על הנפילה התקשורתית של נפתלי בנט ב'משעל חם'

הרבה אחרי שהמפד"ל ההיסטורית הלכה לעולמה ורק זבולון אורלב עוד נאחז במכשירי ההחייאה שלה כדי שיישאר לו מקום עבודה, הגיע משום מקום נפתלי בנט הצעיר והנמרץ (אחרי ששרה נתניהו העיפה אותו מלשכתו של ביבי), והפיח רוח חיים במפלגה המתה. אם תרצו - נס תחיית המתים. משום כלום ל-12 מנדטים מנובאים בסקרים ועוד ידו נטויה (לא פלא שהם מאמינים בניסים).

איך הוא עשה את זה? באותה פיקחות שגילה גם בעסקיו, אותם מכר באקזיט מוצלח (סמל ההצלחה הישראלי האולטימטיבי), הוא התייחס אל המפלגה כאל סטארט-אפ לכל דבר. כמו רוב הסטארט-אפים המצליחים בישראל הנוקטים את אסטרטגיית הטפיל, הם מזהים צורך או שימוש או שכלול שיכול לעניין את אחת הגדולות כגון גוגל, פייסבוק, מייקרוסופט, אפל וכ"ו, מפתחים אותו ואז מוכרים להן אותו בכסף רב.

בנט זיהה את הבעיה של הליכוד - מפלגת שלטון שחייבת להתחשב באילוצים המדיניים השונים המופעלים עליה, ועל כן איננה יכולה להצטייר כמפלגה ימנית קיצונית כפי שהייתה שואפת לעשות אילו הייתה באופוזיציה.

מצד שני, דור הכיפות הסרוגות הוא העתיד של המדינה, אלה הם הקיבוצניקים החדשים. הם הרוב ביחידות המובחרות בצה"ל, הם הרוב בקרב הקצונה והם יהיו הרוב גם בפוליטיקה. הם האליטה החדשה והם, ברובם הגדול, נוטים ימינה מהליכוד. הם בעד מה שהליכוד רוצה ולא יכול לומר.

נפתלי, ברוב פיקחותו, זיהה את הנישה הזאת והשתלט עליה. המסר שלו הוא פשוט וחד - הבית היהודי יבטיח שהליכוד לא יסטה מדרכו. וכך הוא משיג לא רק את קהל הכיפות הסרוגות, כר המרעה הטבעי שלו, אלא גם את מצביעי הליכוד החוששים מתסמונת נתניהו המזגזג. זאת היא אסטרטגיית הטפיל, הקלאסית. הוא לא מפסיק להכריז שהוא "מאוד אוהב את ביבי" כמו הזאב בכיפה אדומה.

נפתלי בנט, עם חיוך הארנב שלו, מייצג את החלום הישראלי של שנות ה-2000. איש הייטק ש"עשה את זה", קצין בסיירת, צעיר, חייכני ולא מאיים כמו רוב הימנים, כיפה קטנה לראשו אבל לא מתנחל, נלהב לשבות את לבך וחשוב לו מאוד שתחבב אותו. מחבק, מסתחבק ובעיקר-מדבר ומדבר ומדבר. הוא לא נותן לאיש לפתוח את פיו כי הוא יודע שכל רגע שהוא שותק ומישהו אחר מדבר, הוא רגע אבוד - רגע שהוא לא ניצל כדי לשכנע אותך בצדקת דרכו.

אינני יודע מי היועץ שלו ואם יש לו בכלל, אבל עד כה הוא עשה כמעט הכול נכון. עד שהגיע אל ניסים משעל, וכאן הוא נפל. הוא נפל מכיוון שברוב התלהבותו הוא לא עוצר לרגע לפני שהוא פותח את פיו, מה שמעיד עליו שהוא אמנם פיקח, אך לא חכם. אדם חכם יודע שסוף מעשה במחשבה תחילה. כשבנט נשאל על ידי משעל אם יפנה מתנחלים במקרה ויקבל פקודה כזאת, הוא מיהר לענות שיש פקודות שאסור לציית להן או כדבריו - "מתנוסס מעליהן דגל שחור". זאת תשובה שפוליטיקאי מנוסה או מועמד חכם מעולם לא היה משיב כי היא פוגעת בפרה הכי קדושה שלנו - צה"ל.

בתשובתו זו הוא קנה אך ורק את ליבותיהם של מצביעיו הטבעיים - שהם ממילא שלו - אבל הוא הצליח להרחיק בכך את בוחריו הפוטנציאליים מהצד המערבי של הקו הירוק, וכמובן, הרים לליכוד להנחתה. אם עד ניסים משעל, נתניהו התקשה לשכנע את המצביעים שזלגו אל 'הבית היהודי' שבנט זה לא הוא, ברגע שבנט אמר מה שאמר, נתניהו קפץ על המציאה כמוצא שלל רב, לא המתין אפילו רגע ועלה מיד לשידור במהדורות החדשות של יום שישי כדי להכריז שמי שמטיף לסרבנות, לעולם לא ישב בממשלתו. אני מניח שלא מעט מתלבטים בין הליכוד לבנט, קונים את ההבטחה והאיום האלה, ויחשבו פעמיים לפני שיתנו את קולותיהם לבנט.

והמפסיד הגדול הוא בנט. אילו היה חכם במידה שהוא פיקח, הוא לא היה נופל במלכודת הזאת שעתה הוא מתקשה להיחלץ ממנה. הוא היה צריך להשיב לניסים משעל בפשטות - "זה לא יקרה, כי אנחנו נהיה שם כדי להבטיח שפקודה כזאת לא תינתן", או כמו שציפי לבני ידעה להשיב בזמנה על השאלה מה תעשה אם תפסיד בפריימריז בקדימה - "זה מדע בדיוני".

אז מה יהיה אחרי הבחירות? נתניהו יקים כמובן ממשלה עם הבית היהודי (אם שרה תרשה לו) ויגיד ש"נפתלי לא הובן כהלכה", "הוא כבר הסביר את עצמו" ו"הוא בשום אופן לא סרבן", או כמו שהוא אמר אחרי שחבר לשאול מופז שכינה אותו "שקרן": "שמנו את זה מאחורינו", ומעתה הכול כשר.

נ.ב
מישהו צריך רק לעמת את נתניהו עם השאלה למה סרבן פקודה בפוטנציה, פסול לישיבה בממשלה, אבל סרבני גיוס בפועל, כשרים. מה, חרדי סרבן עדיף על מפקד סיירת סרבן?

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת