לא רק בנט: כל העולם נושא את עיניו אל המחשוב קוונטי- מה צריך לדעת?
היום הודיעה חברת הסטארטאפ הקטנה קוונטום סורס (Quantum Source) מרחובות, על צירופו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לדירקטוריון החברה. בהודעה לתקשורת נמסר מפיו, כי "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה עם פוטנציאל משמעותי לקדם את עולמנו ולהשפיע על חיינו". אם כן, מהי הטכנולוגיה הזו, ומדוע לא רק בנט אלא כל העולם נושא אליו את עיניו?
מחשוב קוונטי הוא תחום במדעי המחשב העושה שימוש בעקרונות של תורת הקוונטים, במטרה לפרוץ את המגבלה של המחשבים המסורתיים המצויים כיום, ואשר עושים שימוש בזרם של דחפים חשמליים באופן בינארי (1 ו-0) כדי לקודד מידע, דבר שמגביל את יכולת העיבוד שלהם, בהשוואה למחשוב קוונטי. במילים אחרות, המחשוב הקוונטי, והמרכיב הרב ממדי שבחובו, מציעים אפשרויות לפתור בעיות מורכבות יותר ובמהירות רבה יותר. כל זאת הודות ליכולת שלהם לנפות מספר עצום של אפשרויות, ולחלץ מתוכם פתרונות פוטנציאליים לבעיות ואתגרים מורכבים.
ואם ההסבר הזה לא היה פשוט, הרי שמחשב קוונטי אמור להיות מסוגל לאחסן הרבה יותר מידע ולפעול עם אלגוריתמים יעילים יותר, שיתורגמו לפתרון משימות מורכבות במיוחד מהר יותר. אם כך מדוע העולם לא עובר כבר עכשיו למחשוב קוונטי? ישנם מספר סיבות אך הבולטות שבהם הם המחיר היקר (מיליארדי דולרים), והתנאים המיוחדים בהם הם פועלים, כשבניגוד למחשבים רגילים ישנו צורך בסביבה קרה מאד וסטרילית.
החל מפיתוח תרופות וכלה בהגנה על מידע
תחום המחשוב הקוונטי צמח בשנות ה-80, לאחר שהתגלה שניתן להתמודד בעזרת אלגוריתמים קוונטיים עם בעיות חישוב מסוימות בצורה יעילה יותר. הפוטנציאל העצום של התחום משך לתוכו את כל ענקיות הטכנולוגיה ובראשם גוגל (אלפבית), מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, עליבאבא, אינטל ו-IBM.
- רובינהוד מרחיבה את שוקי התחזיות לספורט
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדומה ליכולות שלו, גם כמות התחומים והבעיות שהמחשוב הקוונטי עשוי לפתור היא עצומה. כך למשל, בתעשיית התרופות ניתן להשתמש במחשוב קוונטי, כדי לפתח תרופות חדשות ולהעניק טיפול רפואי ממוקד גנטי. בכל הקשור למחקר ביולוגי המחשוב הקוונטי יכול לקדם מחקר DNA מורכב. בתחום אבטחת המידע, ניתן לתכנן הצפנת נתונים טובה יותר ודרכים להשתמש באותות אור כדי לזהות פולשים למערכת (וכן להפך). כמו כן, המחשבים הללו עשויים לסייע בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות. אך דוגמאות אלו הם רק קצה הקרחון, כשכמעט כל תחום שתעלו על הדעת עשוי להשתנות הודות לחישובים של מחשוב קוונטי.
יהפוך לשוק של 125 מיליארד דולר
בכל הקשור לפוטנציאל הכלכלי, לפי ענקית הייעוץ האסטרטגי מקינזי, מדובר ב"אחד הטרנדים הגדולים הבאים" בתחום הטכנולוגיה. לפי החברה, מחשוב קוונטי, שהוא רק פן אחד של התחום הרחב יותר של הטכנולוגיה הקוונטית, טומן בחובו הבטחה משמעותית וחלקו בכלכלה העולמית צפוי לעמוד על 1.3 טריליון דולר עד שנת 2035. לפי חברת המחקר Precedence Research, גודלה של תעשיית המחשוב הקוונטי צפוי לגדול ביותר מפי 12 מ-10.13 מיליארד דולר במהלך השנה החולפת (2022), ל-125 מיליארד דולר עד סוף העשור הזה (2022).
- 1.איילת 20/05/2023 21:36הגב לתגובה זוכל הכבוד לבנט, אמנם היה אפילו ראש ממשלה, המטרה העיקרית זה הג'וב, בנט אפילו לא העיפרון החד בקלמר, איש לא עביר אותו מבחן התאמה, למה? ברור בגלל הקשרים הלא כל כל כשרים. בראוו לכם שאילוקים.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנניה בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
