הפרסומת של 'אפריל' - הרגו שם פרה קדושה שכבר שחוטה מזמן

בהמשך לסרט הקודם של אפריל בו מצוירת האשה כנמרה ש'צדה' את האוכל שלה, משוחררת מתסביכים אנורקטיים, בסרט הנוכחי של אפריל עושה הגיבורה היפה אקט נוסף של שחרור האישה. היא נכנסת לאוטובוס שבו הנשים יושבות מאחור והגברים מקדימה, ובתנועה מתריסה מחליטה להתיישב דווקא בעזרת הגברים.

תהיי גאה להיות אישה מציע לנו הסרטון והסיסמא "אפריל מבינים יופי" מסכמת את הקליפ. האסטרטגיה של אפריל לוקחת בעלות על יותר מאשר טריטוריית היופי החיצוני המאופר והמבושם. אפריל מתבסס על התובנה שאנו עושים דברים עם סיבה עמוקה. "להראות יפה" זו סיבה לא מספיק מעניינת. לכן, הניסיון של אפריל להבין מה מניע את האישה ומה עוצר אותה מלהיות מי שהיא - הוא ניסיון מעניין ומגרה.

אבל, האסטרטגיה הזו מחייבת ומאתגרת וחייבת לעמוד ברף מסוים שתמיד יפתיע אותנו מכיוון אחר. למשל - לראות דוגמנית יפה לופתת עוגה או סטייק ומתנפלת עליו בתאווה - זה מפתיע ומטלטל.

לעומת זאת, בסרטון האחרון יש כשל מסוים. הורדת ווליום במקום שבו צריך להגביר אותו. נכון, כולנו נחשפנו לסוגיה של הדרת נשים. זה אקטואלי ומלבה יצרים. אבל רוב צופי הסרט הם אלה שלא סובלים אישית מהדרת נשים, בוודאי שלא באוטובוס. לא הנשים מודרות ולא הגברים מדירים. עבור מרביתנו, ישיבה בסביבת גברים באוטובוס זה אקט שגרתי שאינו מבטא נועזות או פמיניזם, שהחברה הלא חרדית לא תהסס לבצע.

אסתי גינזבורג בסרטון החדש של אפריל

נכון, יש משהו בסרט שמזכיר את הסרט האלמותי של אפל '1984' שבו גיבורה מנפצת את מסך האח הגדול ומעירה שורות עגומות של אנשים אפורים שהקריבו את החופש שלהם לטובת שלטון הדיכוי. גם פה יש גיבורה שאינה מקבלת את כללי הדיכוי והאפליה אבל הנושא של הדרת נשים באוטובוס בעיני הוא בחירה שגויה ולא מטלטלת.

אם כבר להרוג פרה קדושה, מחויבות שלקח על עצמו אפריל בעונה הקודמת, אז לפחות פרה שהיא באמת קדושה לרובנו ולא כזו שרובנו כבר שחטנו אותה מזמן. החיפוש צריך להיות במקומות שהקונצנזוס חונק את האישה ומכניס אותה למסגרת שלא נוח לה בה - סטיגמות שהן אוניברסאליות. בעיני, הסרט הבא של אפריל, כדי לנצח את הסרט הקודם, היה צריך להרוג עוד קלישאה שקשורה ליופי וליופי בלבד. למשל - הקלישאה שאישה יפה רק כשהיא מאופרת או מושכת רק כשהיא מתבשמת. יריית הפתיחה של אפריל לא הייתה "בואו נדבר על גבורה נשית באשר היא". יריית הפתיחה הייתה להעיז להתגרות בקרקע עליה עומדת תעשיית היופי עצמה.

בדומה לDove, שהוזכר בטור על הקליפ הקודם, שמתריס נגד תעשיית היופי שמוכרת לנו שקרים ומשחיתה לבנות את הילדות, אפריל פתחה דלת להראות לנו כמה יפה אפשר להיות בלי להשתמש במוצרים שהם מתפרנסים מהם. והאתגר האמיתי הוא להשאיר אותה פתוחה ולא להיבהל.