שלי והעממיות, ש"ס וההיפנוזה, ביבי בלי אדלר ואמסלם: תמונת מצב בפייסבוק

הרבה קרה באינטרנט בארבע השנים שחלפו מאז הבחירות האחרונות בישראל. קחו את פייסבוק למשל, שבפברואר 2009 הגיעה למספר המדהים של 100 מיליון משתמשים, ומאז הגדילה את כוחה פי 10. בישראל של 2009 היו לפייסבוק כמה עשרות אלפי משתמשים, והיום יש בה לפחות 2 מיליון ישראלים פעילים.

גם החיבור בין פוליטיקה והרשת, שבבחירות הקודמות היה בגדר פלא שכולם מגלים (זוכרים איך כולם התלחשו ש"אובמה ניצח באינטרנט" אבל אף אחד לא ידע להגיד איך?) הפך לעובדה שגורה, אחרי תחריר בעולם ורוטשילד בישראל. בקיצור, כל הדרכים מובילות להנחה שאת הבחירות המתקרבות אלינו ינצחו או יפסידו המפלגות בפייסבוק, לא פחות, ואולי אפילו יותר, מבתקשורת ובשטח.

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

יריית הזינוק נשמעה. מה מראות לנו המפלגות בינתיים? נבדוק 3 דוגמאות מרכזיות

נתניהו - ראובן אדלר כבר לא עובד נתחיל מראש הממשלה. נתניהו, שהעמוד שלו מהווה למעשה את הכלי המרכזי בקמפיין הליכוד, העלה סדרה של תמונות שנראות כמו קמפיין חוצות מבית המדרש של ראובן אדלר ואייל ארד. המנהיג חד המבט מבטיח לנו את שינוי השיטה/ הורדת יוקר המחיה / הנהגה אם רק נבחר בו שוב.

אלא שימי האדלרים תמו, והיום המסרים אינם עוברים לציבור השותק, אלא לידיהם של חדי הלשון והפוטושופ, שהחזירו לו בסדרה של תשובות קשות.

שלי יחימוביץ - העם דורש קמפיינים אחרים אצל שלי יחימוביץ', שגם במקרה שלה עמוד הפייסבוק האישי הוא הכלי המרכזי של המפלגה בבחירות האלה, השפה שונה לגמרי. את התמונות המעוצבות מחליפות סריקות של עיתונים. את הצילומים המוארים היטב של לשכת ראש הממשלה מחליפות תמונות של פעילי שטח. אפילו קמפיין החוצות של יחימוביץ' מנסה לברוח מהאסתטיקה הישנה של מערכות בחירות, ולדבר את השפה החדשה של הרשת - מהירה, מלוכלכת, עממית.

עכשיו נותר לשאול האם ציבור המצביעים, בהנחה שיקנה את התדמית החדשה של מפלגת העבודה (מישהו אמר פואד?), ירצה לבחור במנהיגה "מהעם", או שמא תחסר לו הממלכתיות שנתניהו עמל כל כך לשדר.

חיים אמסלם ו"עם שלם" הפתעת הבחירות, אם מותר לי לנחש, תהיה "עם שלם" של הרב חיים אמסלם. מי שהיה ח"כ מטעם ש"ס והוקע על ידי התנועה כי המרה את פיו של אלי ישי, התחיל לפעול ברשת כבר לפני למעלה משנה, והתוצאות בינתיים מהממות.

עוד תכניות

למעלה מ-80 אלף חברים בעמוד של כבוד הרב (כמו יאיר לפיד, כמעט כפול משלי יחימוביץ') וקצב ההצטרפות ממשיך להיות מרשים. החיים של אמסלם קלים. הקמפיין שלו טרם התחיל, אבל מבחוץ ממליצים עליו עיתונאים וסלבים אחרים: גיא מרוז, מתי גולן, נחמיה שטרסלר, הקואוצ'ר אלון גל - ואנשיו של אמסלם מעלים את דברי התשבוחות לעמוד, ומקבלים עשרות שיתופים על כל מאמין חדש.

ושתי קטנות: 1.תמונה מדהימה בעמוד הרשמי של ש"ס. קמעות אאוט, היפנוזה המונית באמצעות האינטרנט - אין.

2.מדיה חברתית היא אזור שיחה חשוב מאין כמוהו, אבל צריך לזכור שמערכת הבחירות בארצות הברית, שכבר היתה סגורה, הפכה למתוחה לא בגלל שיחה מתמשכת, אלא בגלל רגע טלוויזיוני - העימות הראשון בין אובמה לרומני. עם כל כמה שהכל כאילו השתנה, נשארנו במקום בו קנדי מנצח את ניקסון המיוזע ב-1960. הכותב הוא סמנכ"ל האסטרטגיה והקריאייטיב בחברת המדיה החברתית 'דיבור'