האם מיליארד שקל שיכולים לחזור לציבור יישארו בידי חברות הביטוח?

חברי ועדת הבריאות לא ידעו עד לאחרונה שהיא כזו מעניינת. בשבועות האחרונים נערכו מספר דיונים בנושא כשל השוק של כפל ביטוחי הבריאות, שעולה לאזרחי ישראל מיליארד שקל כל שנה. במשרד האוצר מעוניינים לתקן את המצב. חברות הביטוח מתנגדות ומפעילות כל מה שהן יכולות בכדי להשאיר את המצב הקיים. הרפורמה למניעת כפל ביטוחים היא אחת הרפורמות היחידות למאבק ביוקר המחיה ששרדו עד כה, וגם מצבה כרגע לא נראה מבטיח. מתנגדי התוכנית טענים כי משרד האוצר צריך להעביר יותר כסף למערכת הבריאות ולא לסייע לביטוחים הפרטיים של קופות החולים.

כיום נהנות חברות הביטוח בישראל מהאופציה למכור גם פוליסה מלאה וגם פוליסה משלימה, שמצטרפת לשב"ן (שירותי בריאות נוספים) של הביטוח הפרטי של קופות החולים. בניגוד למה שאנו מכירים בביטוחים אחרים כגון ביטוח חובה ברכב. חברות הביטוח יכולות למכור פוליסה מלאה גם לחברים בשב"ן, בביטוח הפרטי של קופות החולים.

הנתונים מדברים על מעל 80% מהציבור שמשלמים על הביטוח הפרטי של קופות החולים ולא מסתפקים רק בביטוח הממלכתי. דהיינו אזרחי ישראל משלמים כפל על חלק מהשירותים עליהם הם מבוטחים בשני הביטוחים. סכום זה שמועבר לחברות הביטוח כל שנה מוערך בכמיליארד שקל. הרפורמה המוצעת על ידי משרד האוצר ומשרד הבריאות אמורה לשנות את המצב הזה ולמנוע מחברות הביטוח להציע פוליסה מלאה לחברי הביטוח הפרטי של קופות החולים (שב"ן), וכן לחייב את חברות הביטוח לשלם עבור הליך רפואי שהוזמן ע"י מי שיש לו גם ביטוח פוליסה מלאה וגם שב"ן.

ועדת הבריאות בראשות ח"כ אוריאל בוסו צפויה להמשיך מחר בדיונים על סעיפי החוק בעניין כפל ביטוחי בריאות, בפרק י"ט בחוק ההסדרים, לקראת הכנתם לקריאה שניה ושלישית בכנסת.

ח"כ אוריאל בוסו, יו"ר ועדת הבריאות שנתון ללחצים רבים מכל הצדדים על הרפורמה המוצעת למניעת כפל ביטוחי בריאות, ואשר יודע כי יש לו רק מספר ימים נוספים כדי לאשרה, אמר: "ועדת הבריאות בראשותי וחברי הכנסת החברים בה, אינם חותמת גומי של אף אחד. נקודה. לא של קופות החולים, לא של חברות הביטוח וגם לא של משרדי הממשלה. האחריות בראש ובראשונה היא עלינו, המחוקקים. אנחנו חברי הכנסת, צריכים לקבל את ההחלטות ולעמוד מול הציבור אם חלילה וחס יתברר שגרמנו לתוצאה לא רצויה ולא מיטבית. רק איכות הטיפול הרפואי וזמינותו לאזרח שבקצה - זה שאין לו אפילו שב''ן, חשובה לנו, וזה מה שיקבע את המשך קידומה של הצעת החוק".

"הגדלת התקציב היא לא הפתרון המלא והיחיד"

ועדת הבריאות בכנסת. צילום דני שם טוב, דוברות הכנסת

בדיון שנערך בוועדה והסתיים ללא תוצאות, אמר רועי רייכר מאגף התקציבים באוצר: "רמת התחרות היום בין המערכת הפרטית לציבורית היא לא שוויונית. אנחנו לא מתחמקים מהעובדה שיש צורך לשפוך עוד כסף לזירה הציבורית, אבל הגדלת התקציב היא לא הפתרון המלא והיחיד. יש היום מחסור ברופאים ולפי הנתונים שלנו המחסור רק הולך להחריף בשנים הקרובות והשאלה היא כיצד אנחנו כמדינה צריכים להתמודד עם המחסור הזה.

"בתפיסה שלנו, מערכת בריאות ציבורית היא יותר יעילה ויותר זולה מהמערכת הפרטית. יותר נכון ויעיל למשק שהפעילות הרפואית תתבצע במערכת הציבורית ולא הפרטית. הכנסת טיפולים רפואיים נוספים לסל הבריאות הבסיסי תעניק אותם בחינם לאזרחים שלא מסוגלים לממן אותם כיום. כפל הביטוחים נמדד בתשלום לשתי חברות שונות וקבלת שירות אחד ויחיד".

ח"כ חילי טרופר הסביר: "אנחנו רוצים למנוע את כפל הביטוח. אם יש טיפולים שמקבלים גם בפרטי וגם בציבורי, לא יצטרכו לשלם עליהם בפרטי. התשלום עבור ביטוחים פרטיים יהיה אך ורק עבור טיפולים שלא כוללים בסל הציבורי".

רן רידניק, ממשרד הבריאות אמר: "אנחנו רוצים לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. בתי החולים וקופות החולים תומכות במהלך. כרגע יש פערים גדולים בעיקר של תקציב ואנחנו מבקשים לצמצם את רמות הביטוחים ועדיין לאפשר ביטוחים פרטיים למי שרוצה. מבחן התוצאה של מערכת הבריאות הוא זה שחשוב. לאחר הרפורמה הצפויה המערכת כולה תרוויח מקיצור תורים והגדלת כמות הניתוחים".

"מיליארד שקל בשנה ללא צורך"

חיים פרננדס, מנכ"ל שירותי בריאות 'לאומית', המעוניינים ברפורמה אמר: "כיום יש כשל שוק רציני – אזרחי ישראל משלמים בכל שנה כמיליארד שקלים לביטוחים רפואיים פרטיים שאין בהם צורך. שוויון בבריאות מושג ככל שהמימון הציבורי הוא גדול יותר. כל שקל שמושקע במערכת הציבורית מניב יותר תשואה מאשר במערכת הפרטית".

פרננדס גם קצת הצחיק כשאמר ש"קופות החולים הם גופים ללא מטרות רווח ולכן אין להם אינטרסים זרים, וכל התקציב של קופות החולים חוזר לציבור". כידוע לקופות החולים יש תקציבים של מיליארדי שקלים ואינטרסים יש גם יש.

פרננדס טען: "הרפורמה מבקשת להעביר כספים אל תוך המערכת של שירותי הבריאות הנוספים וכתוצאה מכך מרבית אזרחי ישראל יהנו מהתוספת התקציבית הזאת. הרפורמה נכונה וחיונית כדי להשוות את התנאים בין המערכת הציבורית לפרטית".

מנגד, עו"ד גיא רוטקופף, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח אמר: "הרפורמה רוצה לשלוט ברופאים מתוך מחשבה שאם יסיטו את המטופלים לשירותי הבריאות הנוספים, הרופאים יחזרו לחיק הרפואה הציבורית. זה לא יקרה כי הרופאים לא ירצו לחזור לרפואה הציבורית ויעדיפו לפתוח מרפאות בחו"ל. אם משרד האוצר רוצה לחזק את המערכת הציבורית הוא צריך לשפוך על המערכת הזאת כסף כבר עכשיו ולא בעתיד. ההבדל בין ביטוח פרטי לשב"ן הוא ששב"ן הוא קופת חולים. חברת ביטוח לטוב ולרע נותנת הגנה. אם הרפורמה הזאת תעבור אנחנו הולכים לרידוד קומוניסטי של מערכת הבריאות בישראל".

"לא רוצים להיות כמו מדינות אחרות בעולם שמי שיש לו כסף חי ומי שאין לו כסף מת"

רועי רייכר מאגף התקציבים במשרד האוצר תקף את חברות הביטוח: "פוליסות הניתוחים הם ביצת הזהב של חברות הביטוח, הם הביטוח עם הכי פחות החזרים. אין בביטוחים הפרטיים שום הבטחה לקיצור זמנים במקרה של הזדקקות לניתוח. אנחנו לא רוצים להיות כמו מדינות אחרות בעולם שמי שיש לו כסף חי ומי שאין לו כסף מת".

שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח טען כי: "חייבים לערב את ההסתדרות בכל מה שקשור לביטוח בריאות קולקטיבי שניתן במסגרת מקומות העבודה".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים תקף את הרפורמה מזווית אחרת וטען: "הרפורמה הזאת לא צריכה להיכנס לתוך חוק ההסדרים. לפי הצעת החוק הנוכחית, מיטב הרופאים במגזר הפרטי לא יישארו בארץ ויעברו לחו"ל. אי אפשר למנוע מאזרחי ישראל לרכוש ביטוחים פרטיים. אני בטוח שההחלטה שתתקבל תהיה ראויה".

עו"ד ירון אליאס, היועץ המשפטי של איגוד חברות הביטוח אמר: "אנחנו מדברים כאן על חוק שהוא רטרואקטיבי. מבחינת המבוטחים, יש הרעה של התנאים בהעברה של ביטוחים במיוחד למבוטחים קשישים ומבוטחים חולים. חברות הביטוח יכולות להבטיח שהמבוטחים יקבלו את הטיפולים המבוקשים בצורה היעילה והמהירה ביותר".

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה טען כי האוצר מנסה לשווק את הרפורמה במקום לטפל בבעיות המערכת: "הצעת האוצר מוותרת על שיפור השירות לאזרח וקיצור תורים בשל סיבות כלכליות. הסתת פעילות המערכת הציבורית זהו פתרון תיאורטי ואוטופי כשהמערכת קורסת ולא יכולה לממן. המימון הציבורי לא יכול להבטיח שיפור כי היכולת לצרוך שירותים תלויה בזמינות ותורים. ההוצאה הלאומית לבריאות נמוכה ולכן להקטין אותה עוד יותר זה לא הפתרון. אם המשאב החסר הוא רופאים - מדוע האוצר מונע מהרופאים להצטרף לשב"נים?"

בוועדת הבריאות צופים כי בימים הקרובים המערכה על כפל ביטוחי הבריאות תוכרע לכאן או לכאן.