קאמבק להייטק - "נראה התאוששות בהייטק הישראלי בשנה הבאה"

"דווקא המצב הנוראי שנקלענו אליו, יביא איתו טכנולוגיות חדשות. בתחום הביטחוני והמודיעין ייכנסו טכנולוגיות חדשות שישפרו את היכולות והמוצרים. יש גם התגייסות של טכנולוגיות אזרחיות לטכנולוגיות צבאיות, לרבות כל מה שקשור לרחפנים, של הגנה וסייבר
 

גם במקום ההסברתי שקשור לזהויות מזויפות. גם הצורך בניתוחי דטה רחבים יגדל, מודיעין מתוחכם ועוד תחומים שיביאו לפיתוחים חדשים". כך אומרת שירה עזרן שותפה בתחום במשרד מיתר בשיחה עם ביזפורטל. כל זה כשלהערכתה מהפכת ה-AI מביאה איתה הזדמנויות רבות נוספות לשוק הישראלי.

עזרן מדגישה שבתקופת הקורונה ראינו את תעשיית ההייטק עם מספרים פנומנליים גם בזכות הדיגיטציה ואחרי הירידה של השנתיים האחרונות אנחנו צפויים לראות התאוששות בשנת 2024 ועלייה בגיוסים וברכישות. זה נכון לעולם ונכון גם לשוק המקומי.

הון אנושי וניסיון

עזרן מדגישה את היכולות הגבוהות של ההון האנושי בישראל והניסיון הרב שנצבר בקרב היזמים, דבר שהיווה את התשתית עליה פרחה התעשייה בתקופת הקורונה.
 
הירידה של השנתיים האחרונות בהייטק מגיעה על רקע השנים הפנומנליות של תקופת הקורונה. איך את מסכמת את השנתיים האחרונות בהייטק?
"אי אפשר להסתכל על השנתיים האחרונות במנותק מהשנים 2020 ו-2021. אלו היו שנים פנומנליות – תעשייה על סטרואידים. אם נשים את זה רגע בצד אלו היו שנים ייחודיות.

"כשעולים מסביבת ריבית אפס במשך עשור לריבית משמעותית יש השלכה על כל המאקרו ועל כל התחומים. הסביבה בשנתיים האחרונות הייתה מאוד שונה מכל מה שהכרנו בעשור הקודם. זה אומר שהיו ירידות בהייטק והייתה האטה ופחות גיוסים ופחות רכישות בטח בהשוואה לשנים הפנומנלית של הקורונה.

"אני חושבת שכל הדברים הבסיסיים שגרמו לזה שבקורונה התעשייה הישראלית פרחה עדיין נמצאים, הטאלנט שיש פה בארץ, הכוח האנושי היצירתי, הטכנולוגי הפורץ הדרך נמצא כאן. התעשייה התבגרה ב-20 שנה האחרונות, יש אנשים שהקימו חברות, מכרו אותן, עבדו בתאגידים אמריקאיים חזרו שוב לישראל והקימו שוב חברות. הכסף הזמין של הקרנות גם ישראליות אבל גם אמריקאיות, עדיין קיים. מה שהשתנה זה הסביבה המאקרו כלכלית – הריבית, האינפלציה כל אלו הובילו שגם בישראל כמו בעולם ראינו האטה".

שירה עזרן, (צילום: תומר יעקובסון)

 

הנאסד"ק מאותת - ההייטק יתאושש

 את מייחסת את ההאטה אצלנו להאטה עולמית בהייטק?
"כן, אני חושבת שאנחנו בשנה הזו מתחילים לראות כבר את ניצני היציאה מהאטה הזו. המהפך של ה-GenAi הביא בשורה חדשה עולמית ובארץ תופסים את הדברים - עשרות של יזמים חדשים, כל אחד רוצה לקחת את התחום הזה ולשפר דרכו תחומים אחרים כמו סייבר, רפואה ועוד.

"הטכנולוגיה המתקדמת שקיבלה דחיפה בקורונה, לא חוזרת אחורה. למשל לשלם לבנק - אני אעשה זאת באפליקציה, דיבור עם הרופא דרך האפליקציה, ואני אעשה את כל הדברים האלו בצורה הדיגיטלית. השוק בארה"ב מתאושש, יש צפי לריבית שתרד, ראינו את התגובות של האג"ח האמריקאי שמתחילות לרדת, כל הדברים האלה מסמלים שב-2024 אנחנו נתחיל לראות את ההתאוששות וכן שוב את העלייה גם בגיוסים וגם ברכישות".
 
בשנת 2023 ראינו את הנאסד"ק מטפס בצורה משמעותית, האם זה לא היה אמור כבר להשפיע על ההייטק המקומי?
"כשמסתכלים היסטורית יש פער בזמן בין השוק הציבורי לשוק הפרטי, בין הנאסד"ק לבין ההשקעות הפרטיות. השוק הציבורי עולה, אבל זה לא עולה באותה מידה ומיד גם בשוק הפרטי. עם זאת, בוודאי שהמשקיעים בשוק הפרטי מסתכלים על השוק הציבורי כי זה האופק שלהם לנזילות. הם שואלים, האם אני יכול בסופו של דבר להצדיק את התמחור, האם החברה יכולה להגיע בסופו של דבר ל IPO-ומה ההחזר שיהיה לי? אז השוק הציבורי, הנאסד"ק מאותת למשקיעים הפרטיים בהייטק ולתעשייה כולה, מה לעשות". 
 
משיחות עם יזמים שומעים על קשיים בגיוסים.
"אני חושבת שזה לא אחיד לכל החברות, יש את החברות המוצלחות שכנראה תמיד יהיה להם קל והתעשייה הזאת בנויה על אקוסיסטם שלם. יש את החברות שפחות קל להם, זה באמת מגוון.

"השנה הזו היה קשה לגייס, משקיעים קיימים תמכו בחברות שלהם, בגלל שהשוק יותר קשה ולא רצו להוריד את הערכים, נעשה גישור לשנת 2023 בכדי להגיע לשנת 2024 יותר חזקים, עם רווחים ובאווירה כלכלית יותר טובה".
 
איפה את הכי אופטימית, איזה סקטורים יהיו חזקים בשנה הבאה?
"הצד החזק זה סייבר בישראל והוא יישאר חזק. אנשים שיוצאים מהיחידות הרלוונטיות בצבא עם יכולות מאוד טובות. זה תחום שיישאר חזק בישראל. תחום הGenAi, גם ימשיך לגדול.

"תחום הסייבר הוא תחום מומחיות דומיננטי בישראל. מצד שני אין יכולת אין סופית להקים חברות סייבר, השנה ראינו קונסולידציה בתחום הזה. רוב האקזיטים בארץ היו בתחום של סייבר, 8 עסקאות.

"גם חברות יותר ותיקות מבינות שהן צריכות להתחדש, לקנות טכנולוגיות חדשות באמצעות רכישה. מצד אחד נראה רכישות של חברות חדשות ומצד שני נראה קונסולידציה של חברות קיימות".