אין רשות ואין תחרות - מה שמותר ליורם נוה אסור ליאיר המבורגר

רשות התחרות צודקת. אין הגיון בלאשר לחברות ביטוח לטרוף את חברות כרטיסי האשראי ולהפוך אותן לגופים עוצמתיים שפועלים בניהול כספי משקיעים, ניהול נוסטרו, ביטוחים מכל הסוגים, כרטיסי אשראי והלוואות ואשראי. גם אם יהיו חומות סיניות בין החברות הנרכשות לרוכשות, אין הגיון בלהעניק לחברות בודדות שליטה כל כך חזקה בכל כך הרבה שירותים פיננסים. זה אנטי תזה לתחרות ולמשק בריא. זה צבירת רווחים לחברות על חשבון הציבור. זאת תיאוריה שיש לה אלפי דוגמאות בשטח. תפזרו, תחלקו, תרחיבו - זה הסוד לתחרות ולמחירים סבירים.

הצגנו את הגישה הזו עוד לפני שכלל רכשה את מקס, אבל אחרי שרשות התחרות אישרה את רכישת רכישת מקס עם ההסתייגויות הנדרשות, די נשברנו. נכון שהראל עם ישראכרט גדולה וחזקה יותר מכלל עם מקס, אבל מדובר בשתי ענקיות ובאותם סדרי גודל. היה די ברור וטבעי שרשות התחרות תספק הסתייגויות לעסקה, תייצר חומות ותאשר את העסקה. היום הוטלה פצצה.

 הפתעה גדולה - יאיר המבורגר ורן עוז (קרדיט: תמר מצפי, תמי בר שי)

רשות התחרות, התעוררה. היא קבעה שישראכרט יכולה לייצר מנגנון מתוחכם דרך הדטה בייס הענק שלה כדי לדעת מה איך ואיזה ביטוחי בריאות להציע בהראל. יש כאלו שטוענים שזה עוד מאוד רחוק מבחינה טכנולוגית, שאין בחברות כרטיסי האשראי את המידע הזה, אלא מידע מאוד מלמעלה; יש כאלו שאומרים שזה יהיה אפשרי בטווח קרוב, אבל כולם מסכימים שזה לא חוקי. אם רשות התחרות תקבע שאין העברת אינפורמציה בין הגופים, לא אמורה להיות העברת אינפורמציה ביניהם. הנחת הבסיס היא שאנשים שומרים על החוק. מסתבר שלא כך חושבת רשות התחרות - מבחינתה כולם פושעים כל עוד לא הוכח אחרת.   
 

להוסיף חטא על פשע

לא בסמכותה של רשות התחרות להעריך או לחשוש או לחשוד שמא יאיר המבורגר, הבעלים של הראל ורן עוז, מנכ"ל ישראכרט ייכנסו  לחדר סתרים ועוז יעביר דיסק און קי עם דטהבייס להמבורגר. בשביל זה יש שוטרים, חוקרים ובתי משפט. תפקידה להגיד אם המיזוג הצפוי פוגע בתחרות, לבחון את טובת המיזוג למשק ולקבל החלטה אם לאשר באופן מלא, אם לאשר בהסתייגויות ואם לא לאשר. 

רשות התחרות היתה צריכה להודיע בתחילת הדרך כשבחנה את הרכישה של מקס על ידי כלל  כי היא לא מאשרת מיזוגים מהסוג הזה. הם פוגעים בתחרות ועלולים בסיכוי גבוה לפגוע בעתיד בתחרות במשק. זה היה חוסך ועדות שיקומו בעוד 5-10 שנים כדי לנטרל את הכוח העצום של חברות הביטוח. כך היה ב-2005 בבנקים - וועדת בכר הורידה מהבנקים את תחום ניהול ההשקעות. הבעיה היא שהוועדה עשתה בקושי חצי מלאכה - היא השאירה לבנקים רווחי עתק בתחומים האלו מבלי להיות מנהלי כספים. מכירת פעילות הגמל והקרנות היתה במכפילים של פי 4 מהיום ועד היום הבנקים מקבלים דמי הפצה מהקרנות נאמנות בשיעור של שליש עד חצי מדמי הניהול.
 

למה כלל-מקס - כן והראל-ישראכרט - לא?

ברגע שרשות התחרות בחרה לאשר את עסקת כלל-מקס, היא נתנה אור ירוק לחברת ביטוח להחזיק בחברת כרטיסי אשראי והלוואות. אין אפשרות לחזור לאחור. גם אם יש טעות באישור העסקה הראשונה, הטעות צריכה להיגרר. לא ניתן להגיד - את ישראכרט לא מאשרים, את מקס כן. 

אלו אותם סדרי גודל, וכאמור כל זה בכלל לא אמור להיות הדיון המקצועי, כי רשות התחרות יכולה לקבוע שאסור יהיה להעביר מידע. שזה לא חוקי ולהניח שאנשים לא פושעים.

ועל רקע זה עולה שאלה שכנראה נשאלה - למה ישראכרט לא ומקס כן? התשובה לא יכולה להיות מקצועית ונוגעת לחומר עצמו, כי גם מקס יכולה לבחון, לנתח ולייצר לכאורה אלגוריתם שיעזור לכלל עם ביטוחי בריאות שהיא מציעה ללקוחות. אגב, למה לא ההיפך - אפשר לייצר מהדטה של ביטוחי בריאות גם יכולות שיעזרו לחברות כרטיסי האשראי - מידע שיעבור ממקס וישראכרט לכלל והראל. וגם - למה הדגש רק על ביטוחי בריאות? למה לא ביטוח רכב, ביטוח חיים ועוד. הדטה יכול להיות מנוצל בכל מקום מכל כיוון - שוב, במידה ועוברים על החוק.

רשות התחרות לא יכולה לתת תשובה מקצועית לטענה שסביר שהועלתה על ידי ישראכרט והראל. רגע, בעצם היא היתה יכולה לטעון שזה לא אותו הדבר כי הראל ענקית בתחום ביטוחי הבריאות.
 

טעות נגררת של רשות התחרות

אם זו הטענה, אז זו טעות נוספת - תחום הבריאות עובר מהפכה ענקית שקצת נדחתה בגלל המלחמה ומה שהיה בתחום הוא לא מה שיהיה. התחום הרווחי הזה, הפך ברבעונים האחרונים ליציב-מאוזן, אפילו הפסדי. איפה החברים ברשות התחרות היו כשבאמת היה צריך אותם - כשחברות הביטוח והראל בראשן, הצליחו לייצר רווחים עודפים בתחום הזה. אז לא היתה תחרות אמיתית והכל נמצא בדוחות. איפה הם היו מדי רבעון בעשור האחרון כשהגופים האלו הרוויחו מיליארדים רבים? 30-40 דוחות כספיים שמוכיחים רווחיות חריגה ועודפת בתחום הזה, ורשות התחרות שתקה. 

עכשיו הם באים, הכלכלנים מרשות התחרות, ועדיין לא קיבלנו מהם תשובה לשאלה החשובה - למה ישראכרט לא ומקס כן? אז שאלנו, בדקנו, התייעצנו עם לשעברים ברשות, באוצר ומומחים שונים. הם לא יודעים לתת לנו תשובות חוץ מאשר - המיזוג הראשון היה טעות וברשות תעוררו עכשיו.

רכש את מקס; יורם נוה, (צילום סיון פרג')

אבל, עם כל הכבוד לטעות הראשונה ולניסיון לתקן עכשיו, אנחנו לא בחלל ריק. אנחנו לא באקדמיה. אנחנו בשטח. להשאיר את הטעות הראשונה (אישור רכישת מקס) מבלי לעשות את הטעות השנייה (רכישת ישראכרט על ידי הראל) זו טעות הרבה יותר גדולה. זה משאיר את כלל עם מקס, ותחת ההנחה של אנשי רשות התחרות שהאנשים פושעים מטיבם ומעבירים מידע מגוף לגוף ומחברה לחברה, זה יהפוך את כלל לדורסנית, בריונית, חזקה פי כמה וכמה מכל חברות הביטוח שאין להם את הדטה הזה. זה יהפוך את יורם נוה, מנכ"ל כלל, לשליט על בתחום הביטוח, היחיד שיש לו עוצמה בכל כך הרבה נדבכים.  
 

כלל ביטוח - המועדפת על רשות התחרות

רשות התחרות בהחלטתה הראשונה השפיעה על השוק באופן כזה שכבר אין לה דרך חזרה, אלא בנזק גדול יותר. הרע במיעוטו הוא לאשר את עסקת הראל-ישראכרט תחת הסתייגויות. בינתיים יהיה דוח. דוח מלומד שמסביר למה המיזוג לא נכון למשק. הדוח נכון, אבל הדוח לא יתייחס לעסקה הקודמת - לרכישת מקס על ידי כלל, הוא לא יתייחס לבחירה של רשות התחרות להקפיץ את כלל ולבעוט בהראל. 

בהמשך יהיה שימוע, הוא יהיה סוער. ההגיון אומר שצריך לאשר את העסקה (על רקע אישור העסקה הראשונה), אבל בסוף זה הכל אנשים. שניים-שלושה, אולי ארבעה אנשים יקבעו את עתיד העסקה. ועכשיו אחרי שהם לא אישרו את העסקה בשלב הראשון, יהיה הרבה יותר קשה לשנות את דעתם ואת דעת החברים שלהם. זה כבר לא רק עניין מקצועי, זה כבר האגו.