מחשב קוואנטי
צילום: יבמ

לא רק בנט: כל העולם נושא את עיניו אל המחשוב קוונטי- מה צריך לדעת?

איך עובד המחשב הקוונטי שמעסיק כמעט את כל ענקיות הטכנולוגיה, אשר צפוי לייצר שוק של 125 מיליארד דולר בסוף העשור, וכיצד הוא עשוי לשנות האופן שבו כל תחומי החיים מתנהלים? 
איתן גרסטנפלד | (1)

היום הודיעה חברת הסטארטאפ הקטנה קוונטום סורס (Quantum Source) מרחובות, על צירופו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לדירקטוריון החברה. בהודעה לתקשורת נמסר מפיו, כי "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה עם פוטנציאל משמעותי לקדם את עולמנו ולהשפיע על חיינו". אם כן, מהי הטכנולוגיה הזו, ומדוע לא רק בנט אלא כל העולם נושא אליו את עיניו? 

מחשוב קוונטי הוא תחום במדעי המחשב העושה שימוש בעקרונות של תורת הקוונטים, במטרה לפרוץ את המגבלה של המחשבים המסורתיים המצויים כיום, ואשר עושים שימוש בזרם של דחפים חשמליים באופן בינארי (1 ו-0) כדי לקודד מידע, דבר שמגביל את יכולת העיבוד שלהם, בהשוואה למחשוב קוונטי. במילים אחרות, המחשוב הקוונטי, והמרכיב הרב ממדי שבחובו, מציעים אפשרויות לפתור בעיות מורכבות יותר ובמהירות רבה יותר. כל זאת הודות ליכולת שלהם לנפות מספר עצום של אפשרויות, ולחלץ מתוכם פתרונות פוטנציאליים לבעיות ואתגרים מורכבים.

ואם ההסבר הזה לא היה פשוט, הרי שמחשב קוונטי אמור להיות מסוגל לאחסן הרבה יותר מידע ולפעול עם אלגוריתמים יעילים יותר, שיתורגמו לפתרון משימות מורכבות במיוחד מהר יותר. אם כך מדוע העולם לא עובר כבר עכשיו למחשוב קוונטי? ישנם מספר סיבות אך הבולטות שבהם הם המחיר היקר (מיליארדי דולרים), והתנאים המיוחדים בהם הם פועלים, כשבניגוד למחשבים רגילים ישנו צורך בסביבה קרה מאד וסטרילית.

 

החל מפיתוח תרופות וכלה בהגנה על מידע 

תחום המחשוב הקוונטי צמח בשנות ה-80, לאחר שהתגלה שניתן להתמודד בעזרת אלגוריתמים קוונטיים עם בעיות חישוב מסוימות בצורה יעילה יותר. הפוטנציאל העצום של התחום משך לתוכו את כל ענקיות הטכנולוגיה ובראשם גוגל (אלפבית), מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, עליבאבא, אינטל ו-IBM.

בדומה ליכולות שלו, גם כמות התחומים והבעיות שהמחשוב הקוונטי עשוי לפתור היא עצומה. כך למשל, בתעשיית התרופות  ניתן להשתמש במחשוב קוונטי, כדי לפתח תרופות חדשות ולהעניק טיפול רפואי ממוקד גנטי. בכל הקשור למחקר ביולוגי המחשוב הקוונטי יכול לקדם מחקר DNA מורכב. בתחום אבטחת המידע, ניתן לתכנן הצפנת נתונים טובה יותר ודרכים להשתמש באותות אור כדי לזהות פולשים למערכת (וכן להפך). כמו כן, המחשבים הללו עשויים לסייע בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות. אך דוגמאות אלו הם רק קצה הקרחון, כשכמעט כל תחום שתעלו על הדעת עשוי להשתנות הודות לחישובים של מחשוב קוונטי.

יהפוך לשוק של 125 מיליארד דולר

בכל הקשור לפוטנציאל הכלכלי, לפי ענקית הייעוץ האסטרטגי מקינזי, מדובר ב"אחד הטרנדים הגדולים הבאים" בתחום הטכנולוגיה. לפי החברה, מחשוב קוונטי, שהוא רק פן אחד של התחום הרחב יותר של הטכנולוגיה הקוונטית, טומן בחובו הבטחה משמעותית וחלקו בכלכלה העולמית צפוי לעמוד על 1.3 טריליון דולר עד שנת 2035. לפי חברת המחקר Precedence Research, גודלה של תעשיית המחשוב הקוונטי צפוי לגדול ביותר מפי 12 מ-10.13 מיליארד דולר במהלך השנה החולפת (2022), ל-125 מיליארד דולר עד סוף העשור הזה  (2022).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איילת 20/05/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לבנט, אמנם היה אפילו ראש ממשלה, המטרה העיקרית זה הג'וב, בנט אפילו לא העיפרון החד בקלמר, איש לא עביר אותו מבחן התאמה, למה? ברור בגלל הקשרים הלא כל כל כשרים. בראוו לכם שאילוקים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

עמית בר |
נושאים בכתבה עובדים קריירה

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.

במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.

בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.

זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.

לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית

חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.

עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

עמית בר |
נושאים בכתבה עובדים קריירה

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.

במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.

בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.

זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.

לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית

חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.