מפתיע: המצב בהשקעות בהייטק בישראל היה טוב מאשר בארה"ב ברבעון השלישי של 2023

אפשר לקרוא את הנתונים החדשים על היחלשות הירידה בהייטק הישראלי ולהגיד 'ממשיך להיות רע' ואפשר גם להסתכל הפוך ולהגיד 'יש שיפור ואולי בלימה'. אנחנו בוחרים להיות אופטימיים, בדומה לאיך שאצל לאומיטק רואים את המצב. לדעתם, וכפי שציינה מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, "אנחנו ממשיכים לראות בנתוני הרבעון השלישי, סימנים ראשונים של התייצבות בכמות והיקפי הגיוסים, נתונים אשר מחזירים אותנו לרמות של 2018-19. על אף שעדיין ישנה ירידה בהשקעות ראשוניות (Early rounds) - היא מתונה יותר ביחס לזו שראינו ברבעונים קודמים. בנוסף, אנחנו מזהים התייצבות בקצב השקעות ה-Follow-on, אינדיקציה כי החברות מתחילות להתאים את השווי שלהן לסביבת הריבית החדשה".

אבל אפשר גם לבחור להסתכל על זה הפוך - הכל רע, שחור קטסטרופה. כך רואים את זה מכון SNPI (Start-Up Nation Policy Institute). לדבריהם, הרבעון השלישי של השנה הוא "רבעון שביעי רצוף של ירידה בהשקעות בארץ". הנתון כמובן נכון, אז מה? הוא קצת מתעלם מכל מה שקורה מסביב - שבעה רבעונים זה כולל את כל השנה שעברה. הירידה הזו עולמית והגיעה בעקבות המשבר בענף ההייטק, עם התפוצצות הבועה בשנת 2021 (המדדים הגדולים בעולם עוד החזיקו מעמד עד סוף השנה - בעיקר בזכות ענקיות הטק - אבל המניות הקטנות, ובוודאי החברות שהונפקו בגל ההנפקות, כבר היו בעיצומה של התרסקות עוד ב-2021) שתודלקה והועצמה בשנת 2022 בעקבות עליית הריבית בעולם.

אז "רבעון שביעי רצוף של ירידות בהשקעה בישראל" זו הקצנה של הנתונים. לא בטוח שזה רלוונטי. מה שרלוונטי זה מה קורה ברבעון האחרון מול הקודמים לו. האם בעולם הכסף חוזר ובישראל עדיין לא.
 

בהשוואה מול ארה"ב - המצב בישראל אפילו טוב יותר ברבעון השלישי

מה שכן רלוונטי הוא ההשוואה גלובלית, הירידות בישראל בין התקופות השונות הייתה חדה יותר מול אירופה, הן בבחינה של נתוני הרבעון השלישי, והן בהסתכלות שנתית. אבל דווקא מול ארה"ב המצב ברבעון השלישי טוב יותר - בישראל ההשקעות ירדו ב-10% ואילו בארה"ב הן ירדו ב-17%. בהסתכלות שנתית, בישראל מדובר על ירידה של 40% מול 35% בארה"ב. מהבחינה הזו, האירופאים יכולים להיות מרוצים יותר - ברבעון האחרון חלה שם עליה של 3% ובראייה שנתית יש אצלם ירידה של 'רק' 18%. מחברי הדוח לא מתייחסים לכך אבל בהחלט ייתכן שהסיפור מול אירופה הוא גם ששם מראש היו פחות השקעות (ולכן יש פחות מאיפה לרדת), אבל אי אפשר לדעת.

מחברי הדו"ח מציינים כי חלק נכבד מהירידה בהשקעות בישראל נובע ככל הנראה מההאטה העולמית בסקטור. עם זאת, "הירידות בישראל בין 2022 ו-2023- חדות יותר, מה שמעיד כנראה על תרומתה של אי היציבות הפוליטית בארץ לירידה בהשקעות. ניתן לראות גם שמתחילת הירידות, גם בארה"ב וגם באירופה היו רבעונים של עליה בהשקעות, ואילו בישראל הירידות רציפות". 

דו"ח SNPI

הירידה בהשקעות בישראל: 10% מול הרבעון הקודם

בכל מקרה, על פי SNPI, על פי הדו"ח, הרבעון השלישי של 2023 משקף רבעון שביעי רצוף של ירידה בהשקעות בארץ. סך ההשקעות בענף ההייטק הישראלי ברבעון השלישי עמד על כ-1.7 מיליארד דולר, ירידה של 40% ביחס לרבעון המקביל אשתקד (אבל כאמור השוואה נכונה יותר היא מול הרבעון הקודם - ירידה של 10%). בסך הכל היקף ההשקעות בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה היה נמוך ב-63% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם הנתון הזה נכון, אבל לא רלוונטי. אי אפשר להשוות את שנת 2023 לשנת 2022 במנותק מעליית הריבית בעולם. זה פשוט השוואה לא אמיתית. אי אפשר להשוות עולם של ריבית אפס לעולם שבו יש מחיר גבוה לכסף. בנוסף, סך הגיוסים של ארבע חברות בלבד היוו 38% מסך ההשקעות ברבעון זה. ללא חברות אלה, סך ההשקעות היה עומד על 1 מיליארד דולר בלבד.

דו"ח SNPI

במקביל מאז תחילת השנה חלה ירידה במספר גופי ההשקעות הזרים הפעילים בישראל. במהלך שנת 2023 (רק שלושה רבעונים) פעלו בישראל 56 קרנות הון-סיכון (VC) זרות, ביחס לכ-97 קרנות במהלך שנת 2022 (שנה כולה). כמו כן, אחרי שמספר קרנות ההון-סיכון הישראליות הפעילות נותר יציב במהלך שנת 2022, הרי שבשנת 2023 חלה ירידה של כ-33% במספרן של הקרנות הישראליות.

דו"ח SNPI

חד קרן ישראלי חדש אחד בלבד מתוך כלל 59 חדי קרן חדשים שנולדו בעולם בשמונת החודשים הראשונים של 2023: שיעור חדי הקרן הישראליים החדשים ב-2023 הוא שליש בלבד משיעורם ב-2022. לבסוף חלה גם ירידה דרמטית במספר המגה-סבבים (מעל 100 מיליון דולר) בישראל: 11 סבבים בלבד ב-2023 לעומת 36 בתקופה המקבילה אשתקד. מתוך 11 החברות הללו, רק 3 מהן מחזיקות מטה בישראל.

אורי גבאי, מנכ"ל SNPI: "זהו עוד רבעון חלש להייטק הישראלי, שממשיך לסבול מההאטה העולמית ומאי-היציבות המקומית. מסתמן ששנת 2023 כולה תסתיים עם כמחצית מההשקעות בסטארט-אפים ישראלים ביחס ל-2022. גם הירידה בכמות המשקיעים ובמספר חדי הקרן (היוניקורנים) החדשים שנוצרו - שני מדדים שישראל הצטיינה בהם בשנים האחרונות – מעוררים דאגה ומסמנים על החולשה המתמשכת. ההייטק הישראלי שגשג בשנים האחרונות והציג ביצועים טובים בהרבה מאקוסיסטמים אחרים, גם בתקופות קשות כמו משבר הקורונה. ככל שהמצב הנוכחי יימשך, וללא מדיניות ממשלתית שתחדש את השותפות רבת השנים עם התעשייה ותשיב את הוודאות לכלכלה - יש חשש גדול שההייטק הישראלי יאבד את עמדת ההובלה שהושגה בעמל רב וימצא את עצמו מדשדש מאחור".