישובים של מחשוב קוונטי.
יהפוך לשוק של 125 מיליארד דולר
בכל הקשור לפוטנציאל הכלכלי, לפי ענקית הייעוץ האסטרטגי מקינזי, מדובר ב"אחד הטרנדים הגדולים הבאים" בתחום הטכנולוגיה. לפי החברה, מחשוב קוונטי, שהוא רק פן אחד של התחום הרחב יותר של הטכנולוגיה הקוונטית, טומן בחובו הבטחה משמעותית וחלקו בכלכלה העולמית צפוי לעמוד על 1.3 טריליון דולר עד שנת 2035. לפי חברת המחקר Precedence Research, גודלה של תעשיית המחשוב הקוונטי צפוי לגדול ביותר מפי 12 מ-10.13 מיליארד דולר במהלך השנה החולפת (2022), ל-125 מיליארד דולר עד סוף העשור הזה (2022).
- 1.איילת 20/05/2023 21:36הגב לתגובה זוכל הכבוד לבנט, אמנם היה אפילו ראש ממשלה, המטרה העיקרית זה הג'וב, בנט אפילו לא העיפרון החד בקלמר, איש לא עביר אותו מבחן התאמה, למה? ברור בגלל הקשרים הלא כל כל כשרים. בראוו לכם שאילוקים.
דיפסיק AI סיני. קרדיט: רשתות חברתיותדיפסיק חוזרת - מאתגרת את OpenAI ואת גוגל עם גרסאות חדשות; האם האיום אמיתי?
החברה מציגה מודלים חדשים עם יכולות חשיבה, פתרון בעיות וביצוע משימות, כולל הישגים גבוהים בתחרויות בינלאומיות - האם היא מהווה איום אמיתי לגוגל ו OpenAI?
חברת הבינה המלאכותית הסינית דיפסיק (DeepSeek) חשפה השבוע שתי גרסאות חדשות של מודלים מתקדמים, שמיועדות לחזק את מעמדה מול שחקניות הענק מארה"ב - ובראשן OpenAI וגוגל. מדובר בגרסאות חדשות למודל DeepSeek-V3.2, שמהוות המשך לפלטפורמה הניסיונית שהושקה בספטמבר האחרון.
החברה טוענת כי המודל החדש מציג ביצועים שמשתווים לאלו של GPT-5 של OpenAI במדדים שונים של חשיבה והסקה לוגית. לפי הודעתה, המודל מסוגל לא רק להתמודד עם משימות שדורשות הבנה מעמיקה, אלא גם לעשות שימוש בכלים חיצוניים כמו מנועי חיפוש, מחשבונים ומבצעי קוד - במצב של חשיבה אקטיבית או פאסיבית. דיפסיק לצד חברות סיניות נוספות לרבות עליבאבא ובאידו מצליחות בהדרגה לצמצם את הפער מול הגופים האמריקאיים. הן פועלות מכיוון אחר - בעוד ענקיות ה-AI האמריקאיות משתמשות בכוח עיבודי ענק כדי להשיג את כל המידע שקיים ואת לנתח ולהסיק ממנו, דיפסיק וחלק גדול מהצ'אטים הסינים הנוספים עובדים במודל אחר שלפיו הצ'אט מנתח את התוכן והמידע במקומות מרכזיים מובילים ולא בכל הרשת. הטענה היא שאם מחפשים מידע על מושג מסוים או אירוע מסוים הוא יכול להופיע רבות, מאות אלפים ומיליוני פעמים ברשת ואין טען לנתח את כל המכלול הזה, כי זה ברובו מידע חוזר. לכן, עדיף להסתמך על פחות מקורות אך שיהיו מקורות מיהמנים.
דיפסיק מקבל במבחנים תוצאות טובות וזה בהחלט צריך להדאיג את OpenAI, גוגל ואחרות. התחרות מתעצמת והסינים מצמצמים את הפער וזה למרות שאין להם את השבבים המתקדמים של אנבידיה בגלל הגבלות הסחר של ממשל טראמפ.
מחשבה ככלי עבודה: אינטגרציה בין בינה לבין פעולה
החידוש המרכזי במודל DeepSeek-V3.2, לפי החברה, הוא שילוב ישיר של יכולת חשיבה עם ביצוע פעולות - דוגמת הפעלת חישובים, הפעלת סקריפטים וקבלת החלטות. המודל, לפי דברי החברה, מסוגל גם לבצע פעולה לאחר תהליך חשיבתי, וגם לפעול מיידית תוך שימוש בכלים מובנים.
- דיפסיק על ה-AI: "השאלה אינה מה בונים אלא מה ניתן לשמר"
- דיפסיק תשיק מודל בסוף שנה - התעשייה דרוכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, הושקה גרסה נוספת בשם DeepSeek-V3.2-Speciale, שמכוונת למשימות מורכבות במיוחד בתחומי המתמטיקה והאלגוריתמיקה. מודל זה הראה ביצועים ברמה של מדליית זהב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית ובאולימפיאדת המידע (Informatics). החברה טוענת כי הביצועים של Speciale משתווים לאלו של מודל Gemini-3 Pro של גוגל.
פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
מחקר משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר: הייטק מהווה 11% מהמועסקים אך 26% מבעלי המיומנות הגבוהה; השכר בענף גבוה פי 2.7 מהמשק, והתרחבות “חברות העל” מהווה את מנוע העמקת הפערים
הייטק המשק הישראלי מתאפיין במבנה דואלי חריג. מצד אחד, מגזר הייטק בעל פריון גבוה ורמות שכר מהגבוהות במשק. מצד שני, חלקים נרחבים אחרים מהמגזר העסקי מתאפיינים בשכר ובפריון נמוך בהשוואה בינלאומית. ניתוח משותף שנערך על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל ואגף הכלכלן
הראשי במשרד האוצר מאפיין את הרכב ההון האנושי של מגזר ההייטק הישראלי בהשוואה בינלאומית, בוחן כיצד הוא התפתח על־פני זמן וסוקר את התפתחות פערי השכר בין מגזר ההייטק ליתר ענפי המשק ואת מקורותיהם.
ממצאים מסקר המיומנויות הבינלאומי (PIAAC) שנערך ב-2022-2023 מצביעים על רמת המיומנויות הגבוהה של העובדים בהיי טק הישראלי: בעוד ששיעור המועסקים בהייטק מכלל המועסקים בישראל עמד על כ-11%, בחמישון המיומנות העליון הוא מגיע ל-26%. שיעורים אלו מהווים עלייה בהשוואה לגל הסקר הקודם (2014-2015), והם הגבוהים ביותר בקרב כל המדינות המפותחות שנמדדו בסקר. נמצא גם שפער המיומנויות בישראל בין עובדי ההייטק לבין יתר עובדי המשק הוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD.
גם בשכר היחסי ניכרים פערים משמעותיים לטובת ההייטק הישראלי: השכר החציוני של עובדי ההייטק בישראל גבוה פי 2.7 מזה של העובדים בשאר הענפים, יחס גבוה יותר מהממוצע במדינות
ההשוואה (1.8), וגבוה מהיחס של 2.3 שנמדד בגל הקודם של הסקר (2014-2015). בעבודה מוצג ניתוח של הגידול בפערי השכר בין ההייטק ליתר המשק בשנים 2010-2022 על סמך נתונים מנהליים של רשות המסים, תוך שימוש במתודולוגיה מקובלת בספרות. בניתוח נמצא כי עיקר הגידול בפערי השכר
מוסבר על ידי גידול בחלקן היחסי של חברות בעלות פריון גבוה במיוחד שיכולות לשלם שכר גבוה לעובדיהן, וכן על ידי עליית פריון רוחבית בכלל מגזר ההייטק, ולא על ידי התרחבות בפערי הכישורים של העובדים.
ההתרחבות המהירה של "חברות העל" משנה את פני הענף
על פי הממצאים, כשני שלישים מגידול התעסוקה בהייטק בין 2010 ל-2022 התרחשו בתוך קבוצה מצומצמת של כ-20% מהחברות, אלה שמשלמות תוספת שכר העולה משמעותית על הצפוי על סמך כישורי עובדיהן. שיעור העובדים המועסקים ב-"חברות על" זינק מ-18% בלבד בשנת 2010 לכ-40% ב-2022. מדובר ברובן בחברות גדולות, כאשר כ-40% מהן הן חברות רב־לאומיות, וכולן מאופיינות ביכולת משיכת עובדים מהשורה העליונה של מיומנויות ההייטק.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכך, מגזר ההייטק הישראלי מתייצב כמנוע צמיחה שמבוסס על "אקוסיסטם" ייחודי של הון אנושי איכותי, ריכוז חברות מובילות ויכולת תשלום יוצאת דופן. המחקר מצביע על כך שהמשך צמיחת ההייטק תלוי ביכולת ישראל להגדיל משמעותית את מספר העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות, ולא רק בקצב המתקבל במדינות אחרות. יתרה מכך, צמיחה כזו עשויה לתמוך בהעלאת הפריון גם בענפים שלא משתייכים להייטק.
