איזה חברות מוציאות הכי הרבה כסף על מחקר ופיתוח ומה קורה בחברות הזנק?
כמה כסף הוציאו חברות על מחקר ופיתוח? כמה מהן חברות רב לאומיות וכמה פועלות רק בארץ - ולא פחות מעניין - מה קורה בסטרטאפים (חברות הזנק)? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה את האומדנים משלימים לנתוני פעילות המחקר והפיתוח (מו"פ) העסקי נכון לחודש יולי 2023. הנתונים התמקדו בפעילות המו''פ של חברות רב-לאומיות, כולל מרכזי מו"פ, ובחברות הזנק שנחשבות למובילות בתחום של המו''פ והחדשנות ובצמיחה כלכלית בארץ ובעולם.
לגבי חברות רב לאומיות עולה כי בשנת 2021, ההוצאה למו"פ בחברות רב-לאומיות העוסקות במו"פ (חברות IN וחברות OUT) הייתה 93.3% מסך ההוצאה למו"פ פנימי במגזר העסקי העומד על 89.3 מיליארד שקל.
הוצאות המו''פ הפנימי של חברות IN הסתכמו ב-46.9 מיליארד שקל, קצת יותר מחצי מסך כל הוצאות המו''פ הפנימי במגזר העסקי (52.5%). 71.9% מהוצאות המו"פ הפנימי של חברות IN מתרכז במרכזי מו"פ.
- כל הכותרות
כמה מוציאים בכל ענף? נתונים: למ"ס
עוד עולה, כי רוב הוצאות המו''פ של החברות הללו התרכז בענפי ההייטק ובעיקר בתכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע. בתעשייה, עיקר ההוצאה למו''פ מקורה בתעשיית עילית.
בחברות הללו היו 65.8 אלף משרות העוסקות במו"פ, עלייה של 8.8% לעומת שנת 2020.
עלות העבודה השנתית הממוצעת למשרה מלאה בחברות אלו גבוהה יותר מהעלות בשאר החברות העוסקות במו"פ במגזר העסקי (571 אלף שקל לעומת 421 אלף שקל, בהתאמה).
10.7% מסך הוצאות המו"פ בחברות IN היה עבור תשלומים לגורמי חוץ. במרכזי מו''פ התשלומים האלה היו נמוכים יותר, והיו מיועדים בעיקר לחברות ישראליות. ההכנסות ממכירות מו"פ עומדות על 38.2 מיליארד שקל שהן כ-81.1% מסך כל הכנסות המו''פ של המגזר העסקי.
הוצאות שוטפות לפי תחומי פעילות (למ"ס)
מרכזי מו''פ הם המקור העיקרי של הכנסות ממכירות המו''פ, וכמעט כולן היו מיצוא של שירותי מו''פ לחברת האם או לחברות קשורות בחו''ל (99.5% מסך הכנסות המו"פ שלהם).חברות בשליטה ישראלית (חברות OUT). כמו כן, הוצאות המו"פ הפנימי בחברות OUT הסתכמו ב-36.4 מיליארד ש"ח, שהן כ-40.8% מסך הוצאות המו"פ הפנימי במגזר העסקי.
עוד עולה, כי 50.2% מהוצאות המו"פ מקורם בענפי תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים, ו-31.6% - מקורם בענפי התעשייה בטכנולוגיה עילית; 14.4% מסך הוצאות המו"פ היו עבור תשלומים לגורמי חוץ וקבלני משנה (פנימי וחיצוני);
52.8% מהתשלומים לגורמי חוץ ולקבלני משנה למו''פ היו מיועדים לחברות בחו"ל; בחברות OUT היו כ-61.8 אלף משרות במו"פ (כ-36.6% מכלל המשרות של החברות העוסקות במו''פ).
הוצאה למו''פ של חברות-בנות בחו"ל הסתכמה ב-4.1 מיליארד שקל - כ-10% מסך הוצאות המו"פ של חברות OUT. עיקר הוצאות המו''פ בוצע על ידי חברות בנות בארצות הברית.
מספר משרות במו"פ, עלות עבודה ועובדים (למ"ס)
ומה לגבי חברות הזנק? סך הוצאה למו''פ בחברות הזנק הייתה כ-17.6% מסך הוצאה למו''פ במגזר העסקי, והן העסיקו 21.1% מסך עובדי המו''פ במגזר העסקי. בין 2020 ל-2021 חלה עלייה של 32.5% בהוצאות המו''פ הפנימי בחברות ההזנק, גבוהה מהעלייה בכלל החברות עוסקות במו"פ (10.8%). חלק הארי מהוצאות המו''פ, מקורו בתחומי התוכנה ובמיוחד בסייבר ובביג דאטה. עוד עולה כי 17.5% מסך הוצאות המו"פ היה עבור תשלומים לגורמי חוץ שנמצאים בחו''ל ובארץ.
לפי הנתונים, עלות העבודה השנתית למשרה מלאה (403 אלף ש"ח בממוצע) הייתה נמוכה בהשוואה לשאר החברות העוסקות במו''פ במגזר העסקי (490 אלף ש"ח בממוצע). עיקר המימון של חברות ההזנק מגיע ממקורות פרטיים ועמד על 63.9%. ניכר כי החסם הבולט לפעילות מו''פ בחברות ההזנק היה זמינות המימון.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
