מחשב קוואנטי
צילום: יבמ

לא רק בנט: כל העולם נושא את עיניו אל המחשוב קוונטי- מה צריך לדעת?

איך עובד המחשב הקוונטי שמעסיק כמעט את כל ענקיות הטכנולוגיה, אשר צפוי לייצר שוק של 125 מיליארד דולר בסוף העשור, וכיצד הוא עשוי לשנות האופן שבו כל תחומי החיים מתנהלים? 
איתן גרסטנפלד | (1)

היום הודיעה חברת הסטארטאפ הקטנה קוונטום סורס (Quantum Source) מרחובות, על צירופו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לדירקטוריון החברה. בהודעה לתקשורת נמסר מפיו, כי "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה עם פוטנציאל משמעותי לקדם את עולמנו ולהשפיע על חיינו". אם כן, מהי הטכנולוגיה הזו, ומדוע לא רק בנט אלא כל העולם נושא אליו את עיניו? 

מחשוב קוונטי הוא תחום במדעי המחשב העושה שימוש בעקרונות של תורת הקוונטים, במטרה לפרוץ את המגבלה של המחשבים המסורתיים המצויים כיום, ואשר עושים שימוש בזרם של דחפים חשמליים באופן בינארי (1 ו-0) כדי לקודד מידע, דבר שמגביל את יכולת העיבוד שלהם, בהשוואה למחשוב קוונטי. במילים אחרות, המחשוב הקוונטי, והמרכיב הרב ממדי שבחובו, מציעים אפשרויות לפתור בעיות מורכבות יותר ובמהירות רבה יותר. כל זאת הודות ליכולת שלהם לנפות מספר עצום של אפשרויות, ולחלץ מתוכם פתרונות פוטנציאליים לבעיות ואתגרים מורכבים.

ואם ההסבר הזה לא היה פשוט, הרי שמחשב קוונטי אמור להיות מסוגל לאחסן הרבה יותר מידע ולפעול עם אלגוריתמים יעילים יותר, שיתורגמו לפתרון משימות מורכבות במיוחד מהר יותר. אם כך מדוע העולם לא עובר כבר עכשיו למחשוב קוונטי? ישנם מספר סיבות אך הבולטות שבהם הם המחיר היקר (מיליארדי דולרים), והתנאים המיוחדים בהם הם פועלים, כשבניגוד למחשבים רגילים ישנו צורך בסביבה קרה מאד וסטרילית.

 

החל מפיתוח תרופות וכלה בהגנה על מידע 

תחום המחשוב הקוונטי צמח בשנות ה-80, לאחר שהתגלה שניתן להתמודד בעזרת אלגוריתמים קוונטיים עם בעיות חישוב מסוימות בצורה יעילה יותר. הפוטנציאל העצום של התחום משך לתוכו את כל ענקיות הטכנולוגיה ובראשם גוגל (אלפבית), מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, עליבאבא, אינטל ו-IBM.

בדומה ליכולות שלו, גם כמות התחומים והבעיות שהמחשוב הקוונטי עשוי לפתור היא עצומה. כך למשל, בתעשיית התרופות  ניתן להשתמש במחשוב קוונטי, כדי לפתח תרופות חדשות ולהעניק טיפול רפואי ממוקד גנטי. בכל הקשור למחקר ביולוגי המחשוב הקוונטי יכול לקדם מחקר DNA מורכב. בתחום אבטחת המידע, ניתן לתכנן הצפנת נתונים טובה יותר ודרכים להשתמש באותות אור כדי לזהות פולשים למערכת (וכן להפך). כמו כן, המחשבים הללו עשויים לסייע בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות. אך דוגמאות אלו הם רק קצה הקרחון, כשכמעט כל תחום שתעלו על הדעת עשוי להשתנות הודות לחישובים של מחשוב קוונטי.

יהפוך לשוק של 125 מיליארד דולר

בכל הקשור לפוטנציאל הכלכלי, לפי ענקית הייעוץ האסטרטגי מקינזי, מדובר ב"אחד הטרנדים הגדולים הבאים" בתחום הטכנולוגיה. לפי החברה, מחשוב קוונטי, שהוא רק פן אחד של התחום הרחב יותר של הטכנולוגיה הקוונטית, טומן בחובו הבטחה משמעותית וחלקו בכלכלה העולמית צפוי לעמוד על 1.3 טריליון דולר עד שנת 2035. לפי חברת המחקר Precedence Research, גודלה של תעשיית המחשוב הקוונטי צפוי לגדול ביותר מפי 12 מ-10.13 מיליארד דולר במהלך השנה החולפת (2022), ל-125 מיליארד דולר עד סוף העשור הזה  (2022).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איילת 20/05/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לבנט, אמנם היה אפילו ראש ממשלה, המטרה העיקרית זה הג'וב, בנט אפילו לא העיפרון החד בקלמר, איש לא עביר אותו מבחן התאמה, למה? ברור בגלל הקשרים הלא כל כל כשרים. בראוו לכם שאילוקים.
משקפיים חכמות של מטא וריי באן. קרדיט: רשתות חברתיותמשקפיים חכמות של מטא וריי באן. קרדיט: רשתות חברתיות

המשקפיים של צוקרברג: לא קונים אותן בזול אבל הן ישנו את העולם

משקפי מטא ריי באן ב-799 דולר - עם AI מובנה וצמיד שקורא מחשבות. כל מה שצריך מהסמארטפון יהיה בצג המשקפיים מבלי להפריע לראייה; האם המשקפיים יחליפו את האייפון? 

רן קידר |

מטא (Meta), חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, חושפת מוצר פורץ דרך: משקפי מטא ריי באן דיספליי, משקפי שמש חכמים ראשונים עם מסך מובנה, במחיר של 799 דולר, הכולל גם את צמיד השליטה Meta Neural Band. מדובר בצעד נוסף בחזון של מארק צוקרברג ליצירת ממשק ישיר בין המשתמש לבין הבינה המלאכותית של החברה, מבלי לפתוח טלפון או מחשב. 

ההשקה התקיימה באירוע Meta Connect 2025, שנערך ב-17-18 בספטמבר בקליפורניה, והיא מסמנת נקודת מפנה בתחום המשקפיים החכמים, כאשר מטא מציגה לראשונה מסך AR (מציאות רבודה) מובנה בעדשה הימנית. צוקרברג תיאר זאת כ-"קטגוריה חדשה של משקפי AI", שבה הטכנולוגיה הופכת לחלק טבעי מהיום־יום, ולא רק לגאדג'ט נפרד. במקביל להשקה זו, מטא הציגה גם את דגם Ray-Ban Meta דור שני במחיר נמוך יותר של 379 דולר, עם שיפורים כמו סוללה כפולה (עד 8 שעות) וצילום וידאו ב־3K, וכן את משקפי Oakley Meta Vanguard לספורטאים, במחיר 499 דולר, שמיועדים לפעילויות אקסטרים כמו רכיבה על אופני הרים או סקי, עם סוללה של 9 שעות. דגמים אלה זמינים כבר עכשיו, בעוד שהדיספליי יגיע לחנויות בארה"ב ב-30 בספטמבר, עם תמיכה ראשונית בשווקים כמו בריטניה, צרפת ואיטליה.

המשקפיים החדשים מהווים שדרוג משמעותי לדגמי מטא ריי באן הקודמים, שהושקו ב-2023 והתמקדו בעיקר בצילום, נגינת מוזיקה ושיחות קוליות. כעת, עם המסך המובנה, מטא מתקרבת יותר לחזון של "בינה מלאכותית צמודה" - AI שמלווה את המשתמש בכל רגע נתון. ההשקה הגיעה בעיצומו של אירוע שנמשך יומיים, שבו צוקרברג הדגיש את המעבר ממטאוורס טהור לבינה מלאכותית אישית, עם השקעות של מיליארדים בפיתוח Llama 3 ומודלים מתקדמים. משתמשים ראשונים תיארו את החוויה כ-"מהפכנית", אם כי ציינו גם תקלות קלות בחיבור, כמו בעיות רשת שהופיעו במהלך הנאום המרכזי.

המסך הקסום: כל המידע שאתם צריכים - ישירות מול העיניים

המסך המובנה, בעל רזולוציה של 600x600 פיקסלים, מציג תוכן ישירות בעדשה הימנית מבלי להפריע לראייה הרגילה. הוא מופיע רק כשצריך ונעלם באופן אוטומטי. בין התכונות הבולטות: הודעות טקסט משירותי מטא כמו ווטסאפ ואינסטגרם, שיחות וידאו קצרות, ניווט בזמן אמת דרך מפות של גוגל או אפל, תוצאות חיפוש מידיות מהבינה המלאכותית Meta AI, וכתוביות חיות עם תרגום בזמן אמת לשפות שונות, כולל עברית. לדוגמה, במהלך שיחה עם דובר זר, המשקפיים יכולות להציג תרגום טקסטואלי חי על המסך, מה שהופך אותן לכלי שימושי לתיירים או אנשי עסקים בינלאומיים. בנוסף, הן תומכות בהצגת תצוגות תמונה ממוזערות, כמו תצוגה מקדימה של תמונות או סרטונים, מה שמאפשר למשתמש לבדוק תוכן מבלי להסיר את המשקפיים.

בנוסף, המשקפיים כוללות מצלמה מתקדמת של 12 מגה־פיקסל עם זום אופטי פי 3, המאפשרת צילום תמונות באיכות גבוהה ווידאו ב-3K (שדרוג מהדגמים הקודמים שהוגבלו ל-1080p), ושיתוף ישיר לרשתות החברתיות של מטא בלחיצת כפתור. הן תומכות גם בהפעלת מוזיקה מספוטיפיי או אפל מיוזיק, שיחות קוליות עם מערך מיקרופונים של 5-6 יחידות לשמע ברור (תלוי במקור), ואפילו שליטה בסמארטפון מרחוק, כמו שינוי שירים או קבלת התראות. משקל המשקפיים עומד על 69 גרם בלבד, מה שהופך אותן לנוחות לשימוש ממושך, והן זמינות גם למי שסובל מליקויי ראיה, עם עדשות של בין -4.00 עד +4.00, כולל עדשות Transitions Ruby שמשנות צבע באור השמש.

עומר נבו, CTO ומייסד שותף ב-Irregular. קרדיט: רשתות חברתיותעומר נבו, CTO ומייסד שותף ב-Irregular. קרדיט: רשתות חברתיות

הסטארטאפ הישראלי ששומר על ChatGPT בגיוס ענק

עם תיק לקוחות שכולל את OpenAI, גוגל ואנת'רופיק, הסטארט אפ הישראלי מודיע על גיוס בהיקף של 80 מיליון דולר בשני סבבים בהובלת קרן סיקוויה ובהשתתפות רדפוינט, אסף רפפורט (וויז) ועומרי כספי; שווי החברה הוערך בכ-450 מיליון

רן קידר |

חברת הסטארטאפ הישראלית Irregular (לשעבר Pattern Labs) הודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בשני סבבים בהובלת סיקוויה ורדפוינט, ובהשתתפות אסף רפפורט (מנכ"ל Wiz), אופיר ארליך (מנכ"ל Eon) ו-Swish Ventures של עמרי כספי. החברה עוסקת ב-AI אבל אינה מנסה לאמן מודלים חזקים יותר ולחדור לשוק רווי, אלא מתמחה בהגנת המודלים מפני עצמם ומפני מודלים אחרים. 

החברה נוסדה לפני כשנתיים על ידי דן להב ועומר נבו, והיא מעסיקה כ-25 עובדים (רובם בישראל). במסגרת העסקה שוויה הוערך בכ-450 מיליון דולר. רשימת לקוחות החברה עד כה כוללת את השמות הגדולים בעולם וכוללת את OpenAI, אנת'רופיק, דיפמיינד של גוגל ואף ממשלת בריטניה. המודל שלה בודק את הגבולות של מודלים מתקדמים באמצעות סימולציות תקיפה מתקדמות, בהן מודלי AI תוקפים ומגינים זה על זה. לדברי להב, העולם נכנס לעידן של "אינטראקציה בין בני אדם למודלים ובין מודלים לבין עצמם", והמטרה של אירגולר היא לאתר מראש התנהגויות מסוכנות, עוד לפני שהן יוצאות מהמעבדה. 

כשמודל תוקף מודל 

החברה לא רק מחפשת חולשות קיימות, אלא בוחנת כיצד מודלים עשויים לייצר אסטרטגיות עקיפה, לחקות זה את זה, לנצל תשתיות תוכנה או לעקוף מערכות הגנה. לדבריו של נבו, מודלים מסוגלים כיום לבצע "העתקה יצירתית" של ידע, כולל מתקפות דיסטילציה מתוחכמות (במקום לפרוץ ישירות לשרת או לתשתית, התוקף מנצל את המודל עצמו כמקור לידע. כלומר, הוא "מתשאל" שוב ושוב את המודל הקיים, ובאמצעות סדרה מתוחכמת של שאילתות הוא מצליח לשחזר מודל דומה מאוד או אפילו כמעט זהה, ללא גישה לקוד המקורי או לנתוני האימון. מעבר לגניבה של קניין רוחני, מצב כזה עלול להוביל לבעיות אבטחה, היות ובעזרת המודל המשוחזר, התוקפים יכולים למצוא נקודות תורפה ולנצל אותן נגד המודל המקורי. כך למשל, תרחיש של דליפה ממודל המסייע בניהול שרשראות אספקה או מערכות בקרה רפואיות, עלול להפוך מנזק נקודתי לקריסה מערכתית. אירגולר בונה עבור לקוחותיה סביבות מבוקרות שמאפשרות לבדוק לעומק תרחישים כאלו. 

בין היתר, היא מבצעת הדמיות של מתקפות סייבר, עקיפת תוכנות אנטי־וירוס, ובודקת אם מודלים מייצרים התנהגויות בלתי צפויות. למרות שהחברות הגדולות, למשל גוגל או OpenAI, מפעילות צוותי מחקר ואבטחה מתקדמים, אירגולר מציעה ערך מוסף חיצוני שלא פשוט לשכפל. כפי שמסביר נבו, "המעבדות שבהן אנו עובדים נבנו על ידי מדענים מהשורה הראשונה, אבל כשאתה רואה רק את הניסיון של ארגון אחד, קשה להבין את התמונה המלאה". לדבריו, אירגולר שומרת על קשרים יומיומיים עם צוותים פנימיים במעבדות הללו, ומתפקדת לא רק כספק שירות, אלא גם כשותפה למחקר ופיתוח. 

ברמה הכלכלית, החברה כבר רושמת הכנסות משמעותיות ומציינת שהגיוס הנוכחי נועד להרחיב קווי מחקר, לגייס חוקרים ולבנות תשתיות חישוב חדשות. להב אומר: "אנחנו בונים תשתית מחקרית ברמה של צוותים פנימיים במעבדות AI מהמובילות בעולם, וזה רף לא פשוט לעמוד בו. גם מבחינת משאבי אדם, גם מבחינת דיוק, וגם במהירות שבה צריך להגיב". אם חברות בינה מלאכותית מתחרות זו בזו מי תבנה את המודל החזק ביותר, אירגולר מבקשת להיות החברה שתדע לעצור את הסכנות לפני שהן מתפרצות.