ההייטק הוא צונאמי שמשנה בישראל את הכל

דברים בלתי מוחשיים כה רבים תרם ההייטק לישראל והם משנים אותה. דברים שפעמים רבות כלל לא עולים על דעתנו: על אף השקעות עתק המוערכות בכ-250 מיליארדי דולרים שזרמו מתחילת המאה להייטק ממשקיעים זרים, הסיכון שלקחה המדינה - אפסי והיא בעיקר נהנית מהפירות.

מערכת הבנקאות הישראלית לא היתה מעורבת במתן אשראי מסוכן, כי הגיוסים היו של אקוויטי ויציבותה הפיננסית מעולם לא נפגעה, גם כשהיו בהייטק משברים גדולים. ההייטק מחליף תעשיית יצוא כבדה ומזהמת עליה התבסס המשק בעבר, ומבסס תעשייה ירוקה – בעיקר עבודה מול מסכי מחשב. הפיזור העצום של ענפים ותתי ענפים בהייטק מייצר יציבות גדולה כי רמת החשיפה למשברים בענפים ספציפיים קטנה אצלנו ביחס לרוב מדינות העולם.

ההייטק גם מושך את הסטנדרטים של כל הסקטור העיסקי הישראלי - מעלה. אין דבר כזה "בלי קבלה", אין "כלכלת מזומנים". ניתן שכר הוגן מאד לכל העובדים וקיימת אתיקה בריאה יותר ביחסי העבודה. גם היתה קפיצה עצומה ביכולות של המון ענפים נוספים כדי לעמוד בסטנדרטים ובדרישות של ההייטק שאילצו את כולם להשתפר.

הדברים המוחשיים ידועים - יצירת מאות אלפי מקומות עבודה שרובם מיועדים לטובים ולמבריקים בינינו והצבת ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית. כסף של הייטק "נשפך" על המון תחומים ועובדים בענפים אחרים וכולם נהנים, שלא לדבר על משקל עצום בתשלומי המיסים. יש לנו את שיעורי המס על משכורות ה-7 הכי נמוכים ב-OECD בזכות ההייטק. גם הצלת המשק הישראלי בתקופת הקורונה וקפיצת ישראל למקום 15 ב-OECD בתוצר לנפש. חשוב גם לדעת שרוב עובדי ההייטק מגיעים ממעמד הביניים ועל אף הסיפורים בעיתונות, רבים מן המתעשרים החדשים הם לא נובו-רישים ורוב הציבור בכלל לא יודע שהם התעשרו. העושר מפוזר כיום הרבה הרבה יותר ויש במשק גם מאות חברות חזקות ולא עשרות בודדות שנשלטות ע"י כמה משפחות עשירות כמו בעבר. והפלא ופלא כמעט הכל התרחש ללא מעורבות ממשלתית.   בסופו של יום וכדאי להפנים זאת, הדבר כנראה החשוב ביותר שיחזיק את ישראל בריאה וחזקה מבחינה חברתית, כלכלית וביטחונית זו עבודה זמינה, בשכר הוגן ומספק לכל אחת ואחד ורצוי גם תחושת מטרה. חברות ההייטק מספקות בדיוק את זה. ושהפיטורים לא יבלבלו אתכם, זה חלק מהמחזוריות של גל עולה שעתידו האדיר עוד לפניו.   ההייטק הוא צונאמי שמשנה את הכל בישראל. את הכל. הוא משנה את המדינה והוא הכוח הכלכלי הכי חזק, הכי משפיע, הכי עשיר וגם הכי דורשני והכי מהיר. הוא אילץ המון ענפים שקשורים אליו, ענפים שאני קורא להם "תומכי הייטק" להגביה את רף הסטנדרטים שלהם. אפילו הסקטור הממשלתי "נדבק" כאשר שירותים ממשלתיים עוברים באופן מאסיבי לעולמות דיגיטליים. אוסיף ואומר שלהערכתי ההייטק גם הכי אתי בעולם העיסקי הישראלי כמו גם בתקינות ביחסי עבודה.   ספיל-אובר אפקט ההייטק מעסיק 11% מכוח העבודה במשק פלוס 3% נוספים - אנשי מחשבים וטכנולוגיה שעובדים בענפי משק אחרים דוגמת פיננסים, מסחר, תעשייה וכולי. ז"א 14% מכוח האדם הישראלי עובדים בענפי טכנולוגיה ועליהם יש להוסיף עוד כ-10% שהם תומכי הייטק. מדובר בספיל-אובר אפקט בו עשרות רבות של ענפים במשק הישראלי נהנים באופן עקיף: עו"ד, רו"ח, מתווכי נדל"ן, יועצים פנסיוניים, יועצים ארגוניים, מכללות ללימוד מקצועות הייטק, מתורגמנים, חברות היסעים, מסעדות ובתי קפה, שרותי קייטרינג, מעריכי שווי, יועצי מס, פמילי-אופיס, שיפוצניקים, חברות פרסום, חברות בנייה, חברות ליסינג והשכרת רכב, יבואני ציוד משרדי, יבואני רהיטים, מכוני לימוד אנגלית, שרותי שמירה ואבטחה ועוד... מדובר במשקל גבוה ביותר וחסר פרופורציות ביחס לכל מדינה אחרת. וזה מצוין.   אנו כבר לא מדינת הסטארטאפ אלא מדינת הסקייל-אפ: החל מאמדוקס, צ'קפוינט, נייס, סולאראדג', פלייטיקה, טאבולה, וויקס ועוד - סה"כ כבר 30 חברות הייטק ישראליות שמוכרות ביותר ממיליארד ₪ בשנה, כל אחת, ובמצטבר בכ-90 מיליארדי ₪. וזאת מבלי להתייחס לכ-380 מרכזי הפיתוח הזרים שרבים מהם מבוססים על חברות ישראליות שנרכשו (לדוגמא: מלאנוקס, מובילאיי, ווייז, אמ. סיסטמס, אנ.די.אס., ארמיס, הבאנה לבס, אינדיגו, גליליאו, מרקורי, כרומטיס, אקס ליבריס, אופיר אופטרוניקס) וממשיכות כחברות בנות של חברות בינלאומיות ענקיות (אינטל, גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אפלייד מטיריאלס, יבמ, נבידיה, קלא-טנכור, אפל, פיליפס, ווישיי, היולט פאקרד, סיסקו, מוטורולה, מארוול...).   ההצלחה גם כי הממשלה לא התערבה מזה 30 שנה שזכיתי ויש לי את הכבוד והעניין העצום ללוות מאות חברות הייטק ישראליות בניהול הסיכונים הפיננסיים שלהן, במסגרת חברת חיסונים פיננסים. 30 שנה זה חתיכת פרק זמן בחיי אדם. ראיתי חברות קמות ונופלות ובעיקר קמות. ראיתי ענפים שנוסקים וענפים שדועכים. ראיתי התאוששויות מדהימות כמו גם קריסות מפתיעות. במהלך השנים לווינו רבים מבכירי הענף וצברתי תובנות עצומות. כעת כבר ברורה לי התובנה הגדולה מכולן. ההייטק זה כוח עצום שמשנה את כל מדינת ישראל. והוא הפך לכוח כזה הרבה הודות לכך שהמדינה לא התערבה.

• מדד קייס שילר מצביע על סכנה – משבר פיננסי דמוי 2008 בדרך?
• ההון השחור בישראל גבוה? הרבה יותר נמוך ממה שחשבתם ויש לזה הסבר מצוין

מעבר להכוונה ממשלתית ראשונית חשובה ביותר ומספר זריקות עידוד שאירעו בשנות ה-90, חיקוי של מודלים אמריקניים וחשיבה חכמה של רשות המיסים שלא לשפוך את התינוק עם המים, ההייטק הישראלי הפך למה שהוא בזכות הסקטור הפרטי הישראלי וכמעט לחלוטין ללא מעורבות ממשלתית (וכבודה של רשות החדשנות במקומו מונח).

הממשלה לא הפריעה, ישבה מהצד ואפשרה לסקטור הפרטי לבנות ולהיבנות, לפעול, להסתכן, להצליח ולשגשג. הפוליטיקאים לא הכבידו ברגולציה, בעיקר כי לאורך השנים ובכמעט כל המקרים גיוסי הכספים לא הגיעו מעם ישראל, אלא מגורמים זרים ולכן לא היה סיכון לכספם הפרטי של הישראלים. כמו כן גם לא ניתנו אשראים מסוכנים מהבנקים ולכן מערכת הבנקאות הישראלית מעולם לא היתה בסיכון. חברות ההייטק לא יצרו קרטלים כי מלכתחילה הן כיוונו החוצה והשוק הישראלי היה קטן מבחינתן. והיה לישראל מזל שהיו ויש בה הרבה כוח אדם טכנולוגי מיומן מהמוכן שנוצר בצה"ל ובאוניברסיטאות וגם בעזרה עצומה מגל העלייה שהגיע בשנות ה-90 מרוסיה.

ראיתי את הענף הזה צומח וגדל. מעשרות חברות טכנולוגיה צעירות בכמה מרכזי פיתוח בהרצליה, עתידים, נס ציונה, מת"מ ויוקנעם. ראיתי את האבולוציה ממש מתחילתה ועד הפיכתה למפלצת ההייטק הישראלית הנוכחית, כ-600 חברות הייטק בוגרות, אלפי חברות הייטק צעירות ואלפי סטארטאפים. והתופעה הזו הקרויה הייטק ישראלי כבר משנה את כל המדינה.   מבחינה מקרו-כלכלית ההייטק תורם למשק יציבות בלתי רגילה, כי הוא מפוזר על עשרות ענפים, כשבכל ענף תתי ענפים ומכאן שבגלל הפיזור הגדול מדובר בתחום יציב באופן בלתי רגיל כאשר גם אם ענף אחד נפגע קשה, האחרים אינם חשופים. להלן הדגמה לענפי הייטק מרכזיים:

ואיך מענף אחד, פינטק לדוגמא, יוצאים מעל עשרה תתי-ענפים:

למדנו על מאפייני היציבות הכלכלית הזו עת נפגע קשות ענף הסייבר ההתקפי בישראל, בעקבות הגבלות שהטילה ארה"ב, אך הסייבר ההגנתי שמהווה מעל 95% מהענף לא נפגע ובוודאי שלא נפגעו ענפים אחרים. תת-ענף הקריפטו נפגע כעת קשה אך יתר תת-ענפי הפינטק לא נפגעו מהקריסות האלו.   תעשייה נקיה וירוקה המשק הישראלי התבסס בעבר על תעשייה כבדה ומזהמת - חברות הצורכות חשמל רב, דלקים, חומרים מסוכנים ומים רבים. ההייטק מבוסס כמעט כולו על חברות מתחום השירותים, בעיקר עבודה מול מסכי מחשב, וגם אלו מביניהן שעוסקות בייצור, נדיר שהן נמנות על המזהמות. צריכת האנרגיה של חברות ההייטק נמוכה וצריכת המים אפסית. משמע אלו ענפים ירוקים. עובדתית, לעומת רוב מדינות אירופה, בהיקף פסולת תעשייתית ביחס לתוצר - אנו מצויים בתחתית הרשימה. כנ"ל גם ביחס לפסולת תעשייתית לנפש, אנו נמצאים במקום נמוך והמגמה היא של המשך ירידה.   על אף השקעות עתק, הסיכון שלקחה המדינה – אפסי ההשקעות בהייטק הישראלי מאז ומעולם היו מבוססות בעיקר על אקוויטי זר ולא על אשראי מקומי. האשראי נותר נמוך על אף השקעות אדירות בסקטור העיסקי בהיקפים שישראל מעולם לא חוותה. מערכת הבנקאות לא נחשפה לסיכון ונותרה יציבה, החשיפה של הגופים המוסדיים הישראליים להשקעות כאלו היא אפסית ויחס החוב העסקי לתוצר של המדינה מצליח לשמור על רמה נמוכה.   תהליכים בריאים וחשובים בעולם העיסקי ההייטק משך את הסטנדרטים של כל הסקטור העיסקי - מעלה. בהייטק אין דבר כזה "בלי קבלה", אין דבר כזה "בלי מע"מ". זו התנתקות מהרעה החולה של "כלכלת מזומן" שקיימת בענפים מסוימים במשק.

חלק הולך וגדל של עולם העסקים עובר מהפיכה מחשבתית בעקבות ההייטק. הסדר והארגון שנבנים בחברות הייטק גדולות והלמידה משיטות הניהול האמריקניות, של ריצה למרחקים ארוכים והבניית תהליכים מורכבים שדורשים תכנון. תרבות ארגונית ומתודות שהיו חסרות בישראל וחברות הייטק גדולות למדו אותן והן עוברות גם לענפים אחרים. כך למשל בשיווק ומכירות בינלאומיות, בהן ישראל נחשבה תמיד לחלשה, חלה קפיצה בשנים האחרונות תוך צבירת ידע ובניית כ"א מיומן שמבין בתחומים אלו וזה מאפשר לגייס להייטק עובדים שאינן בעלי רקע טכנולוגי.

נוצר גם אקוסיסטם שנבנה סביב עולמות ההייטק של תומכי הייטק ובראשם משרדי עו"ד ורו"ח שביצעו קפיצות מדרגה בידע ובהבנה במשפט מסחרי בינלאומי, רגולציה, חשבונאות בינלאומית, עסקאות פיננסיות מורכבות ועד הנפקת חברות בנאסדאק. גם האתוס של חתירה אל המטרה והתגברות על מכשולים שקיים באלפי חברות סטרטאפ הוא חשוב מאד.   אפקט העושר תופעה מבורכת ביותר קשורה בעושר הפרטי שצוברים עובדי ההייטק, שמעל 80% מהם מגיעים ממעמד הביניים הישראלי. זו תופעה נפלאה ומבורכת ביותר. "מספר המתעשרים החדשים בישראל, כתוצאה ממימושים בחברות הייטק ויזמות טכנולוגית, זו תופעה יוצאת דופן בהיקפה ביחס לכל מה שאנו מכירים", אמר לי בכיר מבנק השקעות זר. "כאשר הגעתי לכאן לראשונה, לפני שנים" הוא מספר, "וחיפשתי לקוחות שנוכל לנהל את כספם, אמרו לי לפנות בעיקר ל-100 המשפחות העשירות ביותר. הבנק חיפש כמובן משפחות בעלות הון של עשרות מיליוני דולרים. בזמן שחלף התעשרו בעיקר הייטקיסטים, כך שיש לנו כעת מאות רבות מאד של משפחות ויחידים בעלי הון שאנו מטפלים בהם או פונים אליהם במטרה שיצטרפו לפלטפורמה הבנקאית שלנו. חלקם אנשים צעירים מאד".

"לא מדובר באנשים שנולדו עם כפית זהב בפה" הוא מדגיש "ממש לא. אלו אנשים שרובם הגיעו ממעמד הביניים הישראלי ומה שיפה בכל התופעה הזו היא העובדה שהעושר מפוזר כיום בישראל הרבה יותר מבעבר וכבר אין משפחות בודדות שיש להן הרבה כוח והשפעה". הוא גם מוסיף ש"רבים מן המתעשרים החדשים הללו הם לא נובו-רישים, ורוב הציבור בכלל לא יודע שהם התעשרו. זה לא ניכר עליהם וזה מאוד שונה ממה שרואים בארה"ב ובאירופה".

הדברים האלו של אותו בכיר מתכתבים היטב עם כך שלפי דוח העושר העולמי של בנק קרדיט סוויס ישראל במקום ה-5 בעולם במספר מיליונרים ב-$ ביחס לגודל האוכלוסייה, עם 160 אלף משפחות ששווי נכסיהן נטו (נכסים כולל נדל"ן פחות חובות) מעל מיליון דולר. לפי פורבס ממוצע העושר של אדם בוגר בישראל במקום ה-20 בעולם.

חלק מההייטקיסטים שהתעשרו הופכים לאנג'לים ומשקיעים בחזרה בתעשייה שבנתה אותם. גם קרנות ההון סיכון הישראליות נהנות מאד. זהו גלגל המזין את עצמו. כבר לא הכל תלוי ביבוא הון זר, לפחות בשלבי הסיד חלק מבוסס כמעט לחלוטין על משקיעים ישראליים.   רמת המיסוי בישראל מהנמוכות ב-OECD בזכות ההייטק לישראלים המצקצקים בלשון, המקנאים או שמחים לאיד מהנפילות בהייטק כדאי תמיד לזכור שרמת המיסוי בישראל היתה גבוהה בהרבה ורשות המיסים היתה נכנסת הרבה יותר עמוק לכיסים של כולנו לולא הנתח חסר הפרופורציות שעובדי ההייטק משלמים במיסים. ההשפעה כל כך דרמטית שמיסים על משכורות בישראל מצויים במקום ה-7 הכי נמוך ב-OECD:

ומספר משפטים לסיום: הבכי והנהי על קשיי ההייטק בישראל מוגזמים מאד. יש מאות חברות הייטק רווחיות בישראל – הן תשרודנה. כל היתר מפסידות וחלק קטן מהן לא תשרודנה. אך מאות חברות הייטק שרובן הפסדיות גייסו ב-5 השנים האחרונות במצטבר כ-150 מיליארדי דולרים (בגיוסים פרטיים, ציבוריים, מיזוגים ורכישות). רוב הכסף עדיין מצוי בקופתן של חברות אלו ולכן הן תשרודנה ותתחזקנה והמומנטום של ההייטק הישראלי רק יתגבר בשנים הבאות.

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".