פורסם תזכיר החוק להטבות מס להייטקיסטים שעשו אקזיט והקרנות הזרות

הממשלה פרסמה להערות הציבור את תזכיר החוק שמבקש בין היתר להעניק הקלות מס להייטקיסטים שרשמו אקזיט וישקיעו בחברות מהתחום (אנג'לים) וכן לקרנות ההון הסיכון הזרות המשתתפות בסבבי הגיוס של סטארט אפים מקומיים.

על שלושת תיקוני החקיקה המצויים בתזכיר סיכמו ביניהם ראש הממשלה בנט, משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות (אליו הועברה רשות החדשנות ממשרד הכלכלה) ברשות השרה אורית פרקש הכהן, וכן משרד האוצר בראשות השר אביגדור ליברמן. בהודעה המשותפת שפרסמו שלושת הגופים הוסבר כי מטרת התיקונים "לחזק ולקדם את ההייטק הישראלי כמנוע צמיחה מרכזי במשק".

בדברי ההסבר לחוק האנג'לים נכתב כי מדובר "בראש ובראשונה על מנת לעודד השקעות בסבבים ראשונים ('pre seed' ו'seed') בחברות הזנק, אשר מאופיינות בסיכון הגבוה ביותר, בכדי להבטיח שיוקמו בישראל חברות שיהוו את עתיד הענף. חברות קטנות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני, לא נהנו מהגאות הנוכחית בענף באותו האופן כמו חברות בוגרות יותר, בין היתר לאור מעבר של קרנות ההון סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. זאת, במקביל לכך שעלויות הקמת סטארט-אפ עלו בשנים האחרונות על רקע עליית השכר בענף, מה שמגדיל את סכומי ההשקעה הדרושים לחברות בשלבים אלה".

ההטבה תתבטא במספר מרכיבים ביניהם, הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק (ביטול צורך באישור מקדמי), הרחבת הגדרת ההשקעה להשקעה באמצעות הקצאת מניות, הגבלת ההשקעה המזכה על ידי משקיע לסכום של 3.5 מיליון שקל לחברה ושינוי במנגנון אחריות הדיווח. כמו כן, כחלופה למסלול הזיכוי, מוצע לאפשר ליחיד דחייה של תשלום מס על רווח הון על רווח שהופק ממכירת מניות טכנולוגיה כנגד השקעה בחברה בשלבים מוקדמים, "במטרה לעודד גורמים מתחום ההייטק בעלי יכולת לתת ערך מוסף לחברה מושא ההשקעה, להחזיר את הכסף לתוך התעשייה בעבור הנבטת חברות חדשות".

• הטעות הגדולה של ההיטקיסטים בניהול הכסף
• תכנון מס בסוף שנה - איך הפסדים בניירות ערך יכולים להיות שווים לכם כסף?

על ההצעה להכיר ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס פורט כי "זאת, על מנת לעודד חברות ישראליות השוקלות רכישה או מיזוג, להשאיר את הקניין הרוחני בישראל ולהשאיר את ישראל כבסיס החברה המאוחדת. פישוט ההליך הבירוקרטי לשם זכאות להטבה, ובמקביל, על מנת לאפשר צמיחה והתעצמות של חברות הייטק ישראליות מוצע להרחיב את ההטבה גם עבור רכישת חברות הייטק זרות לעידוד הישארות החברות הצומחות בארץ".

ובדבר המשקיעים הזרים מוצע לתת פטור ממס למוסד פיננסי זר בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות. "זאת, על מנת לגוון את מקורות המימון העומדים בפני חברות הייטק, ולאפשר לחברות ישראליות לגייס חוב מקומי כחלופי לגיוס חוב בחו"ל או לגייס הון תוך דילול האחזקות של הגורמים הישראלים בחברות, לטובת משקיעים זרים. לפיכך, מוצע להקנות למוסד פיננסי זר פטור מתשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שהוא נדרש לשלם בעקבות מתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית".

"חברות הייטק ישראליות גדולות, המעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים ומתן הפטור המוצע תסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית, וזאת כתחליף ללקיחת האשראי מגורם זר או פניה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים".

צעדים אלו זוכים בחלקם לביקורת בתקופה האחרונה, כשעל ההטבה למשקיעים הזרים נטען בין היתר כי הסכום עליהם "מוותרת" המדינה במס מאותם משקיעים זרים, יכולים לשמש כמענקי תמיכה ישירים לחברות מקומיות. בהצעה המפורסמת עתה להערות הציבור אין התניה של השקעה בחברות צעירות דווקא על ידי המשקיע הזר כדי לקבל את ההטבה, וכך גם לא של אותם אנג'לים.