קסטרו היא קץ הבנאליה? המיקוד אמיץ והתובנה ברורה
לפעמים התובנה הצרכנית כל כך ברורה שאתה שואל את עצמך איך לא חשבו על זה קודם. התובנה שקשורה לכך שאנו מרגישים מאד לא נוח כשאנחנו לא לבושים כמו שצריך משותפת לרובנו. זה קורה כשאנו לא לבושים בהתאם לציפיות שלנו מעצמינו ובעיקר בהתאם למצב מסוים. זה גורם לנו להרגיש מגוחכים, גמלוניים וחסרי בטחון. במלים אחרות - עירומים.
קסטרו בלאק יצרה נישה שהייתה חסרה בישראל. לבוש מחויט ואלגנטי אבל כזה שלא עושה מעצמו עניין. כקו אופנה עצמאי זה קצת חסר בלקסיקון הישראלי. הישראלים אוהבים להתלבש בסטייל אבל מושג הסטייל נתון לפרשנויות רבות ולקווי עיצוב כאלה ואחרים. מותג שמציע אלגנטיות יומיומית נקיית - קו - חסר בישראל, ולכן היוזמה ברוכה.
הפרסומת, בה רואים אישה עירומה נכנסת למעלית או גבר עירום נכנס לבר, מתלבשת באופן מדויק על הפסיכולוגיה של מי שמרגיש underdressed. בכל קליפ "מלביש" קסטרו בלאק את העירומים בבגדים מחויטים, בעלי אמירה חדש. מיקוד אמיץ פירושו גם הקרבה. אנחנו ישר מבינים שבקסטרו בלאק אין הכל. אבל יש בגדים עסקיים, שהופכים אותך מעירום ללבוש, ממגמגם למהוקצע, מאאוטסיידר לבעל נוכחות מרכזית.
קסטרו בלאק - הגבר העירום
המותג קסטרו עבר דרך ארוכה, חלקה מובילה וחלקה מתברברת. בעולם שכולו דיבר על קולקציות, היה נכון, בזמנו, להגיע עם בשורה פורצת דרך שמדברת על state of mind צרכני. קסטרו ייצגה הרבה דברים מלבד את הדבר הקונקרטי הזה שקוראים לו בגד. קסטרו היה האישה שלא נותרה חייבת ושהייתה יכולה להרשות לעצמה הכול, קסטרו היה סיפורים מהמלתחה, קנאה ואהבה, צמר ופרחים. לאחרונה דיברה קסטרו על 'האנשים של העיר' ועל כך שעלינו לצאת בעקבות החלומות שלנו, ולרחף בשחקים.
אמנם מדובר בקסטרו בלאק ולא קסטרו הכללי, אבל אולי זה מבשר את קץ הבנאליה, ואת החזרה למקורות הרלוונטיים. דווקא הפרסומת שאומרת דבר כל כך פשוט ועתיק יומין לגבי תפקידו של הבגד בחיינו בולטת על רקע מותגי היופי והאופנה האחרים שמזמן כבר לא מדברים באופן קונקרטי על המוצר ונותנים לו תפקיד משני בנאראטיב.
קסטרו בלאק - האשה העירומה
ואגב, הדיון הפסיאודו חינוכי בנושא העירום של השחקנים אינו רלוונטי בעיני. כאשר עירום הוא הנושא ולא התעתוע - אין שום סיבה שלא להשתמש בו במיוחד לאור העובדה שמדובר בעירום מפוקסל, ובז'אנר קולנועי מוכר בו העירום אף פעם לא מלא ורק הדמיון האנושי משלים את החסר.
- 4.זה היה הרבה לפני הלידה מותק (ל"ת)גל גדות 20/03/2012 09:01הגב לתגובה זו
- 3.אחת הפרסומות הכי יפות (ל"ת)נועה 19/03/2012 12:25הגב לתגובה זו
- 2.פרסומת מדהימה ביופייה (ל"ת)ריקי 19/03/2012 12:25הגב לתגובה זו
- 1.18/03/2012 15:31הגב לתגובה זוהניתוח של עטרה מזכיר לי את שיעורי ספרות בתיכון, כשעל כל קשקוש היו עורמים משמעויות בלי סוף, ומנתחים, ומנתחים ומנתחים... אם מדובר על תחושת חוסר הנוחות שעטרה מתייחסת אליה - מדוע לא רואים על פניהם של הדוגמנים הערומים שמץ מאי הנוחות הזו? ועל בסיס מה בדיוק מגיעה האמירה שאין בישראל חברת אופמה שמספקת קו קלאסי, מחויט, ועם זו יומיומי, שלאעושה עניין מעצמו? האם ברנואר, זארה, H&M, לוצ'י, הנויגמן, דן קסידי, דפנה לוינסון, ואפילו קסטרו שלפני קו ה"בלאק" אין ערב רב של אופציות לבוש הגיוניות שמתאימות באותה מידה גם ליום עבטדה במשרד הישראלי הממוצע, וגם לדרינק או סרט אחרי העבודה? עם כל הכבוד לראובני פרידן, ודווקא יש הרבה מאד כבוד, דעתי היא שבסרט הזה הם מה-זה פספסו... והזדרזו מדי לקפוץ על האלטרנטיבה הקלה מדי - כי בחיי שחיפשתי, אבל לא מצאתי תובנה מעמיקה הרבה יותר מהתובנה האנושית הבסיסית הבאה - כולנו רוצות לראות את גל גדות בעירום מלא יומיים אחרי הלידה...
- מיקי 19/03/2012 11:48הגב לתגובה זותכלס. גם אני פספסתי את תובנת האנדרדרסט. אם כבר התובנה שעוברת היא שהבגדים של קסטרו זה אחלה אבל זה קצת חיוור לעומת עירום איכותי...