תעודה יכולה להיות עסיסית, פרובוקטיבי ומטלטלת

בשורה התחתונה: הפרומו לערוץ yes דוקו הוא state of the art של מיתוג. זה לא משנה אם אתה מוכר גבינה או אופנה או ערוץ סרטים דוקומנטאריים, ובלבד שתצליח להבין את המשמעות העמוקה של המוצר שלך בעיני המשתמש.

פרומו מגיע מהפועל to promote. לקדם. המושג "לקדם" הוא שטחי. קלוש. יש משהו וצריך לדחוף אותו טיפה קדימה. ובאמת ישנם פרומואים שתפקידם טקטי: לייצר חשיפה מדגמית לתוכן ולייצר מודעות וציפייה באמצעות גירוי סקרנות ומתח.

אגב, אפילו בעריכה כזו אין מקריות. תמיד מסתתרת בה השקפת עולם. לפעמים תפקידו של פרומו טלוויזיוני הוא שונה ממושג ה'קידום', והוא מוגדר כיצירת זהות לתכנית או סדרה או רצועה או ערוץ שלם, ואפילו לפלטפורמה עצמה. במובן הזה - פרומו אינו שונה ממהלך מיתוג ופרסום של אופנה או יוגורט. בעצם, הטלוויזיה אינה שונה מסופרמרקט עמוס מוצרים מכל הסוגים. הפרומו החדש ל-yes דוקו מיועד לא רק לקדם את תוכן הערוץ, לא רק להפוך את yes דוקו לשחקן ראשי בקטגוריית הדוקו, אלא לשנות את מה שאנו מרגישים וחושבים כלפי תוכן דוקומנטארי בכלל.

צפייה בערוצי מדע ותעודה גורמת לנו לחוש שאנו מבלים בילוי איכותי יותר מאשר לצפות בטלנובלה או בשעשועון. מצד שני, למי יש כוח להיות אינטלקטואל כל הזמן? ברור שערוצים בעלי אופי עיוני לא מספקים את הפורקן והאסקפיזם שטלוויזיה מיועדת לספק לנו. אז זהו שלא..

אל אותו סוף - יום - חול - קשה, בו אנו מתמוטטים אל תוך כורסת הטלוויזיה בציפייה שישעשעו אותנו, חודר ערוץ טלוויזיה דוקומנטארית שמבקש לפלס לעצמו מקום של כבוד בעולם הבריחה והפנטזיה. yes דוקו רוצה לספק את הסחורה המנטאלית הזו לא פחות מאשר, נגיד, תוכן קולנועי, סדרת דרמה, סאטירה. yes דוקו רוצה להבטיח עליונות תחרותית על ערוץ 8 של HOT, שמאז ומעולם לא נכלל בחבילת ה must sell ההיסטורית, ונותר בבעלות הכבלים כאבן שאין לה הופכין. דבר שהיה עקב האכילס של yes מראשית דרכה.

באותה רוח, רוצה yes דוקו לתת פייט לערוצים כגון yes oh שמחזיקה אותנו קצר עם סדרות ממכרות, ולהוכיח שדוקומנטארי זה לא מה שחשבנו. תחרות בתוך הבית של yes תגביר את מנעד החוויות שהפלטפומה מספקת ותחזק אותה במוח הציבור.

כיאה לז'אנר הפרומואים שמייצר תוכן מקורי, שאינו ערוך מתוך ה-footage עצמו, מוציא הפרומו את גיבורי הסרטים של הערוץ מתוך הקונטקסט הטבעי שלהם, ומכניס את כולם לבית קפה שכונתי אחד גדול. הקפה מזכיר לנו, אסוציאטיבית, את כל בתי הקפה בהם מתקיים ספק מפגש חברתי, ספק התבודדות מול הלפטופ המחובר ל wifi. ב'קפה' של yes דוקו ניתן לפגוש את הצעיר שקעקע את המספר של סבא על זרועו יחד עם האשה החביבה שמנהלת חנות לאביזרי מין יחד עם התליין של אייכמן. באופן שונה מהמוכר 'המציגים הם הם עצמם' ולא מדמים אותם...הרי-לוקיישן של גיבורי הסרטים עושה לערוץ את מה שמרסל דושו עשה לחפצים. דושו הוציא חפצים מהקשרם הטבעי ומיקם אותם במוזיאון, והוכיח בכך שהיצירה אינה אלא פרשנותו של המתבונן.

החפץ, במיקום מפתיע, הופך את החוויה לרעננה כאילו ראינו אותו בפעם הראשונה. הפרומו ל- yes דוקו מוכיח שתוכן תיעודי לא חייב להיות עיוני, לימודי, עובדתי, אובייקטיבי, יבש. הוא יכול להיות עסיסי, עלילתי, אישי, פרובוקטיבי, מטלטל.

הז'אנר אמנם תיעודי, אומר לנו הפרומו, אבל התענוג שתפיקו מזה מיישר קו עם התענוג מכל סרט שיש בו סיפור על בני אדם שכולם, אגב, חיים סביבנו. "אנשים זה כל הסיפור" מסכם הפרומו את הוויית הערוץ, ולצופה נדמה, לרגע, שהוא התבלבל וראה פרומו לערוץ talk show או ערוץ סדרות. הפער שנוצר, במוח, בין מה שראינו בפרומו, לבין מה שנדמה לנו שערוץ תיעודי צריך להיות, הוא הפער בתוכו מיועד לצמוח ערוץ yes דוקו, ולמגנט לתוכו את הספקנים, את בעלי סף הריגוש הגבוה מדי, אותם אלה שרוצים, בסוף היום, לברוח לטיילת של אטלנטיק סיטי או למרתפי ה CIA. מעתה הסיכוי שהם יזפזפו לערוץ yes דוקו עלה במידה ניכרת ואולי אף הסיכוי לעבור ל-yes מהמתחרה.

ועוד משהו : אפרופו פרומואים והטכניקה שלהם להתייחס לתוכן. אז בניגוד גמור לפרומו מבויים למשעי כגון הפרומו ל-yes דוקו, הנה קליפ ויראלי מלפני כמה שנים שעורך תכנים מקוריים as is אשר הוצאו מהקשרם, והודבקה להם משמעות אחרת.

השיר cool guys don't look at explosions מסמן קלישאה קולנועית שהוא עלה עליה: בכל פעם שיש פיצוץ וגיבור שהוא cool - תמיד נראה אותו מפנה את גבו לפיצוץ ומתרחק ממנו "לעברנו". הקליפ שייך לעולם ה-nonsense הוויראלי וברור למה הוא ויראלי. הוא עלה על תובנה שלא היינו מודעים לה וחשף אותה במערומיה, ואנחנו אוהבים כשעושים לנו את זה.