מרוץ הבינה מלאכותית: "זזה לנו הגבינה; אבל, ישראל תהיה בין המובילות בתחום"

לאן צועד ההייטק הישראלי? הקטר של המשק שהזניק את כלכלת ישראל בעשורים האחרונים עובר מהפכה גדולה עם כניסת הבינה מלאכותית למגוון רחב של תחומי החיים. האם מדינת ישראל תשמור על מקומה בצמרת הדירוג או שהמרוץ העולמי אחרי שבבים וכוח אדם מיומן יכולים לקחת אותנו אחורה? בשיחה עם ד"ר זיו קציר מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הוא מציין שהגבינה זזה לנו אך סבור שההון האנושי המקומי יחד עם צעדים נדרשים נשמור על מקומנו בצמרת. 
 
  
מה זאת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית?
"עבודה משותפת של כל גופי הממשלה כדי להבטיח שמדינת ישראל תמשיך להיות בעמדה מובילה בהייטק העולמי בעשור הקרוב, זה אומר לספק את התשתיות שנדרשות, לתמוך בתעשייה ולדאוג לבינה מלאכותית במגזר הציבורי. התוכנית מתוקצבת עד כה במיליארד שקל על פני 6 שנים, האבנים הגדולות בתקציב - נגישות לתשתית חישובית, עיבוד שפה טבעית ובעברית וערבית, תמיכה במחקר, שת"פ בינלאומי"
 
יש מדינות שרכשו מאיצים רבים ויש להן תשתיות גדולות, כמו למשל ערב הסעודית ואיחוד האמירויות ויש תחרות מעוד מדינות מפותחות בעולם זה מהווה סיכון עבורנו? 
"יש סיכון ויש תחרות, כדי לבדוק את התחרות צריך לבדוק את שלושת החוזקות של ישראל ושלושת הדברים שאנחנו עושים פחות טוב. בחוזקות יש הון אנושי מצוין, יכולת יזמית פנטסטית, ויכולת העברת ידע אקדמי לידע תעשייתי ואנחנו אלופי העולם בדבר הזה. ואנחנו טובים בפער גדול בשיתופי פעולה, היכולת להפגיש אנשים מדיסציפלינות שונות היא פנומנלית. בצד החולשות אנחנו לא מאוד טובים בתשתיות, לא טובים בתכנון אסטרטגי ארוך טווח, ובסביבה העסקית של כמה קל להצמיח חברה בישראל. ובנוסף, כל מדינה נאבקת על כוח מחשוב, הון אנושי ונתונים וזה המירוץ. כל מדינה מנצלת את החוזקות שלה".
 
ציינת את המירוץ למאיצים - אותם שבבים של אנבידיה, ויש מדינות עם הרבה כסף שרכשו תשתיות ואילו מדינת ישראל נמצאת נמוך בדירוג?
"אנחנו לא נמצאים כל כך נמוך, עד תום השנה יבחר זכיין שאמור להקים מחשב עם תשתית חישוב גדולה בהיקף של אלפי מאיצים, הכשל שוק שזיהינו נוגע לחברות קטנות ולחוקרים באקדמיה שלא נגישים מספיק לתשתיות. חברות גדולות יכולות לקבל את כל צרכי החישוב במחיר טוב ובזמן יחסית קצר, לעומת זאת חברה קטנה תקבל במחיר יקר שהיא לא תוכל לעמוד בו ותצטרך להמתין בין 6-12 חודשים לפני שתוכל לאמן את המודל. זה כשל שאנחנו מטפלים בו. אנחנו יודעים שעבור חברת הזנק 12 חודשים שקול לנצח".

דיברת על צד החומרה נעבור לצד האנושי כאן יש לנו יתרון יחסי, כיצד אתם פועלים בהקשר הזה?
"אחד הנושאים החידתיים של בינה מלאכותית, בכל הדירוגים ישראל מדורגת גבוה, המציאות היא שזזה לנו הגבינה, היינו רגילים שבשביל לייצר מהנדסי תוכנה מוכשרים יש לנו את היחידות הטכנולוגיות של צה"ל ששופכות כל שנה אלפי ידיים עובדות, יש את המוסדות האקדמיים וגם אנשים בעלי יכולות שהולכים לקורסים קצרים ואחרי שנה בשוק העבודה הם מגיעים לרמה מספקת.

"המציאות השתנה, להוביל צוות מחקר בתחום של בינה מלאכותית יושב אדם עם תואר שלישי פלוס 3 שנים ניסיון, עד שלא עוברים את המסע הזה שלוקח 10 שנים לא נהיים מספיק טובים. קצב ההכשרה הוא איטי, בכדי לעשות את פריצת הדרך היום אנחנו צריכים את האנשים האלה פה היום. ויש מרוץ גלובאלי אחרי האנשים האלה ויש מדינות שמייבאות הון אנושי ונותנות הטבות מס אישיות, יש מדינות שמגדילות את קצב ההכשרה. וזה המפתח לכל ההצלחה".
 
איפה מדינת ישראל תדורג בתחום של הבינה המלאכותית בעוד 5-10 שנים
"אנחנו מדורגים בחמישייה הראשונה או השנייה של אומות העולם, כאשר מנרמלים לגודל מגיעים למקום השני או השלישי. עם זאת יש מרוץ של כל המדינות המערביות המפותחות. בהנחה שכל הדברים שאנחנו עובדים עליהם יתממשו, אנחנו נמשיך להיות בעמדת הובלה בבינה מלאכותית בעוד 5-10 שנים, העובדה שיש 2000-2200 חברות שמייצרות בתחומי עשייה רבים  זה יבוא לידי ביטוי, אנחנו מאמצים טכנולוגיה במהירות וביעילות וזה בין היתר יהווה הבסיס לשמור על המעמד המוביל".
 
לראיון המלא: