"כל אזרח יכול להשקיע בסטארט אפ ולקבל החזר מס כנגד כל הכנסה"

אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות על ההטבות שהחוק מעניק למשקיעים, כיצד סטארט אפ צריך לתכנן את סבבי הגיוס, ומהי ההגדרה הייחודית של 70% הוצאות מו"פ?
 | 
telegram
(6)

"הבשורה של החוק היא שכל משקיע יכול להשקיע בחברת סטארט אפ בשלב הסיד וליהנות מהטבת מיסוי של 25% או 30% כנגד כל הכנסה שיש לו – משכורת, רווח הון, מכירת מקרקעין. הכל מיד במועד ההשקעה בהגשת הדו"ח של אותה שנה. כך אומר אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות בראיון לאתר ביזפורטל.
 
חוק תעשייה עתירת ידע מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות במספר שלבים באורך החיים, וכן הטבות למשקיעים שעשו אקזיט ומשקיעים את הרווחים בחברות סטארט אפ בוגרות יותר. בנוסף החוק נותן מענה בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בארץ. בימים אלו מוגשים דוחות המס עבור החזרי המס למשקיעים עבור החוק שנכנס לתוקפו ביולי 23.
 
"לדוגמא משקיע שהשקיע 100 אלף שקל בחברה שעונה על ההגדרה, והשקיע מעל 10% בחברה יקבל החזר של 30 אלף שקל, ואם השקיע מתחת ל-10% בחברה יקבל 25 אלף שקל. את הכסף הוא יקבל כנגד כל הכנסה, וגם אם לא ניצל את ההטבה באותה שנה ונותר לו זיכוי כי הוא לא שילם מס, הזיכוי ילך איתו לשנה הבאה עד שכל הכסף יתקזז. ההטבה המקסימלית למשקיע עד מיליון שקל".
 
חברות סטארט אפ – "כדאי לדעת מראש את התקרות ולתכנן את הסבבים"    
"עיקר הסעיפים הנדרשים בחוק כדי לקבל את הזיכוי - שעד מועד ההשקעה החברה גייסה עד 12 מיליון שקל, וההכנסות שלה עד תום שנת המס שקודמת לשנת ההשקעה 4.5 מיליון שקל. תנאי נוסף 70% הוצאות מו"פ במישרין ועקיפין. חברה יכולה לגייס כסף ללא כל הגבלה של סכום.

"ברגע שחברה גייסה מעל 12 מיליון שקל היא לא יכולה לגייס יותר במסגרת ההטבות של החוק, ומדובר בנקודה חשובה. חברה שמגייסת הון ונמצאת בגבולות של הסכומים האלו כדאי לדעת מראש ולתכנן את הסבבים".
 
70% הוצאות מו"פ במישרין ועקיפין – "הגדרה ייחודית ושונה מהחשבונאות"
"חברה נבחנת פעמיים, פעם ראשונה עד מועד ההשקעה וסביר להניח שרוב ההוצאות שלה הן מו"פ. החברה הזאת צריכה גם בהמשך להיבחן, עד 3 שנים ממועד ההשקעה. בתקופה הזאת היא צריכה להמשיך לעמוד ב-70% הוצאות מו"פ. בשונה מהחשבונאות והכללים שאנחנו מכירים כאן ההגדרה ייחודית להוצאות מו"פ שהן במישרין ועקיפין – הכוונה של המחוקק בעקיפין היא גם הוצאות שקשורות למכירה, שיווק ותמיכה של המוצר שנמצא בפיתוח. ברגע שמבינים את החוק ומבינים את ההגדרה של בעקיפין הם נמצאים במקום בטוח יותר, כי סל ההוצאות רחב יותר". 
 
החוק גם נותן מענה למשקיעים שעשו אקזיט – לראיון המלא:

תגובות לכתבה(6):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 5.
    רשימת חברות
    איתי 22/05/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    איפה אפשר למצוא רשימה של חברות העומדות בקריטריונים שנקבעו?
    סגור
  • 4.
    קרנות השקעה מבינות יותר מגברת כהן מחדרה
    שומר נפשו ירחק 21/05/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ככל שסטארט אפ יותר מתאמץ לגייס הון זה יותר מעיד שהסעיכויים שלו קלושים ולכן המקצוענים לא השקיעו בו
    סגור
  • 3.
    סוף סוף נכנס לתוקף!
    אביחי 21/05/2024 14:23
    הגב לתגובה זו
    2 0
    הרבה עורכי דין ורו״ח לצערי לא מכירים ,חוק חשוב מאוד
    סגור
  • 2.
    הטבת מס מדהימה
    משקיע 21/05/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    2 0
    חוק האנג'לים מדהים פגשתי חברות שלא ידעו שהן/המשקיעים שלהן זכאים להטבות וחבל הטבה מדהימה
    סגור
  • 1.
    מחפשים פראיירים... (ל"ת)
    Robin Hood 21/05/2024 11:06
    הגב לתגובה זו
    5 1
    סגור
  • טען עוד
  • גם כשונתנים בוכים? (ל"ת)
    פיטר פן 21/05/2024 14:24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות