האמת שמאחורי מקבלי ההחלטות: על לוביסטים ומה שבאמת קורה שם, ב'מסדרונות'

כולם מדברים על זה ו'התעשייה' גועשת. שאפו על החשיפה המרשימה! הסודות הגדולים נחשפו לעיני כל, המסכות הוסרו ועכשיו ברור לכולם מי באמת מנהל כאן את העניינים.

פתאום אתה לומד שמאחורי המראה התמים, היומיומי, שכאילו בא לתת מענה לצורך אמיתי ולספק שירות לציבור, עומד אינטרס כלכלי גדול הרבה יותר מכל אידיאולוגיה. אתה לומד שיש חבורה גדולה של אנשים שמקבלת בונוסים שמנים מחברות מסחריות, מארגונים גדולים ומבעלי הון - והכל כדי לעזור להם לגזור קופון. וכמה שיותר שמן, יותר טוב, גם אם זה אומר שזה בא על חשבונך.

פתאום אתה מבין שאלה שמסתובבים מתוקף תפקידם במה שאנחנו מכנים ה'מסדרונות', הם לא באמת אלה ששולטים. האנשים האלה - ראויים יותר או פחות, תחליטו אתם - נבחרו על בסיס כישוריהם וניסיונם, לאחד התפקידים החשובים ביותר בדמוקרטיה אם לא החשוב שבהם. והם? הם בסך הכול בובות שנשלטות על ידי אינטרסנטים. הם אולי חושבים שהם מבינים ומחליטים, אבל בסופו של דבר, כמו שעכשיו כבר ידוע לכולם - הכול קבוע מראש. כי גם כשהם מקבלים את המידע ה'אובייקטיבי' הוא מגיע מאותו המקור, ומשרת את אותה המטרה.

פתאום אתה מבין שמי שבאמת מנסח, כותב ומכתיב את החיים שלנו כאן הוא לא מי שחשבת. יש עשרות אנשים שבכל יום עמלים כדי לייצר את אותם מחקרים, הצעות ושאילתות. במקום להתאמץ לבדוק, לחקור ולגלות את האינטרס הנסתר, אותם אנשים מעבירים את המידע הדרוש בקלילות, והכול כמובן כתוב, ערוך ומוכן מראש. כל מה שנשאר זה רק לחתום ולהעביר הלאה. רוב הציבור לא ידע מזה בכלל...

מה שבעיקר מציק הוא, כמובן, חוסר השוויון. כי לא לכולם יש את הכסף והאפשרות בכלל להחזיק 'חבר' כזה במקומות הנכונים. והם - זה המקצוע שלהם! הם יודעים בדיוק למי צריך להעביר את נייר העמדה שכתבו כדי שיגיע למקומות הנכונים. הם מכירים את האנשים הנכונים, גם את אלה שמאחורי הקלעים ולא תמיד שומעים עליהם -פקיד זוטר או מנהלת בכירה. הם יודעים בדיוק מתי מתכנס הדיון המכריע ובאיזו שעה הישיבה שבה מתקבלות ההחלטות, ודואגים להתקשר, ממש 'במקרה', בתזמון המושלם. וברור שכשהם מתקשרים - עונים להם. מי מייצג את אותה הגברת מהפריפריה או האדון מהמרכז?? מי דואג לאינטרס שלו?

זה לא שהיינו תמימים לפני כן, וברור שלכולם יש אינטרסים... אבל כשמטיחים לך את זה בפנים האמת כואבת. מסכימים איתי?

רגע! על מה אתם חושבים שאני מדבר? על הכתבה על הלוביסטים ששודרה שלשום בתוכנית 'עובדה'? מה פתאום! הטקסט הזה בכלל מדבר על אנשי היח"צ ועבודתם מול העיתונאים והעורכים. תקראו שוב... באמת, תקראו שוב! בקריאה השנייה, כשאתם חושבים על עצמכם ועל יחסי יחצן-עיתונאי, אולי תהיו קצת פחות נחרצים וביקורתיים כלפי התופעה.

עוד תכניות

להלין על הלוביסטים שהם פוגעים בדמוקרטיה זה כמו לטעון שהיחצנים עושים זאת. כי הרי הלוביסטים לא המציאו את הגלגל, וכולנו בחיים - ודאי שבתחום העיסוק שלנו - מקדמים אינטרסים, שלנו או של לקוחותינו. אנחנו יודעים לנהל מקח וממכר כשצריך ולפעמים גם עושים את העבודה של הצד השני, כי הרי מה אכפת לנו? העיקר שתהייה התוצאה הנכונה. אין כל פסול בלוביסטים, כפי שאין פסול ביחצנים. שני בעלי התפקידים הללו עושים שימוש לגיטימי בכלים הקיימים, המוכרים והנגישים להם. כל עוד הדבר נעשה באופן חוקי ובמסגרת כללי המשחק המקובלים, זה לגיטימי בהחלט.

הכותב איננו לוביסט. הוא יועץ תקשורת במשרד יחסי הציבור "גיא אופק תקשורת"