לא רק בנט: כל העולם נושא את עיניו אל המחשוב קוונטי- מה צריך לדעת?
היום הודיעה חברת הסטארטאפ הקטנה קוונטום סורס (Quantum Source) מרחובות, על צירופו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לדירקטוריון החברה. בהודעה לתקשורת נמסר מפיו, כי "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה עם פוטנציאל משמעותי לקדם את עולמנו ולהשפיע על חיינו". אם כן, מהי הטכנולוגיה הזו, ומדוע לא רק בנט אלא כל העולם נושא אליו את עיניו?
מחשוב קוונטי הוא תחום במדעי המחשב העושה שימוש בעקרונות של תורת הקוונטים, במטרה לפרוץ את המגבלה של המחשבים המסורתיים המצויים כיום, ואשר עושים שימוש בזרם של דחפים חשמליים באופן בינארי (1 ו-0) כדי לקודד מידע, דבר שמגביל את יכולת העיבוד שלהם, בהשוואה למחשוב קוונטי. במילים אחרות, המחשוב הקוונטי, והמרכיב הרב ממדי שבחובו, מציעים אפשרויות לפתור בעיות מורכבות יותר ובמהירות רבה יותר. כל זאת הודות ליכולת שלהם לנפות מספר עצום של אפשרויות, ולחלץ מתוכם פתרונות פוטנציאליים לבעיות ואתגרים מורכבים.
ואם ההסבר הזה לא היה פשוט, הרי שמחשב קוונטי אמור להיות מסוגל לאחסן הרבה יותר מידע ולפעול עם אלגוריתמים יעילים יותר, שיתורגמו לפתרון משימות מורכבות במיוחד מהר יותר. אם כך מדוע העולם לא עובר כבר עכשיו למחשוב קוונטי? ישנם מספר סיבות אך הבולטות שבהם הם המחיר היקר (מיליארדי דולרים), והתנאים המיוחדים בהם הם פועלים, כשבניגוד למחשבים רגילים ישנו צורך בסביבה קרה מאד וסטרילית.
החל מפיתוח תרופות וכלה בהגנה על מידע
תחום המחשוב הקוונטי צמח בשנות ה-80, לאחר שהתגלה שניתן להתמודד בעזרת אלגוריתמים קוונטיים עם בעיות חישוב מסוימות בצורה יעילה יותר. הפוטנציאל העצום של התחום משך לתוכו את כל ענקיות הטכנולוגיה ובראשם גוגל (אלפבית), מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, עליבאבא, אינטל ו-IBM.
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
- רובינהוד מרחיבה את שוקי התחזיות לספורט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדומה ליכולות שלו, גם כמות התחומים והבעיות שהמחשוב הקוונטי עשוי לפתור היא עצומה. כך למשל, בתעשיית התרופות ניתן להשתמש במחשוב קוונטי, כדי לפתח תרופות חדשות ולהעניק טיפול רפואי ממוקד גנטי. בכל הקשור למחקר ביולוגי המחשוב הקוונטי יכול לקדם מחקר DNA מורכב. בתחום אבטחת המידע, ניתן לתכנן הצפנת נתונים טובה יותר ודרכים להשתמש באותות אור כדי לזהות פולשים למערכת (וכן להפך). כמו כן, המחשבים הללו עשויים לסייע בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות. אך דוגמאות אלו הם רק קצה הקרחון, כשכמעט כל תחום שתעלו על הדעת עשוי להשתנות הודות לחישובים של מחשוב קוונטי.
יהפוך לשוק של 125 מיליארד דולר
בכל הקשור לפוטנציאל הכלכלי, לפי ענקית הייעוץ האסטרטגי מקינזי, מדובר ב"אחד הטרנדים הגדולים הבאים" בתחום הטכנולוגיה. לפי החברה, מחשוב קוונטי, שהוא רק פן אחד של התחום הרחב יותר של הטכנולוגיה הקוונטית, טומן בחובו הבטחה משמעותית וחלקו בכלכלה העולמית צפוי לעמוד על 1.3 טריליון דולר עד שנת 2035. לפי חברת המחקר Precedence Research, גודלה של תעשיית המחשוב הקוונטי צפוי לגדול ביותר מפי 12 מ-10.13 מיליארד דולר במהלך השנה החולפת (2022), ל-125 מיליארד דולר עד סוף העשור הזה (2022).
- 1.איילת 20/05/2023 21:36הגב לתגובה זוכל הכבוד לבנט, אמנם היה אפילו ראש ממשלה, המטרה העיקרית זה הג'וב, בנט אפילו לא העיפרון החד בקלמר, איש לא עביר אותו מבחן התאמה, למה? ברור בגלל הקשרים הלא כל כל כשרים. בראוו לכם שאילוקים.
מייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שורפרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21
AI21 של פרופ' אמנון שעשוע היא עוד חברת חלום. החברה ובשמה המלא - AI21 Labs מפתחת פלטפורמות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית, עם דגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) ברמת עומק שמאפשרת קריאה, כתיבה, סיכום והבנה של טקסטים מורכבים. היא מתהדרת ביכולת ניתוח טקסט לעומק, וכפי שאמרו מייסדיה היא יכולה לעשות זאת בפחות שגיאות מהמודלים הגדולים. בפועל, היא נחשבת לאחת מהמתחרות של OpenAI, גרוק, ג'ימיני ו־Anthropic. (להרחבה - מה הבשורה בסטארטאפ החדש של פרופ' שעשוע והאם הוא יכול להיות גדול ממובילאיי?)
החברה מנהלת מו"מ למכירתה לאנבידיה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. השווי בגיוס האחרון היה 1.4 מיליארד דולר כשעד היום גייסה החברה קרוב ל-700 מיליון דולר. בהינתן החלום ששעשוע והמייסדים דיברו עליו, עולה השאלה - למה לא להתקדם לבד? האם זה עוד חלום של שעשוע שבסוף נשאר בגדר חלום - את מובילאיי הוא הצליח למכור לאינטל ב-16 מיליארד דולר, כשמאז, כמעט עשור אחרי, היא עברה שינויים וטלטלות וחזרה לוול סטריט ואיכזבה כשהשווי כעת הוט 8.6 מיליארד דולר. שעשוע סיפר חלום, מכר חלום, הפך למיליארדר, אבל בפועל, מובילאיי לא סיפקה את הסחורה, ושעשוע לא קונה מניות באופן משמעותי. לדבר זה קל להוציא כסף מהכיס זה קשה. ובכלל, בזמן שהוא המוביל של מובילאיי הוא עוסק בהקמת סטארטאפים, זו לדעתנו הסיבה או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצבה של מובילאיי - למה נפלה מובילאיי? התשובה במנהלים
אקזיט של 2-3 מיליארד דולר ל-AI21 הוא מרשים, הצלחה גדולה, למרות שהציפיות היו בשמיים. המרוויחים הגדולים נוסף לשעשוע יהיו יואב שוהם ואורי גושן. ל-AI21 כ-200 עובדים, רובם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וניסיון בתחום הבינה המלאכותית, אך הכנסותיה נמוכות יחסית ונעות סביב 50 מיליון דולר. מבחינת אנבידיה, העסקה מהווה הזדמנות להגדיל במהירות את כוח האדם בישראל לצד רכישת טכנולוגיה, אם כי לא ברור מה אנביידה מחפשת בצ'אט-מחולל של החברה, היא הרי לא רוצה להתחרות בלקוחות שלה.
לאחרונה רכשה אנבידיה גם את Deci ו-Run:ai בישראל בסכום כולל של מעל מיליארד דולר כשבמקביל היא נערכת להרחבת הפעילות שלה בארץ שמעסיקה כיום כ-5,500 עובדים. הקמפוס החדש בקריית טבעון אמור להעסיק אלפי עובדים ולפי ההערכות תוך שלוש-ארבע שנים יעסיק לפחות 5,000 עובדים נוספים ובעתיד רחוק יותר כ-10,000 עובדים.
- ראש בראש עם ענקיות ה-AI: מודל הסקה חדש של AI21
- גיוס ענק: סטארט-אפ ה-AI של אמנון שעשוע גייס 155 מיליון דולר, בין היתר מגוגל ואנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שעשוע מתמקד כעת בפרויקט הבא שלו עם הסטארט-אפ החדש דאבל AI, שהוקם לפני כשנתיים ושואף לפתח טכנולוגיות AI מתקדמות בתחום הסופר-אינטיליגנציה. דאבל AI מתמקדת במחקר ופיתוח ברמה גבוהה, במטרה לבנות כלים שיביאו תגליות מדעיות משמעותיות. במייסדיה נמנים חוקרים מובילים מתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, חלקם עבדו עם שעשוע בעבר במיזמים שונים, כולל מובילאיי. אל תתפלאו אם גם החלום הזה יימכר, וזה לא משנה מה יהיה בעוד 10 שנים. שעשוע הוא פרופסור למדעי המחשב, אבל הוא מצטיין בלמכור חלומות ובשוק הטק זה עובד.
סם אלטמן openaiopen AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
מדובר בשיא חסר תקדים כאשר החברה גם הרחיבה את מערך הבונוסים ושימור העובדים ואף מעניקה מענקי שימור בשווי מיליונים לעובדים משמעותיים
חברת OpenAI העניקה לעובדיה חבילות תגמול מבוססות מניות בשווי ממוצע של כ־1.5 מיליון דולר לעובד, נתון חסר תקדים בקרב סטארטאפים פרטיים, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל . מדובר בסכומים שמציבים את עובדי החברה בשורה אחת עם עובדים בכירים בחברות ציבוריות ותיקות, עוד לפני ש־OpenAI עצמה הונפקה או קבעה מסלול ברור להנפקה עתידית. העיתון מציין כי חלק ניכר מהתגמול אינו מגיע בשכר מזומן אלא באופציות וביחידות
הון הצמודות לשווי החברה, שהוערך בעסקאות משניות בעשרות מיליארדי דולרים.
המרוץ העולמי אחר טאלנטים בתחום הבינה המלאכותית הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמעצבים את שוק ההייטק, ו־OpenAI ניצבת בלב הזירה הזו. לפי שורת פרסומים בעיתונות הכלכלית האמריקאית והבריטית, החברה פיתחה מדיניות תגמול חריגה בהיקפה, שבמרכזה מתן אופציות ומענקי הון לעובדים כמעט בכל הדרגים, במטרה לשמר כוח אדם איכותי ולהתמודד עם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות טכנולוגיה וחברות AI חדשות.
לפי דיווחים ברשת בלומברג ובפייננשל טיימס, מדיניות האופציות של OpenAI עברה בשנה האחרונה שינוי עמוק. החברה צמצמה תחילה את תקופת ההבשלה המקובלת של אופציות, ובהמשך אף ביטלה לחלוטין מנהג המכונה vesting cliff, לפיו קיימת תקופת המתנה ראשונית שבה העובד אינו זכאי לאף חלק מההון. המשמעות היא שעובדים חדשים מקבלים זכות מיידית לחלק מהאופציות שלהם, מהלך חריג שנועד להקטין את הפיתוי לעבור לחברות מתחרות שמציעות תגמול מהיר וגבוה.
המהלך הזה אינו מתרחש בוואקום. לפי דיווחים, OpenAI מתמודדת עם לחצים כבדים מצד שחקנים כמו מטה, גוגל וסטארטאפים ממומנים היטב, שמוכנים לשלם סכומים עצומים עבור חוקרים ומהנדסים מובילים בתחום ה־AI. בתגובה, OpenAI הרחיבה גם את מערך הבונוסים ושימור העובדים, כולל מענקי שימור של מיליוני דולרים לעובדים מרכזיים, וגמישות רבה יותר בבחירה בין שכר מזומן לבין תגמול הוני.
- אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
- בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העיתונות הכלכלית מדגישה כי למדיניות הזו יש גם מחיר. היקף התגמול ההוני מהווה מרכיב משמעותי בהוצאות החברה ותורם להפסדים התפעוליים המדווחים שלה. אנליסטים שצוטטו בפייננשל טיימס מציינים כי חלוקת אופציות בהיקפים כה גדולים עלולה ליצור דילול מהותי לבעלי המניות הקיימים ולהשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים את שווי החברה בעתיד.
