עובדי ההייטק משלמים פחות מס מאחרים - ההטבה של מיליארדים בשנה שאתם לא מכירים

מיכאל התחיל לעבוד בחברת הייטק. הציעו לו כמה אפשרויות. בשתי האפשרויות יש מרכיב של שכר לצד מרכיב של מניות ואופציות. באפשרות השנייה יש יותר מניות ואופציות ופחות שכר, אבל ההטבה ההונית - במניות ואופציות - באפשרות השנייה מתגמלת מאוד. מיכאל בחר באפשרות השנייה. אחרי מספר חודשים הוא הבין שכמעט כולם בוחרים באפשרות השנייה.  

בהייטק משלמים פחות מס

מסתבר שבחברה של מיכאל יותר משליש מהשכר מגיע דרך המניות והאופציות. הוא מבין שזה מקובל ויש כאלו שאצלם זה הרבה יותר כשזה תלוי בביצועי המניה. מיכאל מגיע לשכר יפה והוא משלם מס של 50%, אבל על המרכיב ההוני - מניות ואופציות - הוא משלם 25% מס בלבד. למה? אין באמת סיבה. 

המניות והאופציות של מיכאל הן חלק מהשכר שלו. הוא היה מוותר עליהן בתמורה לשכר במזומן. זו המשמעות של רכיבים תחליפיים בשכר. אבל כלפי חוץ, המניות והאופציות הן לא הטבה של שכר אלא הטבה הונית, ועל רווחי הון משלמים מס של 25%. וכך חברות הייטק מקיימות את התנאים של רשות המסים כדי שזו תיחשב הטבה הונית ומצליחות לפרגן לעובדים שלהן במס נמוך. בפועל, זה "פרגון עצמי", כי ברור שאם היה מיסוי מלא על המניות והאופציות הן היו נאלצות להעלות את השכר לעובדים.  

פצצה בהטבת המניות והאופציות

מדובר בפצצה שרשות המסים מגלגלת בזהירות לדרגים הבכירים באוצר מדי תקופה. אבל כולם יודעים כמה הסוגיה הזו נפיצה ורגישה, במיוחד על רקע משבר פנימי שמקטב גם בין ההייטק ליתר העובדים במשק. ההייטק, לזכותו ייאמר, הוא הקטר של המשק, וישראל נהנית מאוד מהיכולות של עובדי ההייטק המקומיים, אבל זה אבסורד שאנשים עם שכר של 40-50 אלף שקל ישלמו מס מופחת בשיעור של 25% בשעה שמעלים את המע"מ ובשעה שמטילים על שכבות הביניים גזרות של 10 אלף שקל בשנה.

 

מיסוי פירותי מול מיסוי הוני

המיסוי על מניות ואופציות הוא עניין ישן נושן. השאלה האם מניות ואופציות הן הכנסה מעבודה שמחויבת כמס שכר כי זה מס על הפירות שיצר העובד (מס פירותי שנובע מכך שהוא ייצר עבודה וקיבל עלייה תגמול), או שמא מדובר ברווחי הון בבורסה החייבים בשיעור מס מופחת של 25%, נשאלת כבר 30 שנה. התשובה אומנם ברורה - יש כאן מרכיב בסיסי וגדול של מס פירותי-מס על השכר, אבל ברגע שמדובר על מספרים כל כך גדולים המשמעות ענקית כי מדובר על יותר מ-120 אלף עובדים ואלפים רבים של חברות, ואז כבר לא מחפשים את "הצדק", אלא את מה שנכון ואפשר לעשות. 

מצד החברות והעובדים דרך היועצים נשמעה טענה נכונה. המניות והאופציות לא בהכרח קשורות רק לעבודה, כי עובד יכול להחזיק באופציות ובמניות בתקופה מסוימת וזה לא תקבול מיידי כמו השכר. כלומר, נניח שעובד מקבל שכר בתלוש של 30 אלף שקל ועוד מניות ב-20 אלף שקל. המניות הן לא כסף לחשבון והן יכולות לעלות ולרדת. כלומר, יש כאן מרכיב של השקעה. 

 

הרצוי מול המצוי - והאם זה ישתנה?

האמת היא שהכי נכון היה לחלק את הסכום לשניים - מרכיב של שכר ששקול לשווי בעת קבלת המניות והאופציות ומרכיב של רווח הון בשיעור של 25% שחל על הרווח מיום הענקת המניות והאופציות. אולי גם היה אפשר לתת הגנה - אם המניות והאופציות יורדות, להפחית את ההפסד מהשכר (קיזוז למטרת תשלום מס נמוך יותר). אבל ברור שלקחת את כל הסכום ולהגדיר אותו כרווח הון זה לא נכון.

המצב בפועל מעוות. האופציות ממוסות ב-25%, המניות בעיקרון ממוסות בשני שלבים - 50% על ההענקה ו-25% על הרווח מההענקה, אבל יש תמרונים שמאפשרים הפחתה דרמטית של המס באם מחזיקים את המניות לתקופה מסוימת.

אנחנו בשנת  מלחמה, האוצר מחפש מיליארדים כדי לסגור את הבור ואת החור בתקציב ויש לו כאן, על פי הערכות מומחים, גבייה פוטנציאלית של לפחות 5 מיליארד שקל בשנה. נשמע מוגזם, אז בדקנו מלמעלה - סכמנו את עובדי אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל, מטא, מארוול וחברות טכנולוגיות גדולות, לצד עובדי חברות ישראליות וסמי ישראליות בוול סטריט כמו פאלו אלטו, צ'ק פוינט, טבע, מאנדיי, סלברייט, סייבר ארק, אמדוקס וויקס ועוד רבות נוספות. הגענו ל-40-50 אלף עובדים שלרובם יש אופציות, ואז הערכנו מרכיב של כרבע-שליש במניות ואופציות והגענו להענקה כוללת של כ-5-6 מיליארד שקל בשנה. המס על זה בהינתן 25% הוא באזור 1.5 מיליארד שקל, ובהינתן 50% הוא 3 מיליארד שקל. כלומר מדובר על תוספת רחוקה מאוד מאותה הערכה של 5 מיליארד שקל. גם אם ניקח את כל עולם הסטארטאפים וגם את האקזיטים לא נגיע למספר של 5 מיליארד שקל.

אבל אז נפל לנו האסימון. אנחנו מחפשים את "המטבע" במקום הלא נכון. הטבת האופציות והמניות היא לא הומוגנית - בכל חברה יש סדר גודל של בין 10 ל-30 אנשים שמקבלים את כל השמנת. הבעלים, היזמים, המנהלים הבכירים, לא מקבלים הטבה של אלפי שקלים וגם לא של 10 או 20 אלף שקל בחודש. אצלם ההטבה היא של מיליונים רבים בשנה. 

אם תפתחו את הדוחות הכספיים ותחפרו קצת בביאורים על האופציות, תגלו שרוב ההטבה הולכת לבודדים. וכשמבינים את זה, וכשלוקחים את אותה צמרת בחשבון, מבינים שאכן ההטבה הכוללת של האופציות יכולה להגיע בשנה לאפילו 20 מיליארד שקל. קחו מזה 50% ולא 25% ויש לכם תוספת של 5 מיליארד שקל. 

זה לא יקרה, והאמת היא שבצדק. אנחנו לא רוצים שהסקטור שמחזיק את המשק ייפגע כעת, אבל מה עם אותה צמרת? מה עם אותם 10-30 בכירים בכל חברה? הם מקבלים שכר בתחפושת של אופציות והמדינה מוותרת על סכומי עתק. 

כך או אחרת, כיום ההתחמקות מתשלום מס שמגובשת בסעיף 102 לפקודת המסים, תלויה בתנאים הבאים: תוכנית האופציות צריכה להיות מאושרת על ידי רשות המסים, לרוב זה עניין טכני. יש תקופת נאמנות של שנתיים - האופציות או המניות הנובעות מהן מוחזקות בנאמנות למשך שנתיים. אם העובד מוכר את המניות לאחר התקופה, מדובר על פי התקנות במסלול הוני, והרווח שנוצר מחויב במס רווחי הון בשיעור 25%.  

הכיוון לעתיד

רשות המסים פרסמה לאחרונה עדכון בנושא. היא מבקשת להדק את הפיקוח ולשפר את השקיפות, אך לא ברור האם שינויי החקיקה יגיעו כדי להקטין את ההטבות. מה שבטוח הוא, וברשות אמרו זאת, שהם רוצים לוודא שהחברות והנאמנים עומדים בתנאים. החשש בהייטק הוא שבהתחלה זה יהיה פיקוח ואחר כך שינוי התנאים.