3-4 שעות בכל לילה, הצפה של ספינים: עידן קוולר וספי עובדיה על בחירות 2013

הבחירות מאחורינו, הפאזל הקואליציוני לפנינו - וזוהי שעתם היפה של הכתבים הפוליטיים. שיא העשייה המקצועית, הדובדבן של שעל הקצפת, למי שמוצא משהו מתוק בחיים בפוליטיים בישראל.

עידן קוולר וספי עובדיה, הכתב הפוליטי וכתב הכנסת של גלי צה"ל בהתאמה, הם באופן לא מפתיע האנשים הכי עסוקים עכשיו בתחנה הצבאית. השניים, שעובדים ומשדרים יחדיו, שותפים לתשוקה המסוימת שיש רק לכתבים שמסקרים את התחום הזה, שבוודאי לא ברורה מאליה למי שמסתכל על הפוליטיקה הישראלית מבחוץ.

יומיים אחרי הבחירות, טרוטי עיניים, פה ושם לא מצליחים להחניק פיהוק, השניים הקפיאו לרגע את הלו"ז המטורף שלהם כדי להסביר מה בין ספורט לפוליטיקה, אילו תרגילי אקרובטיקה לא פשוטים מחכים עכשיו ליאיר לפיד, ולמה יש כאלה שחושבים שהם רעי לב.

כמו כל זוג ותיק, ובניגוד למסך המפוצל המביך של ראש הממשלה נתניהו ושל יאיר לפיד בערב הבחירות, 2 הקולגות האלה יודעים לדבר יחד, כך שכל אחד נשמע בבירור, הם משלימים משפטים זה לזה, גם אם הם לא מסכימים תמיד אחד עם השני, ויש להם הסבר למה זוגיות מקצועית בתחום שלהם היא דבר חשוב.

-אז תגלו לי, מה ההבדל בין כתב מפלגות וכתב הכנסת?
עובדיה: אין הרבה הבדל, במיוחד בתקופת בחירות. מחלקים את המפלגות על מנת להקל על העומס על הכתבים.

קוולר: בתקשורת המודרנית יש נטייה להשאיר חלוקה דיכוטומית בין 2 התפקידים, אבל גם בימי שיגרה, לצמד יש עושר של מקורות ושל ידיעות, ובכלל ברדיו, חשוב שיהיה מגוון של קולות.

-אתם נראים סחוטים. כמה ישנתם בשבועות האחרונים?
עובדיה: מעט. הלו"ז של כתב רדיו בתקופה הזאת מאד אינטנסיבי. זה לקום ב-6:00 בבוקר כדי לשדר ליומן הבוקר ואז מהדורות חדשות, התכנית של רזי ברקאי ו'עושים צהריים', ואז יומן ערב ואז מתחילים לעבוד על יומן הבוקר של מחר, שזה טלפונים למקורות.

קוולר: זה 24/7.

עובדיה: ישנים בממוצע 3-4 שעות בלילה, אבל האדרנלין ממלא אותך בתקופה הזאת. אגב, בתקופת מו"מ קואליציוני זה הרבה יותר אינטנסיבי מאשר בזמן הקמפיין. בקמפיין זה מסרים ומסיבות עיתונאים והרבה מאד ספינים, אבל במו"מ קואליציוני יש הרבה מאד ניוז.

קוולר: דווקא בתקופת הקמפיין, העבודה הרבה יותר קשה, כי כאשר אין ניוז, צריך לספק בשר. והמטרה שלנו, מהרגע שהוכרז על ההליכה לבחירות, הייתה לתת כל יום פינה יומית ב'יומן הבוקר' ולהמשיך את העיסוק בזה בכל התכניות האחרות. ככתב רדיו, אתה תלוי גם בעבודה הטכנית, שכוללת להביא את החומרים לשידור, לא רק בטלפונים למקורות. צריך להיות נוכח באולפן, כי הסטנדרטים שלנו מאד גבוהים, לא משדרים מהאוטו או מתחת לשמיכה.

עובדיה: בתקופת קמפיין, הפוליטיקאים גם מאד לחוצים וכל רגע מישהו נפגע, ואתה צריך לתמרן לא רק בין עורכים וקולגות, אלא בעיקר מול המקורות.

-את מי העלבתם?
עובדיה: את מי לא?

קוולר: אמרו לנו למשל, שאנחנו רעי לב. במשדר סיכום הבחירות השמענו 2 אינסרטים של אביגדור ליברמן אומר לגולן יוכפז בראיון שהוא יביא 40 מנדטים, ואחר כך בכנס של הליכוד שם הוא אמר שיהיו למעלה מ-45 מנדטים.

-אכן רעי לב. אכזרים ממש
קוולר: אין מה לעשות, זה הסיפור הפוליטי: אדם חייב להיות אחראי למעשיו.

עובדיה: בערב הפריימריז של הליכוד וביום שבו ציפי לבני הכריזה על המפלגה שלה, היה לנו משדר שבמהלכו עלתה לשידור יוליה שמאלוב ברקוביץ, שהיא, איך להגיד בלי להעליב, מאד רוצה להיות ח"כית ומוצאת את מקומה בכל מקום שיקרב אותה למטרה הזאת. היא עברה מקדימה לליכוד ואחר כך למפלגת כלכלה, ובליל הפריימריז הייתה לה טענה והיא עלתה לשידור. בקול שלה נשבר משהו, ואני אומר לה בציניות: "את וציפי חברות ותיקות, אם זה לא הלך בליכוד, אז את יודעת - מעבר זה לא משהו שקשה לך במיוחד, את יכולה לחזור אליה". והיא יצאה עלי עם דמעות כמעט. לדעתי היא בכתה בשידור. אבל התפקיד שלנו הוא לא לתת כתף לפוליטיקאים אופורטוניסטים, וגם אם זה נשמע מהצד קצת מרושע, לאיש ציבור יש סטנדרטים מסוימים שהוא צריך לנהוג לפיהם.

קוולר: ובסופו של דבר, אנחנו עושים כאן תכנית רדיו שיש לה 2 רגליים עיקריות: ידיעות עיתונאיות אמינות והדבר השני זה לעשות רדיו.

-בידור?
קוולר: לא, לא בידור.

עובדיה: אני לא מסכים עם המילה בידור, כי בכל זאת, זאת עבודה עיתונאית.

קוולר: המילה שואו תהיה מקובלת עלינו.

-שמעתי אותך, קוולר, אתמול בבוקר מכה על חטא, שלא ראית איך יאיר לפיד עובר מתחת לראדאר
קוולר: לא ראיתי את יאיר לפיד עם מספר כזה אסטרונומי של מנדטים, זה נכון.

עובדיה: אני רוצה לומר לך, דווקא בסוג של חוסר צניעות: היה איזשהו קונצנזוס שזאת מערכת בחירות משעממת. זה גם רץ בפרומואים של גל"צ, שבהם אמרתי, שבניגוד למה שחושבים, מערכת הבחירות הזאת מעניינת. וקוולר אומר שם: "כמו שאומרים במשחקי כדורגל בריטיים, 'expect the unexpected ' ומסתבר שהציבור כן התעניין בבחירות האלה, והוא בעיקר רוצה שינוי, ואם את מסתכלת על מערכות הבחירות הקודמות, להוציא את אלה של 2009, אז ב-2003, ב-2001 וב-1999, ידענו מי יהיה ראש הממשלה. אני לא חושב שאפשר היה להגיד את זה על מערכת הבחירות הזאת.

קוולר: שנינו באים מהספורט, אני עדיין חי את זה. אני אוהב מאד את האלמנט התחרותי, אוהב מאד להיות מופתע, ואני גם אוהב לראות שהימרתי על משהו וטעיתי.

-אז איך לפיד עשה את זה, להפתיע ככה את כולם?
קוולר: הוא הצליח להיות הבאזז של הרגע האחרון, בעזרת קמפיין של היומיים שלושה האחרונים, שהוא פתח כ-72 שעות לפני הבחירות. הוא אמר "אפשר לעשות את זה: אפשר להיות מקום שני". הוא היה הכי חזק במסר האחרון ולכן הוא הצליח. אלדד יניב חשב שהוא יעבור את אחוז החסימה כי הוא יהיה הטרנד של הרגע האחרון, גם ציפי לבני חשבה ככה, אבל בסוף זה היה לפיד.

עובדיה: הייתה כמות של מצביעים, עם אוריינטציה שמאלית או ימנית, שרצו משהו חדש. יאיר לפיד נהנה מהקמפיין הנגטיבי של נתניהו נגד נפתלי בנט. נתניהו הפחיד את מצביעי הימין הרך מבנט, ובסופו של דבר הם עברו ליאיר לפיד, שיש מי שמשייך אותו לגוש המרכז-שמאל, למרות שאני חושב שזה לא כל כך מדוייק. כל זה קרה בשבוע האחרון.

קוולר: העם רצה משהו מאוזן. דמות מנוסה בעמדת ראש הממשלה, ומישהו בורגני שאנשים שואפים להיות כמוהו - אחד שנוסע לחו"ל, מעשן סיגרים וגם מנהיג. ולכן נוצר הצמד הזה, נתניהו-לפיד.

-הם קצת דומים, לא? אשכנזי כסוף שיער, שמדבר אנגלית כמו שצריך ויודע להצטלם. זה עניין של דימוי. רק שאחד ימני ואחד מרכז. מה זה בכלל המושג הפרווה הזה, מרכז?
קוולר: לפיד הוא דוגמה טובה מאד למה זה מרכז: הוא מעולם לא יצא בהצהרת אנטי חד משמעית. הוא לא הלך נגד נתניהו והוא לא הלך בעד גוש חוסם, והציבור התחבר למסר הזה. הוא דיבר על משהו שפוי באמצע. אנשים אוהבים את האמצע, משהו שמשלב מתינות עם תקווה. אחד היתרונות שלו היה גם שהוא חדש, אנשים רוצים מישהו חדש. שעון החול שלו אגב, מתחיל עכשיו לזלוג כלפי מטה.

עובדיה: קל מאד לאפיין בבחירות האלה את המרכז: כל מה שהוא לא 2 המפלגות הגדולות, ליכוד ועבודה. לפיד אמר, בניגוד ל-2 המפלגות האלה, אחת ימנית מאד ואחת שמאלית מאד, "אני מתעסק בעיקר בנושאי חברה ופנים". ובהקשר הזה מעניין מאד לראות אם הוא ייקח באמת את תיק החוץ, כי זה יזכיר את מה שקרה לעמיר פרץ. גם הוא קיבל 19 מנדטים, גם ממנו היית מצפה שילך למשרד האוצר. אבל זה לא מה שהמצביעים שלו מצפים ממנו. זה לא הדגל שהוא נשא. ברור שהרבה יותר קל לקחת את תיק החוץ, במיוחד כשאתה בונה את עצמך להיות ראש ממשלה, והוא הצהיר על עצמו ככזה בבחירות הבאות. כשאתה לוקח את תיק האוצר בתקופה כזאת, של קיצוצים דרמטיים, טוב אתה לא יכול לצאת מזה, אבל אתה מתגלה כאמיץ כי שם אתה יכול להשפיע.

קוולר: ולכן הפתרון של לפיד יהיה ללכת על תיק החינוך, ובזה הוא יגיד: אני אדם ערכי, נתתם לי את כל מה שרציתי ולכן אני הולך על הטיקט הזה.

עובדיה: לטיקט הזה יש את שי פרון, לדעתי, ולכן יאיר לפיד יכוון יותר גבוה, וייקח את אחד מ-3 התיקים הבכירים, זה כנראה יהיה אוצר או חוץ.

קוולר: בחוויה הישראלית, אין ספק שיאיר לפיד יכול להיות שר חוץ, מכיוון ששר חוץ הוא בעיקר פרזנטור. הוא יודע אנגלית ולהסתובב בעולם.

-אז כמה העובדה שהוא כוכב ערוץ 2 השפיעה פה?
קוולר: אני אמרתי כבר: במערכת הבחירות הזאת הציבור רצה 'כוכב נולד 11', כאן ועכשיו. לכן הוא התלהב מאד מזה שנפתלי בנט הוא "אח", ומזה שיאיר לפיד ישיב אצלו בסלון כמעט כל שבוע בלי לעלות לו על העצבים, והיה נחמד בלי להיטות יתר, בלי להיות אנטי. גם שלי יחימוביץ ניסתה ללכת למקום הזה של הכוכב נולד, כשהיא מציגה את קציצות הכרישה שלה, מעשה ידיה להתפאר, אבל זה לא עזר.

-טעמת מהן?
לא.

-אנשים במחנה של לפיד אמרו שהסקרים לא ניבו את ההצלחה שלו כי הם היו טלפוניים, ולא ברשת, שם נעשתה עיקר העבודה
עובדיה: אם יורשה לי לומר מלה טובה על הסוקרים במערכת הבחירות הזאת - הם פגעו כמעט בכל האלמנטים. גם ביאיר לפיד: הם צפו את המומנטום שלו גם, אם לא עד כדי כך. ראינו את זה בסקרים האחרונים, גם כי לא ידענו עד כמה.

קוולר: היו מפלגות שדיברו על זה ששיטות הדגימה הם מיושנות.

-אתה מדבר על 'ארץ חדשה'?
בעיקר. ודיברו על זה שצריך לעבור לאינטרנט ולסלולרי. אבל ראינו שהמדגמים בליל הבחירות דייקו. כבר משעות אחר הצהריים המוקדמות הם חזו, בהדלפות שהגיעו לידינו, שיאיר לפיד הוא הסיפור ושהליכוד בהתרסקות.

עובדיה: להבא יהיה מאד קשה לפוליטיקאים לבוא ולומר: אני לא רוצה להתייחס לסקרים, הסקר האמיתי הוא הבחירות. מערכת הבחירות הזאת הוכיחה שצריך להתייחס לסקרים בחשיבות לא מבוטלת.

קוולר: את צריכה לזכור שמיום שישי האחרון לא פורסמו סקרים על פי החוק, ואי אפשר לבוא בטענות לסוקרים, כי הבאזז של לפיד התחיל בשישי בצהריים. וכבר ביום ראשון היו סקרים שהראו שללפיד יש 16 מנדטים, ואת זה כבר אסור היה לפרסם.

-ולאן נעלם ליברמן?
קוולר: הוא דווקא הופיע בשבתרבות, שזה צעד נדיר.

עובדיה: כי דחפו אותו לזה בליכוד. שבועיים-שלושה לפני הבחירות נעשה סקר בליכוד ביתנו והתברר שהציבור הרוסי בחלקו הלא קטן, לא הבין שליברמן התפטר רק מתפקידו כשר החוץ, וחשבו שהוא עזב את החיים הפוליטיים. היה חשש שהליכוד ביתנו יאבד מצביעים, ולכן התחילו לחשוף אותו בשלטי חוצות ובשבתרבות למיניהן, ובראיונות.

קוולר: ועדיין, ליברמן נשאר האיש הכי זכיר במערכת הבחירות הזאת, עם ההצהרות שלו לא מומשו. 45 מנדטים "בעזרת השם".

-תגידו, יש מצב שפרס יהפוך את הקערה על פיה?
עובדיה: לא. יאיר לפיד בעצמו, עוד לפני ההצהרה של השבוע, הצהיר שהוא לא מועמד לראשות הממשלה בבחירות האלה, אבל שלי יחימוביץ יצאה ואמרה בכל זאת - "למרות זאת, אני אמליץ עליך". זה היה קצת לא נעים. אז אם יאיר לפיד לא מצהיר על עצמו כמי שרוצה להיות ראש ממשלה, בוודאי שהנשיא לא יטיל את זה עליו.

קוולר: יש ודאי אנשים שיגידו שזו טעות פוליטית שלו לפיד, שלא כדאי לו למהר להיכנס לממשלה. למה שלא ילחיץ את נתניהו.

עובדיה: למרות שנתניהו נוטה להילחץ בקלות, לפיד, אם היה עושה את זה, היה מתבזה. כולם מבינים שזו לא אופציה אמיתית להקים קואליציה. זה ייראה מגלומני מידי. הוא פועל נכון, הוא מבין שיש לו כוח ביד לאפשר לנתניהו לעמוד בראשות הממשלה ולהיות זה שינהל אותו ואת הממשלה. הוא לא צריך את ההרפתקאה המיותרת הזאת.

-הוא יכול לנהל את נתניהו?
עובדיה: לחלוטין כן.

קוולר: יש לו רשימת דרישות, שאם לפיד יורד ממנה, במצבו הפוליטי המצוין, הוא יהפוך מהר מאד ללעג בפי כל העיתונאים ואנחנו בהחלט נשמיע לו את ההבטחות שלו. הוא יכול לדרוש לקיים את הדרישות שלו - למשל ממשלה של 18 שרים בלבד בלי שרים בלי תיק. נראה את נתניהו מקים ממשלה רחבה תוך שהוא עומד בדרישה הזאת. את ש"ס לפיד לא פוסל, אבל יש לו תכנית לשוויון בנטל, אז אני מניח שהוא יצטרף להתגמש, כדי שש"ס תוכל להיכנס.

-עכשיו שלב הלוליינות - לעמוד בהבטחות ולקבל את מה שרוצים. מה הסיכוי שלא לא לטעות?
עובדיה: או שהוא יעמוד על הדרישות שלו ויקבל אותן, או שהולכים לבחירות פעם נוספת.

-אבל הרי לא נלך שוב לבחירות
קוולר: נכון, אז רוב הסיכויים, אם נתניהו לא נכנע לו, שלפיד יצטרך לוותר. סביר להניח שנתניהו לא ירצה להיות ראש ממשלה עד אין קץ, לכן זו קדנציה שבה - אם יש לו יעדים להשיג שעדיין לא השיג - כמו מחירי הדיור, או שוויון בנטל או שינוי שיטת הממשל - זאת ההזדמנות שלו להשיג אותם.

עובדיה: אני לא בטוח שנתניהו לא ירצה להתמודד בפעם הבאה, אלא אם כן הוא יראה שאין לא כל סיכוי לנצח.

קוולר: אבל זה מה שיקבע את מידת הלחץ מול לפיד. נכון שלפיד לא רוצה ללכת לבחירות, אבל כאן תימדד העמידה שלו על העקרונות. יש לך 19 מנדטים? אתה פוחד לוותר עליהם וללכת לבחירות חדשות? אז כנראה שתצטרך להתפשר על העקרונות שלך.

עובדיה: לפיד רוצה ממשלה בלי חרדים, נתניהו אולי היה מעדיף ממשלה בלי בנט, עובדה שעד עכשיו (חמישי בבוקר, נ"ת) הוא לא הרים לו טלפון, וזה קצת מצחיק שהוא לא טלפן לשותף הטבעי שלו יומיים אחרי הבחירות. בסופו של דבר, מי שמכתיב את התנאים זה יאיר לפיד. לכן נראה את יהדות התורה ואת החרדים האשכנזים כמעט בוודאות מחוץ לממשלה.

-ומה עם ש"ס?
עובדיה: אם הם יסכימו - סליחה על הביטוי - לפתוח רגליים, הם יכולים למצוא את עצמם בפנים, ולו רק כדי ליהנות מאיזה נתח תקציבי. בכל מה שקשור בשוויון בנטל, הם יאלצו לוותר כמעט לחלוטין, וזה לא פשוט, כי הם נגררים אחרי יהדות התורה. רק אם הם ישכילו לפתח איזושהי עצמאות, כדי לא להתייבש תקציבית, הם יהיו בפנים. אם לא, ש"ס תאלץ למצוא את עצמה בחוץ.

-קשה לדמיין את זה
הם עשו טעות גדולה. הם היו צריכים לדחוף להעביר תקציב. לפיד חיכה להם מעבר לפינה, הם היו צריכים לזהות את זה. דרעי, אגב, זיהה את זה כבר בתקופת מערכת הבחירות וקרא לנתניהו לסגור איתו קואליציה. הוא כנראה ידע למה.

קוולר: יהיה מעניין לראות את הניסיון הפוליטי של נתניהו, שרק השתכלל בקדנציה האחרונה, אל מול חוסר הניסיון של לפיד - אם זה יהיה נתניהו ולפיד ראש בראש. אם אלו יהיו המקורבים - ליאיר לפיד יש את אורי שני, שהיה ממקורבי פורום החווה של שרון, ואז מצבו הרבה יותר טוב.

עובדיה: אני חושב שלפיד יהיה לא פראייר במשא ומתן הקואליציוני.

קוולר: חובת ההוכחה עליו.

עובדיה: אם לפיד יבחר בתיק בכיר, יהיה מעניין לראות את דינאמיקת העבודה בין נתניהו לבינו. לפיד הרי מקורב לאולמרט שמזנב בנתניהו, ונתניהו הוא איש חשדן מטבעו. זה עלול להוליד לא מעט חיכוכים. אם תרצי, הסימבוליקה היא ערב הנאומים הבלתי מתואמים של שניהם בערב הבחירות, ששודרו באותו זמן.

-איך אתם מסבירים את זה באמת?
קוולר: טעות של נתניהו. אתה רואה את עצמך לראש ממשלה, אתה ממתין שהנערים החדשים ישחקו לפניך, ואז אתה עולה ונואם.

עובדיה: זה סימן לבהלה: נתניהו עלה כדי למסמר תודעתית את עובדת היותו ראש הממשלה, מהחשש שמישהו יטען שהוא לא, או שיש גוש חוסם.

קוולר: אבל אני טוען שזה נבע יותר מבלבול.

עובדיה: בשיחת טלפון שנערכה בין נתניהו לאלי ישי, הם קבעו לשבת ביום חמישי, היום. אבל אתמול היה חשוב לאנשי ראש הממשלה להגיד שלא נקבעה שום פגישה, לבל יראה לפיד שהראשון שנפגש אם נתניהו הוא אלי ישי. אלי ישי צריך להבין את מקומו, ועוד יותר אריה דרעי, שנחשב בעיני לפיד כמעט לסדין אדום. הראשון שיקבל את הבכורה הוא לפיד, ועל בסיס ההסכמות איתו הם יוכלו להצטרף, אם הם יקבלו אותן. ובאמת, בימים האחרונים אפשר לראות את אנשי ש"ס ממש מתחננים שלפיד לא יעלה על עצים יותר מידי גבוהים, כדי שהם יאלצו למצוא את עצמם מחוץ לממשלה.

-הבחירות אמרו שהציבור מעדיף להתעסק בענייני פנים ולהרדים את העניין המדיני
עובדיה: בבחירות הקודמות שהיו צמודות מאד בין לבני וביבי, ולשניהם היה מסר מדיני מנוגד - שניהם התרסקו בבחירות האלה. לכן זה באמת מעיד על כך שלראשונה הציבור נתן דגש על ענייני פנים.

קוולר: הבחירות לעולם תוכרענה על עניין פרסונלי ועניין מדיני. מפלגות שהלכו יותר מידי לשמאל - כמו אלדד יניב שהלך יותר מידי לשמאל או שלי יחימוביץ, שהלכה על הקטע הסוציאל דמוקרטי, או מפלגות מאד ימנית - לא נכנסו. שימי לב מי הצליח - נפתלי בנט שאמר "התמרכזתי", בין אם זה נכון או לא, ובחר להיות "אח". ולפיד, שדיבר על משהו מאד מתון, דיבר לשאיפות ולתקווה של אנשים. כולם רוצים ליהנות מהחיים, זאת הישראליות כרגע, ולכן, המחאה החברתית תרגמה את עצמה ללפיד ולא לדברים יותר קיצוניים.

-קוולר, קראתי בראיון ישן איתך, שטומי לפיד היה רול מודל שלך
לא, ממש לא אמרתי שהוא הרול מודל שלי. אמרתי שמבחינה תרבותית, הייתי מאזין שלו וקראתי בשקיקה את הספר של יאיר על אבא שלו. אני מאד מתחבר, באהבה שלי לתרבות ולנוסטלגיה, למה שהיה כאן פעם, ל'מעריב' של פעם, לקישון וטומי לפיד, להווי הזה.

-אתה קשיש למעשה
לגמרי. אבל אני גם בנג'מין באטן - אני מצעיר עם הזמן. לכי תדעי מה יהיה עוד כמה שנים. אז לא רול מודל, אבל הושפעתי מהטורים של טומי לפיד. ואני לחלוטין לא מדבר על דרכם הפוליטית של טומי ויאיר, או על האידיאולוגיה שלהם. אני מתחבר לכתיבה הקולחת של טומי, לדרך שבה הוא מספר סיפורים על בתי קפה בפריז וטיולים באפריקה. גם ליאיר אני מתחבר בדרך מסוימת, אבל לא כמו לאבא שלו.

-הוא ילמד מהטעויות של אבא שלו?
עובדיה: הוא כבר למד, הוא גרסה משוכללת של אבא שלו, הוא הרבה יותר מעוגל. הוא לא יפגע בקהלים כמו אבא שלו, הוא לא פוסל קהלים, הוא מכוון לראשות ממשלה.

-הוא יהיה ראש ממשלה?
אני חושב שהוא יהיה מועמד לראשות ממשלה.

קוולר: הכל תלוי במה הוא יעשה בקדנציה הזה. הציבור שופט מהר ויודע לזרוק מהר אם צריך.